שו"ת הרא"ש/ב/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png ב

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל ב - סימן ב

תשובה עילנא בבר לפני מלא דבר (שבת נ"ו ופירושו חכם בתורה) ואני דן לפניך בקרקע מורי ה"ר יעקב בר אורי אשר שאלת וז"ל יהודית אחת עורכה עיסתה לתקן ככרות בבית הגוי והאמת שהגוי גלגל ועד שתקנה שש ככרות אמרה אוי ששכחתי שלא הפרשתי חלה והפרישה חלה מן העיסה שנשארת בעריבה וכשנאפה נתערבו יחד החיוב עם הפטור מה שכתבת מורי אם גלגול הגוי פוטר אין נפקותא בדבר כי מה שגלגולו פוטר היינו דוקא בשלו אבל בשל ישראל אינו פוטר שמעתי שר' שמחה הביא ראיה מן הירושלמי דמסכת פיאה על אותה משנה קצרוהו גוים קצרוהו לסטים כרסמוה נמלים שברוה הרוח או בהמה פטורה ומפרש בגמרת ירושלמי בד"א כשקצרוה לעצמן אבל קצרוה לישראל חייבת ר"ל בפאה ותניא אין שוכרין פועלים עובדי כוכבים מפני שאין בקיאין בלקט שכחה ופיאה זה שמעתי משמו והדין עמו שמדמה חלה לפאה כי מה שקצירת הא"י פוטר משכחה ופאה דורש בת"כ (פרשת קדושים) ובקצרכם פרט לקצרוה עובדי כוכבים ושכחה דורש בספרי (פרשת כי תצא) כי תקצור קצירך ושכחת פרט לשקצרוה עובדי כוכבים ומה שגלגול הא"י פוטר דורש במסכת מנחות פ' רבי ישמעאל (ס"ז) תרי עריסותיכם כתיבי חד למעוטי עיסת גוי וחד למעוטי עיסת הקדש אם כן כמו שאינו ממעט מובקצרכם דפאה אלא דוקא גוי הקוצר לעצמו הוא הדין מעריסותיכם דגבי חלה דוקא גוי המגלגל לעצמו ועוד מפשטי' דקרא משמע דוקא עריסותיכם ולא עריסת גוי אבל גלגול גוי בשל ישראל מנלן דפטר ועוד אני מביא ראיה ממסכת חלה (פ"ג מ"ה) נכרי שנתן לישראל לעשות לו עיסה פטורה מן החלה אלמא שהכל תלוי בעיסה כמו שגלגול הישראל אינו מחייב עיסת גוי הוא הדין גלגול הגוי אינו פוטר עיסת ישראל ולאותן ככרות יעשה להן פרנסה ממקום אחר יעשה עיסה שיש בה ה' רבעים קמח ויצרפנה עם הככרות בתוך כלי א' ויקח מאותה עיסה חלה על אותן ששה ככרות דתנן במסכת חלה (פ' שלישי) הנוטל שאור מעיסה שלא הורמה חלתה ונותן לעיסה שהורמה חלתה אם יש לו פרנסה ממקום אחר מוציא לפי חשבון ואין לחוש שמא אותן ככרות שנתקנו מפסיקין בין העיסה ובין הככרות שלא נתקנו ולא הוי מוקף כי אותן ככרות שנתקנו לא הוי חשיבי הפסק כדתנן (בפ"ד דחלה) שני קבים וקב אורז או קב תרומה באמצע אינן מצטרפין דבר שנטלה חלתו באמצע מצטרפין זה פי' רבי שמשון בפירוש משניות על אותה משנה שהבאתי הנוטל שאור כו' וא"ת מ"ש מההיא דפ' הקומץ רבה (ל"א) אמר רבי שמעון שזורי פעם אחת נתערב לי טבל בחולין ואמר לי רבי טרפון לך קח מן השוק ועשר עליו אבל מטבל גמור לא היה יכול לעשר עליו דהתם שאני כיון שנתערב בטל ליה הטבל מדאורייתא אבל בההיא דחלה כיון דשאור עביד לטעמא לא בטיל וגם אותם ככרות חשיבי ולא בטילי כרבי עקיבא דאמר אף ככרות של בעל הבית הלכך יכול להפריש מטבל גמור עליהן ואם רוצה להפריש מיניה וביה צריך להפריש מכל ככר וככר מעט או ישימם בכלי א' ויקח מכלם רק מחמשה (או) [אז] לקח מסתמא מאותן שלא נתקנו ובענין אחר נ"ל שאין לו תקנה ומה שכתבת ז"ל שצוית לשורפם ולהפריש על תנאי אם העיסה הנותרת נפטרה כראוי הרי טוב ואם לאו האחרונה תהא על כלם לא הבנתי רב לשונך אלא אין להם תקנה בענין אחר אלא כמו שכתבתי ושלום כנפש אשר בן הר"ר יחיאל ז"ל.

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף