שו"ת הרא"ש/ח/טז

שו"ת הרא"ש ‏ ח טז

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ח - סימן טז

שאלה ראובן נשבע לשמעון ליתן לו מנה בז' בניסן ואירע שבעה בניסן באותה שנה בשבת ואומר ראובן כיון שנשבע ליתן ביום ידוע ואירע אותו יום בשבת שהוא פטור מהשבועה וטוען שמעון אין הכוונה לפרוע דוקא באותו זמן אלא שלא יאחר מאותו הזמן אבל יפרע קודם הזמן ויפטר משבועתו.

תשובה רואה אני את דברי שמעון כי כונת שניהם היתה שיהיה שמעון פרוע בשבעה בניסן ולא שיפרענו דוקא באותו יום ועוד אני אומר אם לא פרע ראובן קודם שבעה בניסן צריך ראובן ליתן משכון ביום השבת שוה מנה לקיים שבועתו דשוה כסף ככסף וחפצי שמים הוא שיקיים שבועתו ולא גרע ממה שמשדכין ללמד אומנות לתינוק כ"ש שמותר לפרוע בשבת לקיים שבועתו אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל.

שוב אמרו שנשבע בז' בניסן לתת מעות ולא משכון ואמרתי שאע"פ כן לא נפטר מן השבועה כיון שבשעה שנשבע לא ידע כי שבעה בניסן יהיה בשבת אין זה כנשבע לבטל את המצוה והשבועה קיימת ודמיא להא דאמרינן בירושלמי אם נשבע שלא יאכל מצה בליל פסח לוקה ואוכל מצה דכיון שהזכיר ליל פסח אינה שבועה דאין נשבעין לבטל את המצוה ושבועת שוא היא ולוקה ואוכל שבועה שלא אוכל מצה אינו לוקה דכיון שלא הזכיר ליל פסח אין זה נשבע לבטל את המצוה ושבועתו קיימת וכן בנידון זה שבועתו קיימת כיון שלא ידע דשבעה בניסן יהיה בשבת וצריך לפרוע קודם ז' בניסן שלא יעבור על שבועתו אשר בן הרב רבי יחיאל ז"ל.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף