שו"ת הרא"ש/ב/יד

שו"ת הרא"ש ‏ ב יד

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ב - סימן יד

אדרת צמרת גולת הכותרת - ממשח הסוכך ביקר ותפארת

ועל יובל ישלח שרשי עץ הדעת - ילכו יונקותיו בכל גיא מודעת

קציר ועד ים יאריכו בדים- בצל דליותיו ישכנו קרואי השרידים

פריו מתוק ותאוה לעינים - ועלהו לתרופה ללעגי שפתים

מימיו קרים מן לבנון נוזלים - משיבים עיפת נחשלים

בנאות דשאיו ירבצו משכנות הרועים - יושבי גנים הוגי שעשועים

לא אשיב פי מברכותיך - לא ישגשגו כל נטיעותיך

כמותך יהיו צפיעותיך - ותאריך ימים על כס מלכותך

אדונינו גאונינו אלופינו - מטה עזנו יקר תפארתינו

עטרת ראשינו - מחמד לבנו

הרב הנכבד מורינו הר' שלמה נר"ו

יהי אלהיו עמו - ויעל שיאו לשמי מרומו - ויתן לו ברית שלומו

ומה לחוח שחוח לדרוש אל ארז הלבנון

חדל אישים אל שר ומנון לפני שמש ינון

אך ענותך תרבני - ומפרי בטנך תשבע בטני

ויהיו נא אמרי לרצון לפניך

כי עלומינו למאור פניך הולכים באין נגה חשכים

ולאור תוציא תעלומה - ותהיה משכורתך שלמה

מאת המאיר לך דעת ומזמה - והשפיעך מקור שפע החכמה

ובתורת ביתך לחם ושמלה - והסר מתחת ידי המכשלה

וחשכני מהפיל חללים - ואל תעצים ותעצור מלים

כי בהלך נרך עלי ראשי - יהפך לאור חשכי ויזהיר עששי

באמרי הגמיאני נא מעט מים מכדך - יפוצו מעינותיך ויזלו מי בארך

עד כי יגאו במי שחו - וצי אדיר לא יעברנו

הנה נא הואלתי לדבר לאדוני על עיסה שנילושה במי בצים בלא תערובת מים ובעת אפייתה תפחה וגדלה מאד ושאלוה אם נטלה חלתה ואמרה האשה לא היה בה שיעור חלה ושאל השואל למה לא תתחייב בחלה אף כי לא היה בה חמשת רבעים קמח הואיל וחובת חלה בפת אם לא הורמה מן העיסה ניזיל בתר השתא ויש כאן חררה גדולה כפלים מחררה הנעשית מחמשת רבעים קמח ואיכא השתא שיעורא מידי דהוי אשכחה דתניא בפ"ד דפאה (מ"ו) נכרי שקצר שדהו ואחר כך נתגייר פטור מלקט שכחה ופאה רבי יהודה מחייב בשכחה שאין השכחה אלא בשעת העמור אלמא לרבי יהודה אף על גב דשייכא שכחה גם בקמה ובההיא שעתא לאו בר חיובא הוא מ"מ בשעת העמור דבר חיובא הוא מחייב ורבנן נמי לא פטרי אלא משום דקרא קדרשי כדמפרש בירושלמי טעמא דרבנן כתיב ושכחת קמה ושכחת עמר את שיש לו שכחת קמה יש לו שכחת עמר את שאין לו שכחת קמה אין לו שכחת עמר ובחלה ניזיל לכ"ע בתר השתא ואיכא שיעורא.

ואמרתי לו דלא דמי לשכחה דהתם איכא שכחה בקמה ואיכא שכחה בעמרים זה אחר זה הילכך דינא הוא דמחייב בשכחת עמרים אף על גב דלא הוי בר חיובא בשעת קמה אבל בחלה דאינה חייב אלא פעם אחת כיון דלא הוה בה שיעורא בשעת חיובא דהיינו משתטיל מים בקמח אעפ"י שתפחה העיסה ונתרבית אזלינן בתר מעיקרא.

וגם לא דמי לההיא דפ' כל המנחות באות מצה (נ"ד) דגרסינן התם תנן התם בשר העגל שתפח ובשר זקנה שנתמעך משתערין לכמות שהן ורבי חייא ורבי יוחנן אמרי משתערין כמות שהן שמואל ור' שמעון ברבי ור"ל אמרי משתערין כמות שהן ומסיק התם אמר רב כל היכא דמעיקרא הוה בה שיעורא והשתא לית בה הא לית בה מעיקרא לא הוה בה והשתא אית בה מדרבנן דהתם ראו חכמים טעם וסברא לגזור טומאה או איסור כיון דהשתא איכא שיעורא והרואה סבור דהוה בה שעור מעיקרא אי מטהרת ליה אי שרית ליה מחלף בההוא דהוה ביה שיעורא מעיקרא וטעם זה לא שייך בחלה שהרואה חררה גדולה אחר אפייתה כסבור שנטלה חלתה מן העיסה.

וגם לא דמי לההיא דמס' תרומות (פ"ה מ"ט) סאה תרומה שנפלה לפחות ממאה חולין וטחנן והותירו כשם שהותירו החולין כך הותירה התרומה ואסור ואם ידוע שהחטים של חולין יפות משל תרומה מותר והותירה דהתם דמי לנפיחת העיסה ואזלינן בתר השתא אפי' לקולא וכ"ש בחלה לחומרא לא דמי דהתם מיהו קמח הוא וקמח בקמח מדומע ונתרבה ההתר וכל האסורין שרבה עליהן שוגג מותר ואעפ"י שטחנן מזיד נקרא שוגג לענין ביטול דלא נתכוין לבטל אלא לטחנן ולאכול כדאיתא בירושלמי תניא אף טוחן לכתחלה ומותר אמר רבי זירא שכך דרך כהנים שטוחנין מדומעות בבתיהם כדי לאכלו כלומר כיון שהכהנים טוחנין המדומע בבתיהם כדי לאכלו הילכך אפילו ישראל טוחנן במזיד ומבטלו ואינו נראה כמתכוין לבטל אבל בחלה ילפינן שיעור חלה מעריסותיכם כדי עיסת מדבר הילכך בעינן שיעור מעיקרא כעמר המן.

ועוד שאני דן התבוננתי לומר דאפילו היה בו שיעור חלה מעיקרא כיון שנילושה העיסה רק במי בצים בלא תערובת מים פטורה מן החלה דתנן (פ"ב דחלה מ"ב) עיסה שנילושה במי פירות חייבת בחלה וגרסינן עלה בירושלמי ר' יוסי ברבי חנינא אמר דרבי אלעזר בר יהודה איש ברתותא היא דתנן תמן עיסה שהוכשרה במשקה ונילושה במי פירות ונגע בה טבול יום רבי אלעזר בר יהודא איש ברתותא אומר משום רבי יהושע פסל את כולה רבי עקיבא אומר משמו לא פסל אלא מקום שנגע [רשב"ל אומר מה פליגי בשהוכשרו ולבסוף נילושה שמי פירות מחוורין להכשיר אבל אם נילושה ואחר כך הוכשרה אין מי פירות מחוורין להכשיר] רבי חייא בשם רבי יוחנן אמר דברי הכל היא אף על גב דר' עקיבא אומר תמן אין מי פירות מחוורין לטומאה מודה הכא שמחוורין לחלה רבא (ובהעתק הרשב"א איתא ר' אבא) בשם רבי יהושע בן לוי אומר אין לך מחוור אלא שבעת המשקין בלבד רבי יוסי בעי (ברשב"א מה איתמרה לחלה או לטומאה) (אין תימר לחלה או לטומאה) אין תימר לחלה כ"ש לטומאה מה אית אמרת לטומאה הא לחלה לא רבי יונה פשיט ליה לחלה איתמרה וכ"ש לטומאה רבי יונה כדעתיה דתני רבי יונה בדבי ר' שמעון בן יוחאי רבי (טרפון) שמעון אומר נאמר כאן חלה ונאמר להלן וחלת לחם שמן מה חלה שנאמר להלן עשויה בשמן אף חלה שנאמר כאן עשויה בשמן ושמן אחד משבעת המשקין היא ודעת תלמידך נוטה דהלכתא כרבי יהושע בן לוי ור' יונה ורבי יוסי בר חנינא לגבי דרבי יוחנן דרבים נינהו וברייתא דר' שמעון בן יוחאי מסייעתן וגם ר"ת ז"ל פסק דהלכה בכל מקום כרבי יהושע בן לוי לגבי דרבי יוחנן והרבה בראיות ובסדר תנאים ואמוראים כתב דהלכה כרבי יהושע בן לוי בכל מקום הרי אין חלוק בין חלה לטומאה כרבי יהושע בן לוי ונמצא דלית הלכתא כסתמא דמתניתן במסכת חלה דאתיא כרבי אלעזר בן יהודה איש ברתותא ודלא כרבי עקיבא וקי"ל הלכה כרבי עקיבא מחבירו וכ"ש מר' אלעזר בן יהודה איש ברתותא דנראה דתלמידו הוה הרי דנתי לפני מורי בקרקע ואם שגיתי מורי ינקני משגיאות ויחכם לבבות נכאות.

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >מעבר לתחילת הדף