שדי חמד/כללים/ח/ט
|
< הקודם · הבא > |
כלל ט חצי שיעור צדד הרב פרי מגדים ביו"ד סי' ס"ב בחלק שפתי דעת סק"ג לדעת הרב מוהרלנ"ח דחמץ בפסח אי לאו דגלי קרא לא הוה אסור ביה חצי שיעור משום שהיה לו שעת היתר (עיין בזה לעיל באות ב') דהכי נמי בבשר וחלב דהיה לו שעת הכושר יש לומר דאינו מן התורה אך במסקנתו נראה דגם בבשר וחלב חצי שיעור אסור מן התורה וכן דעתו בפתיחה להלכות בב"ח אות ג' וכן דעת הרב רב פנינים ותיבת גמא שהביא הרב פתחי תשובה ביו"ד רסי' רל"ח ועי"ש שכתב דבבשר וחלב בכל שהוא איכא נמי לאו ועיין פ"ת רסי' פ"ז ובס' ימי שלמה ד' כ"ה שקיל וטרי בסברת הרב מוהרלנ"ח והקשה עליו מבשר בחלב שהיה לו שעת היתר ואפילו הכי אסור חצי שיעור עי"ש שאומר כמדבר על הידוע שהדין פשוט כן בבשר וחלב ולפי האמור אין זה פשוט ויוכל הרב לומר גם בבשר וחלב כמו שאמר בחמץ ואם יש איזה סברא וטעם לחלק ביניהם אם כן תו לא קשיא מבשר בחלב כמובן ועל כל פנים קושטא דמילתא דגם בדבר שהיה לו שעת הכושר חצי שיעור שלו אסור מן התורה וכן מצאתי בשו"ת שואל ומשיב במהדורא קמא ח"א סי' י"ז שכתב בשם הרב לימודי ה' גבי כלאי הכרם דאף דהיה לו שעת היתר חצי שיעור אסור מן התורה עי"ש:
ולענין בישול בשר בחלב וכן בהנאה אם חצי שיעור אסור מן התורה נסתפק בזה הרב פרי מגדים בפתיחה להלכות בשר בחלב (בד"ה הנאה) דשמא הפירוש דחזי לאיצטרופי היינו שאם יאכל עוד חצי זית בכדי אכילת פרס יצטרף להחצי זית הראשון ויתחייב מה שאין כן בבישול והנאה דלא מצינו כדי אכילת פרס רק באכילה אם כן לא חזי לאיצטרופי והקשה על זה הרב השואל בשו"ת שם אריה חיו"ד סי' ס"ה דהא בהוציא חצי גרוגרת וחזר והוציא חצי גרוגרת חייב דמצטרפים כדאיתא בשבת ד' פ' וכן בד' ק"ה בכתב אות אחת בבוקר ואות אחת בערב מצטרפים אם לא נודע בינתיים ואם כן הוא הדין לענין בישול בשר בחלב והרב המחבר השיב לו דשאני שבת דתלוי האיסור בזמן והזמן מצרפם וכו' ומכל מקום מסיק שם דבכל האיסורים חצי שיעור אסור מן התורה דחזי לאיצטרופי תוך כדי דיבור וכו' עי"ש ועיין לקמן בסמוך מה שכתבתי בזה בשם הרבנים חקרי לב ומנחה טהורה:
ובשו"ת הגאון שאילת שלום מהדורא תניינא בסוף סי' קפ"ז כתב בשם הרב השואל לפשוט ספק זה מקושית הרא"ם הובא בכרתי ופלתי סי' פ"ג להרמב"ם למה לי שלשה פעמים לא תבשל תיפוק ליה מלא תאכל כל תועבה ואם נאמר דחצי שיעור מותר בבישול מיושב היטב דאם כן משכחת כזית בשר בחלב שלא נעשה איסור בבישולו כגון שבישל פחות פחות מכשיעור וכתב על דבריו עם כי דבר חכמה אמר בכל זאת אין לפשוט מזה ספק הנ"ל דכבר כתב הפרי מגדים בפתיחה לספרו גינת ורדים דקושית הרא"ם אינה אלא על רש"י שבפרשת משפטים כתב כתי' שלשה פעמים לא תבשל ובפרשת כי תשא כתב דרשה דלא תאכל כל תועבה אבל אהש"ס לא קשיא דתנא דבי רבי ישמעאל ושאר תנאים ואמוראים לא ילפי מלא תאכל כל תועבה דלא מיירי אלא בפיסולי המוקדשים כדכתב הרא"ם בעצמו בפרשת ראה ואם כן לרש"י אתי שפיר תירוץ הרא"ם דאין לוקין על לאו שבכללות דיש לומר דרש"י סובר כהפוסקים דלוקין על הנאה ולשיטת הרמב"ם דאין לוקין על הנאה בלאו הכי לא קשיא וכדכתב הפרי מגדים דשאר התנאים לא ילפי מלא תאכל כל תועבה ולפשוט להיפך מקושית הרא"ם גם כן אינו מוכרח דיש לומר דהרא"ם גופיה מספקא ליה ומקשה לצד שנאמר דחצי שיעור אסור מן התורה בבישול ומתרץ לה ואם כן ליכא למיפשט מידי עתה יוצא לאור סי' יקר ביכורי שלמה לידידי הגאון מוהרש"א מאזארקאוו יצ"ו וראיתי שם פלפול נאה בחלק יו"ד סי' כ' וכ"א בספקו של הרב פרמ"ג שכתב לפשוט הספק מדין מעילה שמצטרפות לזמן מרובה במעילה ד' ח"י והגאון מפעטרקאב כתב שמשם היה אפשר להוכיח בהיפך וכו' והרב המחבר יצ"ו השיב על דבריו בפלפול עצום כדרכו בקודש עי"ש דב"ק:
ואם בשל בשר בחלב חצי בישול (שלא נתבשל כמאכל בן דרוסאי) כתב הרב פרי חדש בסי' פ"ז סק"ג דאינו אסור אלא מדרבנן ומותר בהנאה והרב מנחה טהורה בד' ל' ע"ג (בד"ה עוד) כתב שהרב חקרי לב בסי' צ"ח הקשה עליו שהרי פחות משיעור בישול הוי חצי שיעור וחצי שיעור אסור מן התורה והרב המחבר תמה עליו דלא דמי לחצי שיעור דעלמא דבשלמא אם בישל בישול גמור חצי שיעור בשר בחלב הוי שפיר חצי שיעור אבל זה שבישל חצי שיעור אין זה נקרא מבשל בב"ח כלל ונראה ממ"ש הרב המחבר שגם הרב חק"ל בסוף דבריו נחית לחלק בהכי ליישב דברי הרב פר"ח ואין ס' חק"ל מצוי אצלי ולפי דרכנו למדנו שדעתם דבישול חצי שיעור בשר בחלב הוא כשאר חצי שיעור דעלמא דאסור מן התורה ובס' בית יצחק להגאון מפראמישלא יצ"ו בחלק א"ח סי' פ"ב אות ב' כתב בענין זה וז"ל ונ"ל דשיטת הפ"ח סי' צ"א דבשר בחלב לא נאמר רק בנתבשל כמאכל בן דרוסאי. והנה זה פשוט דלבשל אסור אף פחות מכמאכל בן דרוסאי משום חצי שיעור דהרי חזי לאיצטרופי שאם יבשל עוד יהיה שיעור שלם אמנם דוקא לבשל אבל לאכול דבר שלא נתבשל כמאב"ד מותר דלא חזי לאיצטרופי דאם יאכל הרבה בשר בחלב בזה אינו חייב והאריך עוד עי"ש ומובן מדבריו שרוצה לומר שגם הרב פרי חדש לא אמר אלא שאם בשל אינו אסור לאוכלו אלא מדרבנן ולכן מותר בהנאה אבל לבשלו מודה גם הוא דמן התורה אסור לבשלו כמאכל בן דרוסאי משום שחזי לאיצטרופי אם יבשלנו עוד עד שיגמור בשולו ומכל מקום כיון שאין איסור אכילתו אלא מדרבנן מותר בהנאה ויתכן שהרב חקרי לב לפי שהבין בכונת הרב פרי חדש שסובר שמותר מן התורה לבשל חצי בישול היינו בישול כמאכל בן דרוסאי קשיא ליה למה יהא מותר מן התורה הא חזי לאיצטרופי שאם יבשלנו עד שיגמור בשולו יהיה חייב כן נראה לצדד לפום ריהטא כי אין ס' חק"ל מצוי אצלי לעיין בדב"ק ועיין עוד בבית יצחק הנ"ל בסי' פ"ג בענין זה:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |