שו"ת הב"ח (הישנות)/קלה

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שו"ת הב"ח (הישנות)TriangleArrow-Left.png קלה

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ואשר תמה כ"ת אשר עלה על דעתו לפסול אתרוג המורכב שקורין גר"צי וכתב שמצא בתשובת כתיבת יד שהכשירו ושגם ראה לפניו שנהגו בהן היתר מעולם וגם כתב להוכיח שהן כשירין ומדמצינו במשנה פ' לולב גזול כתוב שאתרוג של ערלה פסול ולא הזכירו ג"כ של כלאי' וגם הטעם דלשם שפסלו בערלה משום דאסור לאכלו ואינו שוה פרוטה ולא קרינן ביה לכם וזה לא שייך בכלאים ותו מדאיצטרך או כשב למעט כלאים במוקדשין ממילא היכא דליכא קרא כמו באתרוג מהיכי תיתי לפוסלו וכו' ותו מדפי' רש"י בפ' משוח מלחמה דבמרכב ענף מהאילן לתוך נקב שבאילן נושא הגוף פירי ממין אותו שנוטל הימנו עכ"ל תו אף תמיהת מכ"ת ואני אומר שלע"ד אין מכל אלה טעם וסברא להכשירן במחילה על הראשון שכתב כ"ת מדלא כתבו פסול של כלאי' כמ"ש הערלה מה ענין זה אצל זה דבערלה הוצרכו לכתוב שהוא פסול אע"ג דהוא אתרוג גמור וה"א כיון דמצות לאו להנות נתנו שיהיה יוצא בו קמ"ל כיון דכתיב ולקחתם לכם בענין שיהיה ראוי לנו כדאי' במ"מ ד' ל"ה אבל בהרכב של אתרוג באילן של רימון או בתוך אילן שקורין לימונ"א או איפכא לא הוצרכו לחז"ל למנותם בכלל הפסולו' כי פסול זה הוא בכלל מה שאמר שם בפ' לולב הגזול ריש ד' ל"ה ת"ר פרי עץ הדר שטעם עיצו ופריו שוה וזה אתרוג ר' אבהו אמר אל תקרי הדר אלא הדר שדר באילן משנה לשנה ר' אומר אל תיקרי הדר אלא הדירי בן עזאי אמר כו' עו' אמרו שם ד' ל"א ז"ל אמר מר לא מצא אתרוג לא יביא לא פיר' ולא רימון פשיטא. מ"ד ליתא כי היכי דלא לשכח אתרוג קמ"ל זימנין דנפיק מיניה חורבה. דאיכא אתרוג ואתי למישר' עכ"ל ומדהאריך התנא וכתב פריש ורמון וד"א י"ל דאת' לאשמעינן דאפילו יש בו מין אחר מאיזה צד שיהיה כגון בהרכבה ג"כ אסור ואשר כ"ת כתב דמדאיצטרך קרא לאסור כלאים בקדשים כולי אין זה ראייה כלל דשם לא הוצרך קרא אלא ללמדינו דאף שכל אחד ממין שנתהווה ממנו הכלאי' הוא כשר לקרבן מ"מ כשנרכבו יחד כגון עז וכבש ונולד מהן מיעט אותן הכתוב שפסול לקרבן וכשר להדיוט משא"כ בהרכבת נדון דידן שהמין האחד הוא פסול לברך עליו כלל וכלל. ובד"א כשנרכבו שני מיני אילנות דאתרוגי' יחד הוא דכשר כגון שהרכיבו ענף האילן שפירותיו דקין וקטני' לתוך האילן שפירותיו גסין והכל ממין אתרוג אחד כמו שמצינו שחז"ל אמרו שעשרה מיני ארזי' הם י"ל נמי ששני מיני אתרוגי' הן וזהו ודאי דכשר כשהרכיבן זה בזה אע"פי שגם שם מרכיב עליהן בכיוצא בזה וכדתנן בפ' משוח מלחמה דף מ"ג ואפשר שמזה מיירי אותו תשובה שכתב כ"ת שמצא כתוב בקיצור להתיר ומ"מ הרכיב שני ענייני' יחד וכתב להכשיר האתרוגי' המורכבי' שקורין גר"צי וכותבין בחד' מתנית' להתיר ולא היא לפע"ד כי מעולם שמעתי לפסול האתרוגים שנקראו גר"צי ונקראין גר"צי ע"ש המקום ובאותו מקום נוהגין להרכיב מין אתרוג בשאינו מין אתרוג כלל:

ואשר כתב כ"ת ראיי' פרש"י דפ' משוח מלחמה דכתב כשמרכיבין אזי נושא פירות מאותו מין שניטל ממנו. וא"כ מין אתרוג הוא כמין הענף של האתרוג הנרכב שגדלי' בו הגר"צי לא שייך זה בנדון דידן דהמראה והטעם והריח מכחיש זה דלא מין אתרוג הוא דאין לו מראה אתרוג מצד עצמו. וגם בעוקץ שקורין שטי"ל נשתנה גידולו כאשר קבלתי שהן נבדקי' ונכרים בו שכל הגר"צי הן דקין וירוקין וגם גדולים הוא בשוה כמעט לעולם מש"כ של אתרוג. וגם שהגרעיני' של הגר"צי אינם מגודלים מעין הגרעונין של אתרוג וגם הטעם באכילתן אינו שוה אלא טעמו כמעט כמין פרי אשר נרכב בו וגם הריח אין בו כמו בשל אתרוג וגם לדעתי אינו בכלל התוארי' שאמרו עליו פרי עץ הדר לכל מר כדאי' ליה כנ"ל והא דפירש"י דנושא ממין אותו ענף שהורכב. צ"ל אחד מתרתי חדא די"ל ממין קאמר דהיינו מקצתיו ולא כולו והשני דמה דאמר שהגר"צי שמביאין בארצות הללו שהרכיבו ענף של אתרוג בשל רימון או לימונ"ש יכול להיות איפכא שהרכיב של רימ"ן או לימ"ן באילן של אתרוג ונתתי לבי עתה מחדש לשאל הזקינים ואשר היו מנהיגי' בקהילות גדולת ועסקו באתרוגי' ואמרו שמעולם שמעו לפוסלם ועוד דהרי איתא שם בפ' משוח מלחמה על ילד' שהורכב בזקינה שפטור מן הערלה שילדה הנרכב אזלא בתר הזקינה שכבר עמד הזקינה בקרקע יותר מג' שנים ואשר כתב כ"ת דשאני התם דכתיב ונטעתם דאזלינן בתר נטיעה אין זה מוכרח דאם כן לא הוי לי' לסתום אלא לפרש וכ"ש שאין לברך עליהן במקום שאפשר להדר ולהשתדל כשרים ודי להתיר לסמוך עליהן במקום שא"א ולא חיישינן דאתי למיסרך אף במקום דיהיה כשירים כנ"ל ואף בזה יש לפקפק אם יטלנו בידו כדי שלא ישתכח תורת אתרוג ולא יברך עליהן או לדמותן לשאר פסולי' דמברכין על קצתן בשעת הדחק הקטן פלק:

Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף