שבות יעקב/ב/קנה
|
< הקודם · הבא > |
מהרב ה"ה מהור"ר אברהם מגידונ"ג וז"ל:
פה השררה העבירה דרך לעקל חביו' יין משררה אחרת מאיזה סכסוך וקטטה שנפלו ביניהם ומתוך כך סגר עליהם הדרך לרובם ככולם בני העיר שהיו מחייתם דרך שם לא יוכלו עוד לצאת ולבא בשביל זה מפני חשש שיעכבו אותם לתפשם בדרך זה לעמת זה גם יש להם שמה חובות שלא יוכל לבא לידי גביה עי"כ גם יש חשש שאם יתוודע אצל השררא שיתעקלו חובתיהם לגמרי והנה איזה בעלי הבתים שלא ידעו והלכו ונסעו דרך שם נתפשו וע"י הוצאות ממון הרבה השתדלו אצל השררה יר"ה שהחזירו החביות ונפטרו ונתבטל הדבר לגמרי ועכשיו הלכו אלו היהודים שנתפסו אצל השררה שלהם לתבוע הוצאתם מכלל הציבור וצוה השררה יר"ה לידון דין ישראל בכן שאל השואל לחוות דעתי והשואל האריך למעניתו והשבתי לו בקצרה וז"ל:
שאלתו שאלת חכם עם תשובתו קבלתי ומחמת טרדת הזמן לא אוכל להשיב למעשה רק להלכה אני אומר מה שמכ"ת דן את הקהל לכף זכות ולפטור אותם לגמרי מליתן לסיועת השתדלו' הנה בודאי זו שקש' בדיני ממונות להוצי' ממון מיד מוחז' מכ"ש להוצי' מיד הקהל והציבו' נגד היחיד דנקראים לעולם מוחזקים וידם על העליונה בכל מקום וכמבואר בח"מ סימן ד' מ"מ לבבי לא כן ידמה בכח המדמה וכבר נתבאר תוכן תשובה זו בספרי שבות יעקב ח"ר סי' קנ"ח יע"ש שהעלתי דבעסקי הציבור דכל שניצולו מפחד צריכין ליתן לסיועת וצורך השתדלותם ומ"ש מכ"ת וז"ל אך לא דמיא כעוכלא לדנ' וכו' דלא היו צריכין להוציא בעבור זה כלום לא ידעתי אף שהיו יוכלו להמלט נפשם מ"מ כל זמן ועידן שהיה ההפרשו' בין השררות יר"ה סגר עליהם הדרך וכיון שמכ"ת כתב שעיקר מחייתם דרך שם ודאי מניעות ריווח של ציבור להיזק גדול יחשב זאת ועוד אחרת כיון שנתעקל חובויתהם שלא יוכלו לגבות וסתמא אנס הוא ודאי כל מה דאפשר לאקדומי לפרוע מהן מקדימין שהוא כמציל מידם ומה"ט אמרינן פ"ק כותבין ומעלין בערכאות שלהם מפני שהוא כמציל והכי קי"ל כמבואר בא"ח סימן ש"ו יע"ש ובר מן דין איך אין זה הצלה מצויה שיוכלו לגבות חובותיהן מהר יותר הלא מצינו בש"ס דמכות פ"ק אומדין אותו כמה אדם רוצה ליתן בין ליתן מכאן ועד למ"ד יום בין ליתן מכאן ועד עשר שנים וכו' ואם במי שיש איסור בו ריבית אמרו כן אף דלא נעלם מאתי מ"ש הב"י סימן ק"ס ד"ה המעכב דמי שכירות וכו' בשם הר"א מטו"ך דהאי מתני' דמכות בשכירות מיירי דאי בהלוואה לא היה נותן כלום משום ריבית יע"ש אי משום הא לא ארי' דדברי מהר"א בזה הם דברי' דחוים להלכה וכמ"ש הב"י שם והוא נגד דעת כל הפוסקים יע"ש אבל אין לדחות דבריו ולומר דאיך אפשר לומר דמיירי בשכירות א"כ איך בעי הש"ס שם להוכיח מהאי מתני' בענין שמיטה למלוה לחבירו לעשר שנים אי שביעית משמטת או לא הא קי"ל שכירות אינו משמטת אך אי משום הא לא תברא דעיין בסמ"ע סימן ס"ז ס"ק כ"ו הטעם דאינו משמט משום שאינו נוגשו וכאן הרי נוגשו לפנינו ותובעו אותו בב"ד לפרוע לזמן שקבע):
כ"ש במקום שאין כאן איסור ריבי' וכל זמן שנתעקל המעות ע"י השררה יוכל להשתמט הלוה שלא יתן שום ריבית ודאי הדעת נותן שהוא יודע שמחויבים ליתן לסיועת צורך השתדלות ומכ"ת שהוא יודע תוכן השתדלות ועסקיה' ואחר החקיר' אם לא הוציאו יותר מן הראוי ישומו שיתן להם הקהל לסיוע כפי מה שנהגו ומכ"ת בתווני דלב' יתיב אם כוונתם היו לש"ש יוכל לדון כל כיוצא בזה לפי ראות עיניו ומי כחכם יודע לעשות פשר דבר שיש בו משום ועשית הישר והטוב כי משא שקשה לאחד נוח לשנים וכל כה"ג פשרה עדיף ויעיין מכ"ת בתשובת בית יעקב סי' קמ"ח ואמונת שמואל סי' כ"ה ול"ו יע"ש הנלע"ד כתבתי הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |