שו"ת הב"ח (הישנות)/כו
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ומה שתבע ראובן את שמעון שלקח שיעבודו שהרי שטרו שעל שגוי הוא מוקדם לשטר של שמעון ואע"פ שהגוי' בדיניה' החליטו הבית של גוי לשמעון לפי שזמן פרעון שלו היה מוקדם לראובן אין זה אלא גזילה דכיון דזמן שטרו הוא מוקדם הוא קודם לגבות בדיני ישראל וגם תבע אותו דחייב שמעון מדינא דגרמי שגרם לבטל שיעבודו:
תשובה הדבר צריך בירור דאם בדיניהם נמי המוקדם טורף מן המאוחר אפי' כבר גבה המאוחר אי נמי אין טורף כשגבה מעצמו אבל מ"מ בדיניה' אין מחליטין הבית למאוחר כיון דידע דאיכא מוקדם א"כ פשיטא דהדין עם ראובן דאין זה דינא דמלכות אלא גזילה שהחליט הבית למאוחר בדוכתא דאיכא מוקדם ולא הוציא מיד המאוחר ולהגבותו למוקדם אבל אם בדיניהם כך הוא המשפט להגבות למאוחר כשזמן פרעון שלו קודם ואין חוזרין ומוציאין מיד המאוחר ולתתו ליד המוקדם א"כ הדין עם שמעון כיון ששניהם באים מכח העובדי כוכבים ומזלות ששטרות שניהם נעשה בערכאות של עובדי כוכבים ומזלות אין לנו לדון ביניהם בדיני ישראל אלא עפ"י דיניהם דדוקא כשבא ישראל בש"ח או שטר מכירה מכח העובדי כוכבים ומזלות לתבוע את ישראל מצד עצמו שנשתעבד כנגד העובדי כוכבים ומזלות התם הוא דכתב הר"ש בר צמח בתשובה ומביאו ב"י בסוף סי' ק"ן דיש לנו לדון בדיני ישראל אם יש לו זכות לנתבע בדיני ישראל כאלו היה העובדי כוכבים ומזלות בעצמו דן עם ישראל לפני בית דין של ישראל וכדתניא בפרק הגוזל בתרא (דף קי"ג) ישראל ועובד כוכבים ומזלות שבא לדין אם אתה יכול לזכותו בדיני ישראל זכינהו וא"ל כך דיננהו בדיני א"ה זכיהו וא"ל כך וכך דיניכם אבל בנ"ד דהתובע והנתבע שניהן באו מכח העובד כוכבים ומזלות אין לנו לדון ביניהם אלא ע"פ משפטי העובד כוכבים ומזלות ואצ"ל לדעת האשר"י בתשובה כלל י"ח דין אחד דבישראל שתובע לישראל אחר בשטר חוב שחייב לעובד כוכבים ומזלות דדייני ישראל ופסקו לישראל זה מה שהיה העובד כוכבים ומזלות מרויח לפני דייני עובד כוכבים ומזלות ומביאו הרב בהגהות ש"ע סוף סי' שס"ט דפשיטא דבנ"ד נמי זוכה שמעון במה שהיה זוכה בדייני עובדי כוכבים ומזלות ולא קשה עליה דהרא"ש מהך ברייתא דהגוזל בתרא שהבאתי דמכחה פסק הרשב"ץ דיש לזכות לישראל הנתבע אם יש לו זכות בדיני ישראל דאיכא למימר דאף הרשב"ץ לא אמר אלא היכא דכבר מת העובד כוכבים ומזלות כמפורש בדבריו דלא מצי למימר האי ישראל הבא מכח העובד כוכבים ומזלות אחזיר השטר ליד העובד כוכבים ומזלות אבל היכא דמצי אמר אחזיר השטר ליד העכומ"ז כנדון שדן עליו הרא"ש התם ודאי אע"ג דאנן מעכבים עליו שלא לדון עם ישראל חבירו בפני עובד כוכבים ומזלות אעפ"י שבא מכח עכומ"ז מ"מ דייני ישראל חייבים לפסוק לישראל זה מה שהיה מרויח לפני דיינים עכומ"ז הואיל וישראל זה בא מכחו ואם היה מחזיר השטר לעכומ"ז היה מרוויח אף עתה שאסור לו להחזיר נמי ידונו לו בדין זה של גוים כדי שירוויח ולא מצי אמר האי לכי תהדר כמבואר באותה תשובה דהרא"ש ז"ל:
ומה שטען ראובן שהזיק שיעבודו לאו טענה הוא דלא כתב בח"מ בסי' ק"ד דחייב לשלם מדינא דגרמי לפי שהזיק שיעבודו של חבירו אלא היכא דקדם המאוחר וגבה קרקע שלא כדין ואח"כ מכרה לעובדי כוכבים ומזלות שאינו יכול להוציאו מידו אבל בנ"ד דכיון דעשה שמעון ע"פ דיניהם דדינא דמלכותא דינא אין זה מזיק שיעבודו של חבירו וזה אין צריך לפנים הנראה לפע"ד כתבתי וחתמתי את שמי אנכי הקטן יואל:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |