שבות יעקב/ג/יג
|
< הקודם · הבא > |
הא דאמרינן בפ' כיצד מברכין דף מ' ע"א א"ר יהוד' אמר רב אסור לאדם שיאכל קודם שיתן מאכל לבהמתו שנ' ונתת עשב בשדך לבהמתך והדר ואכלת ושבעת אי דוקא אכילה קבוע קאמר משא"כ טעימה בעלמא מותר או נימא דאף טעימה בעלמא בכלל איסור זה כדאי' הלשון בגיטן סוף פ' הניזקין דף ס"ב ע"א א"ל ליטעום מר מידי א"ל הכי אמר ר"י אמר רב אסור לו לאדם שיטעום כלום עד שיתן מאכל לבהמתו עכ"ל ש"מ דאף טעימ' בכלל:
הנה דבר זה מחלוקת הקדמוני' הוא כי הב"י כתב בא"ח סי' קס"ז וגביל לתורי שייך לפרוסת המוציא כיון שאסו' לטעום עד שיאכיל לבהמתו עכ"ל והט"ז שם בס"ק וי"ו השיג על הב"י בזה וכתב וז"ל ולעד"נ דאין איסור בטעימה בעלמא דא"כ למה אמרו כאן אסור לאכול עד שיתן ולא אמרו אסור לטעום כמ"ש לשון זה בפ"ק דשבת דף ט' אסור לטעום עד שיתפלל וכן אסור לטעום עד שיבדיל אבל כאן לא אסרו אלא אכילת סעודה והוא ראי' דבקרא כתיב ואכלת ושבעת עכ"ל הט"ז ולכאורה היה נראה דאשתמיטתא להט"ז סוגי' דש"ס דגיטין דאי' שם להדיא דאפילו טעימה אסור וכבר ראיתי שהרב המובהק מהר"מ חגאיש מירושלים הרגיש בזה בתשובתו הובא בספר באר היטיב סי' קס"ז ותירץ שמדקדק הט"ז למה אמרו כאן תיב' כאן אתי לאוריי כלומר דדוק' בברכות שהוא עיקר מקור דינים אלו משא"כ בגיטין דנקט רק אגב גררא ואין שם מקור הדין ע"כ תוכן דבריו אף שדבריו ראוים למי שאמרן מ"מ ודאי אין זה כוונת הט"ז דאי לא אשתמיטא מיני' סוגיא דגיטין לא הי' נמנע מלהביאו ולתרצו באופן זה ולא לסתום דבריו ותו באמת קשה אמאי ארכבי' הש"ס אתרי רכשי וסותם בברכות לשון אכילה ובגיטין לשון טעימה בפרטות כיון דתרווייהו משמיה דרב נאמרו למה סתם הכא הכי והתם הכי ויותר הי' נ"ל לומר דדעת הט"ז דגרסא דברכות עיקר דדווקא אכילה קבוע אסו' משא"כ טעימא והא דנקט בגיטין לשון טעימא משום דשם הוא דבר הלמד מענינו דשם א"צ ליטעם מר מידי ובש"ס דשבועות דף כ"ב אי' דאמרי אינשי הא ונטעום מידי ואזלי ואכלי ושתו ע"ש והוא מהל' דרך ארץ לומר דרך כבוד ותרבית לשון טעימא אף שכוונתו לאכול אכילה קבוע להכי נקט נמי בדברי רב לשון טעימא אבל כוונתו אאכילה קבוע אבל גם זה אינו במשמעו' לשון הט"ז בסתימת דבריו ומ"מ עיקר נ"ל כדעת הב"י דאפי' טעימא לבד אסור שהרי הרי"ף והרא"ש פ' כיצד מברכין נקטו רק לנוסחא וגרסא זו דגיטין דאסור לטעום כלום עד שיאכיל לבהמתו וכן הוא באגודה פ' כיצד מברכין ובשיבולי לקט ובוודאי אינהו טפי מינן עיקר נוסחאות שבש"ס או י"ל דספוקי מספקא להו ואזלי לחומרא דאפי' טעימא אסור קודם שיאכיל לבהמתו ונראה דאין חילוק בין בהמה וחי' ועוף בין טמאה וטהורה דאתי' בהמתך בהמתך משבת וכדאי' בש"ס דב"ק דף נ"ד ע"ב וכן משמע בספר חסידים סי' תקל"א וז"ל לענין אכילה הבהמה קודמת דכתיב ויתן תבן ומספוא לגמלים והדר ויושם לפניו לאכול וכתיב ונתתי עשב בשדך לבהמתך וגו' ע"ש כל זה נ"ל פשוט ומ"ש הט"ז ראי' מפסוק ואכלת ושבעת אין זו ראיה דודאי איסור דאורייתא אין כאן רק אסמכתא בעלמא כנ"ל הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |