שדי חמד/כללים/ה/מז
|
< הקודם · הבא > |
מז התראת ס' אי איכא רובא לא חיישינן למיעוטא למישוייה התראת ספק, עיין תוס' גיטין דף ל"ג ד"ה ואפקעינהו דף מ"ו ד"ה ר"י ור"ל ועיין באס"ז לכתובות על דף ג' ע"א (אמ"ש בש"ס אדעתא דרבנן מקדש ובשו"ת בנין ציון החדשות סי' קע"ט כתב שכן דעת רש"י בגטין דף ע"ג ע"ב ד"ה באשת איש עי"ש, ועיין להרבנים חת"ס יו"ד סי' ט' בד"ה ועוד נ"ל (דמחלק בין רובא דממילא לרובא שעל ידי מעשה אדם) חינא וחסדא ח"א דף י"ח ע"ג ובאס"ז לכתובות על דף ט"ו ע"א בשם הרשב"א (והובאו דבריו בכסף נבחר דף פ"ט ע"ג), ובשו"ת שואל ומשיב ח"א סי' ש"ח וסי' ש"ה והרא"ם בפרשת משפטים על פסוק ולא יהיה אסון כתב בתוך דבריו ואע"ג דרוב עוברים וכו' עי"ש שמתבאר דס"ל דכי איכא רובא לא חשיב הת"ס ובתפארת ישראל פיה"מ בפ' ט' דסנהדרין מ"ב האריך בענין התראת ספק ושם באות ה' הביא דברי התוס' דנדה הנ"ל וכתב ראיה ברורה לזה עי"ש והרב פתח הדביר סי' שי"ט אות ז' דף רכ"ה ע"א כתב דכי היכי דאזלינן בתר רובא לחייבו לומר דלאו הת"ס ה"ה נמי היכא דרובא הוא להיתר ל"ח התראת ספק ופטור:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |