שדי חמד/כללים/ה/פז
< הקודם · הבא > |
פז הפה שאסר הוא הפה שהתיר הרב חינא וחסדא נר"ו בח"ב בקו"א דף י"ג ע"ב הביא מכמה רבוותא דלא אמרינן כן אלא בתוכ"ד ועפי"ז עמד מתמיה ע"ד הרב פמ"א ח"ב סי' נ"ג בעדים שהעידו על קיום השטר ואחר זמן אמרו שהעידו שקר ואין מכירים חת"י דאין נאמנים משום דאין אדם משים עצמו רשע דלמה לי מהאי טעמא תיפוק ליה דלא אמרינן הפה שאסר אלא בתוכ"ד עי"ש ונעלם מהרב נר"ו דאיכא מרבוותא דסברי דאמרינן הפה שאסר וכו' אפילו אחר כד"ד וא"כ היה אפ"ל דהרפמ"א נקיט טעמא רויחא דאתי ככ"ע אלא דמה שיש לעמוד ע"ד הרב פמ"א הוא לפי מה שהכריח הרב דרך המלך דע"כ לא פליגי אלא כשדבריו האחרונים מתרצי את דבריו הראשונים אבל אם הם חזרה גמורה לא עיי"ש בדף מ"ד ודף מ"ו ע"א וע"ב, ועיין בהרדב"ז החדשות סי' שצ"ח ולהרבנים מרן מוהריט"א בהלכות יו"ט פרק ה' דבכורות אות מ"ט, ויד מלאכי בכללי הדינים אות קצ"ה ואות ר', ומקנה אברהם אות צ"ט, וחינא וחסדא דף פ' ע"א, ואורים ותומים סי' פ"ב בסוף כללי המיגו אות ק"מ ורש"י כתובות ק"ט ע"ב ד"ה נאמן שהפה שאסר וכו' נראה דס"ל דאמרינן הפה שאסר לאחר כד"ד, עיין להר"ן בהלכות שם, ועיין ש"ע אה"ע סי' קנ"ב ס"ו, ולהרב פחד יצחק במערכת אשה שאמרה (דף רנ"ב ע"א מ"ד חדש) מ"ש בשם הנח"ץ ודוק:
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |