שדי חמד - פאת השדה/כללים/א/לג
|
< הקודם · הבא > |
ל"ג) אפילו בנדפס אות שצ"ב רשמתי שיש חילוק בין לשון אף ללשון אפילו עי"ש ולשון אעפ"י נראה ממ"ש הרב תפארת אדם בחא"ח סי' ז' בשם הרב הלק"ט דאינו כלשון אפילו שיש בו לא מבעיא עי"ש והבאתיו בקונטריס אסיפת דינים במערכת הה"א אות י"א אמנם הרב קהלת יעקב במענה לשון ח"ב אות ז"ן כתב בשם מרן כ"מ בפ"א מהלכות רוצח דלשון אעפ"י הוא כלשון אפילו ויש בו לא מבעיא ואני ההדיוט חפשתי שם ולא מצאתי מה שכתב בשמו ואם כונתו למ"ש שם בדין ז' אומר אני בהורמנותיה דמני"ר דלא זו בלבד שלא כ"כ מפורש (כמ"ש בשמו) אלא אף משמעות בעלמא אין מדברי מרן לזה שדברי מרן הם עמ"ש הרמב"ם (גבי רודף אחר חברו להרגו) הורגין אותו אעפ"י שעדיין לא הרג וז"ל ומ"ש אעפ"י שעדיין לא הרג אין לשון אע"פ נח לי דאדרבה מפני שלא הרג עדיין הוא שהורגין אותו כדי שלא יהרגנו דאילו כבר הרגו אין רשאין להורגו וצ"ל דה"ק כיון שלא הרג לא הי' ראוי להרגו ואעפ"כ הורגין אותו כדי להציל את הנרדף עכ"ל ובעניותי איני רואה בדברים אלו לא בקושיתו ולא בתירוצו שום הכרח דר"ל דלשון אע"פ יש בו לא מבעיא וצ"ע:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |