שו"ת הרא"ש/א/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הרא"שTriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png א

· הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שו"ת הרא"ש כלל א - סימן א

שאלה אלופי ומיודעי יקירי הר"ר לוי אשר שאלת על שמעון הדר עם ראובן בביתו ומעלה לו שכר וקנה שמעון מציאה בתוך הבית, אם היא של שמעון או של ראובן משום שזכתה לו חצרו.

נ"ל דכיון דמעלה לו שכר שכירות ליומיה ממכר הוא והוי כמו חצר השותפין וגרסינן בפרק המוכר את הספינה בבבא בתרא (פד:) אמר ר' ינאי אמר רבי חצר השותפין קונין מקח[1] זה מזה וכל שכן מאינש דעלמא ואם היה צבי שבור או גוזלות שלא פרחו נכנסים לבית היו זוכים בו שניהם כי חצרם זכתה להם והוי כשנים שהגביהו מציאה. אבל הקונה מציאה מגנב אחר אין זה דבר הפקר דשייך ביה למימר חצרם קנתה להם דאם נתייאשו הבעלים לרבנן דרבי שמעון (ב"ק קיד.) דאמרי סתם גניבה יאוש בעלים היא הרי קנאה הגנב ואי כרבי שמעון דאמר סתם גניבה לאו יאוש בעלים הרי היא של הבעלים ממה נפשך אינה הפקר ואין החצר זוכה בה. ואף אם היתה הפקר כל זמן שהיא ביד הגנב לא קנה החצר עד שתונח על גבי קרקע כדאיתא בפ"ק דבבא מציעא (יב.) בעי רבא זרק ארנקי מפתח[2] זה ויצאה בפתח אחר ואפקריה ואמר כל דבעי יזכה בו[3] מהו כל[4] אויר שאין סופו לנוח כמונח דמי או לא, אמר ליה רב פפא לרבא ולאו היינו מתניתין ראה אותן רצין אחר המציאה וכו', אמר ליה מתגלגל קאמרת שאני מתגלגל דכמונח דמי. וכיון דאויר שאין סופו לנוח לא קני כ"ש כשהיא ביד הגנב לא קנאה החצר, לכן נראה לי שאין לראובן חלק בה.



שולי הגליון


  1. לפנינו ליתא תיבת 'מקח'.
  2. לפנינו: בפתח.
  3. מתיבת 'ואפקריה' הוספת רבינו.
  4. לפנינו ליתא תיבת 'כל'.
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

סימן הבא >
מעבר לתחילת הדף