שדי חמד - פאת השדה/כללים/ב/ה
|
< הקודם · הבא > |
בטלה דעתו אצל כל אדם. בנדפס מערכה זו אות ע"ט כתבתי לענין דברים המאוסים כשהם מאוסים לו ואינם מאוסים לאחרים או בהיפך אי אזלינן בתר דידיה או אמרינן בטלה דעתו אצל כל אדם עי"ש. ובס' דברי מנחם סי' תרע"ג אות א (סו ד"ה ודרך אגב) כתב דבס' א"ח סי' ל"ג כתב אם מאוס עליו אף שאינו מאוס לאחרים אסור לו (לענין עכבר שנפל לשמן) ושכ"כ בס' אפי רברבי וה"ד הרב פר"ח בסי' ק"ד סק"ט דבתר דידיה אזלינן ואם אינו מאוס לו אף שמאוס לאחרים מותר להדלקה עי"ש בשם הרבנים א"ר וערך השלחן ביו"ד ובמה שכתבתי בנדפס דמ"ש הרב משנת ר"א בשם הרב כנה"ג דהיכא דלרובא דעלמא הוי מאוס אף דלדידיה אינו מאוס איכא משום בל תשקצו לא ידעתי איה מקום כבוד דברי הכנה"ג וכו' עתה ראיתי שדבריו הם בסי' פ"ד הגהט"ו סוף אות ד' וז"ל עוד קשה אצלי דמדברי האו"ה מוכח דלא עבר משום בל תשקצו אלא כשמאוסים עליו אבל כשאין מאוסים עליו לא וחושב אני שכל דבר שדרך בני אדם שנפשם קצה בהם אעפ"י שזה האוכלו אין נפשו קצה בהם עובר משום בל תשקצו עכ"ל ודברי הרב פר"ח הם שם סק"ג, ועי"ש במשבצות סק"ב ובשפתי דעת סק"ג והאריך בעניינים אלו הרב כתב סופר בחא"ה סי' פ"ח לענין אם יוצא אדם י"ח מצוה בדברים המאוסים לרוב העולם ולא לו או שמאוסים לכ"ע אי אמרינן עשה דוחה את לא תשקצו או איכא משום הקריבהו לפחתך עי"ש:
אחר זמן רב שכתבתי כל הנ"ל בענין זה קבלתי מכתב מידידי הגאון עמודי אש יצ"ו ובענין זה כתוב למר ח"ל באות ע"ט הביא בשם הפר"ח דבדברים המאוסים שלא נזכרו בסי' קט"ז ואיכא אינשי דמאיס להו ואיכא דלא מאיס להו למאן דלא מאיס שרי והביא בשם משנת דר' אליעזר שכתב דהכנה"ג ס"ל דאף דלדידיה אינו מאיס אזלינן בתר רובא דעלמא דלא כהפר"ח וכ' מעכת"ה דלא ידע מקום כבוד של הכנה"ג הנה היא בסי' פ"ר הגהט"ו סעיף ד' שכתב שם וז"ל וחושב אני שכל דבר שדרך בנ"א שנפשם קצה בהם אעפ"י שזה האוכלו אין נפשו קצה בהם איכא משום בל תשקצו עכ"ל ולזה כיון המשנת ר' אליעזר והנה כמו כן כתב בשם הכנה"ג הפרמ"ג בסי' פ"ד במ"ז סק"ב בשם הפר"ח דלא אזלינן בבל תשקצו בתר רובא אלא אם לדידיה לא מאיס אף דלרוב העולם מאיס שרי ובש"ד סק"ג כתב דהכנה"ג חולק על הפר"ח וס"ל דכל שרוב העולם מואסין בו אף שלדידיה אין מאוס אסור לי' עכ"ל ואני תמיה על זה דמנין לנו לחלוק את השוין ולעשות מחלוקת בין הפר"ח להכנה"ג דהלא הפר"ח כתב דהיכא דלכ"ע מאיס אף דלדידי' אינו מאיס אסור ורק היכא שאיכא מיעוטא שלא מאיסי להו לא אזלינן בתר רובא עי"ש בדבריו סי' פ"ד סק"ג וסי' קט"ז ס"ק י"א וא"כ י"ל שכשכתב הכנה"ג שכל דבר שדרך ב"א שנפשם קצה בהם אעפ"י שזה האוכלו אין נפשו קצה בהם אסור מיירי שלכל בני אדם נפשם קצה בהם והפרמ"ג העתיק בלשון הכנה"ג רוב ב"א וליתא כן בכנה"ג וי"ל דגם הכנה"ג מודה להפר"ח דלא אזלינן בתר רובא עכ"ד יצ"ו. וכבר אני ההדיוט מצאתי דברי הרבנים כנה"ג ופר"ח זמן רב טרם שקבלתי מכתבו ככתוב למעלה והרב יצ"ו שלא ידע מזה והודיעני אפריון נמטייה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |