שדי חמד/אסיפת דינים/מילה/א/כח

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שדי חמד אסיפת דינים מילה א

כ"ח) וז"ל הרמב"ם פ"ב מהלכות מילה הלכה ב' כיצד מוהלין חותכין את כל העור וכו' ואחר כך מוצץ המילה עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים כדי שלא יבא לידי סכנה וכל מי שאינו מוצץ מעבירין אותו וכו' עכ"ל והא דבעי מוצץ עד שיצא הדם ממקומות הרחוקים וכ"ה לשון הכ"ב ולשון הלבוש הנ"ל כהרמב"ם ומנ"ל הא והא רב פפא כל אומנא דלא מייץ וכו' נקט ואם איתא אפילו מייץ נמי הוה ליה למימר דלא מייץ יפה כראוי מעברינן ליה אלא ע"כ מייץ כל דהו סגי. ובס' קטן שרביט הזהב דף י"ד ראיתי שכתב וז"ל והוא צריך למצוץ עד שישער שיצא הדם ממקומות הרחוקים וכל מוהל שאינו מוצץ כראוי מעבירין אותו כי הוא סכנה לתינוק וכדאיתא בפר"א אר"פ האי אומנא דלא מייץ וכו' ולפיכך מוצצים אף בשבת אע"ג דדם חבורי מיחבר וכו' עכ"ל דייק באמת אומן דלא מייץ כראוי אבל בגמרא דלא מייץ כלל משמע כנ"ל אמר החח"מ ספר שרביט הזהב לא ראיתי מעודי אמנם כדבריו כתב רבינו הערוך בערך אמן וז"ל אומן המוהל דלא מאיץ מילה כדבעי לה כדאמרינן וכו' וחידוש הוא שהגאון המחבר לא זכר דב"ק ואולי כבר הובאו דברי הערוך בספר שרביט הזהב וקצת נראה כן מלשון הרמ"ה בחידושיו לבבא בתרא דף כ"א ע"ב בד"ה ואמר רבא וכו' שכתב וז"ל ואומנא דמהיל ולא מאיץ כדחזי ע"כ אך אולי יש לדחות שהכונה דלא מייץ כלל ומיקרי לא עביד כדחזי דהיינו שצריך מילה ומציצה ואיהו עביד רק מילה אבל בלשון הערוך דמייץ ולא מייץ כדבעי ודאי אין לפרש כן ועיין לקמן בסי' ב' סעיף כ' או"ק ד' ואו"ק י"ג והרמב"ם נ"ל לטעמיה אזיל לפמ"ש בספרו מורה נבוכים במ"ט לשלישי טעם המילה, למעט הדם והתאוה לכן מוצץ ומושך לשם כל גידי דם בעין אבל קשה כיון דה"א מיפקד פקיד ולמ"ד זו ודאי א"ץ למשוך הדם שם ממקומות הרחוקים והיינו או דלא דרשינן טעמא דקרא במצות מילה כהרמב"ם או דטעם אחר במילה הוא להשלים חסרון היצירה כאבר השרוע לצרף בהם הבריות כדעת העקידה ס"פ לך לך א"כ למסקנא נמי דלא מיפקד פקיד מנ"ל דבעי ממקומות רחוקות ונ"ל עפ"י דהקשה מורי הגאון מוהר"ם בנעטה זצ"ל בספרו מגן אבות דף ד' הא דילפינן שבת ק"ו מקלקל בחובל ממילה דחייב והא לרמב"ם חובל מפרק הוא ובעי שיעור דם כגרוגרת ובמילה הא אין מפרק כל כך דם כשיעור גרוגרת ותירץ דהמצוה הטפת דם ברית אחשבי' אפילו בטיפה אחד כאילו הוי שיעורו עש"ה ודפח"ח אבל לי תלמידו קשה מאי פריך הש"ס הכא דף קל"ג על מימרא דר"פ פשיטא מדקא מחללי' עלי' שבתא סכנה הוא מנ"ל הא דמחללי' עלי' שבתא הא לא נפיק ע"י מציצה דם כגרוגרת וליכא חילול שבת רק איסור דח"ש לבד ועיין במ"ל פח"י מהל' שבת אי ח"ש אסור מה"ת כלל בשבת ובתשו' ח"ץ סי' פ"ו אע"כ צ"ל דמציצה נמי מגוף המצוה הוא וה"ל חשיבותי' בטיפה א' כתי' מורי זצ"ל על חבורה דמילה עצמה ועוד נ"ל דמזה הוכיח הרמב"ם דבעי' מוצץ ממקומות רחוקים א"כ ודאי מוצץ כשיעור גרוגרת ופריך שפיר פשיטא דסכנה הוא כנ"ל מדקא מחללי' עלי' שבתא:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף