שבות יעקב/ב/פז
|
< הקודם · הבא > |
אחד שנולד לו בכור ויום הפדיון חל ל"א בשבת והור' לו מורה אחד לפדות ביום וי"ו ואחר כך יש מי שעורר שהפדיון נעשה שלא כדין שצריך לחזור ולפדותו בכן ילמדנו רבינו הלכה למעשה:
בודאי המורה שהור' כך יש לו על מי שיסמוך ה"ה הב"ח בסי' ש"ה ובתשובתו סי' קכ"ה האריך בזה להורות כן דהיינו אם עבר עליו כ"ט י"ב תשצ"ג והעתיק כן בשם ספר יראים שפסק כך וגם הש"כ בסי' ש"ה ס"ק י"ט פסק כדבריו אף במ"א בא"ח סי' של"ט ס"ק ח' כתב ול"נ דאין לסמוך עליו ובאמת אין דבריו מוכרחים כל כך וכל הראיו' שמביא המ"א גם הב"ח וספר יראים הביאו סוגית אלו ואפ"ה פסקו כן נ"ל שס"ל שיש לפרשם בדרך הזה דכל שכבר עבר עליו רוב יום ל' שהוא י"ב שעו' וב' ידות שעה וע"ג חלקים אח"כ מקרי מחדש ומעלה והוי חדש מעת לעת כמבואר שם בתשובה ולזה מהני הגזירה שוה דקודם שעבר עליו זמן זה אין לפדות וכן נ"ל דמסתבר טעמא כיון דכתיב מחדש ומעלה שאז יוצא מכלל נפל דאם הוא נפל אינו יכול להתקיים יותר מחדש. וחדש נקרא ע"ש חדוש לבנה שהוא כ"ט י"ב תשצ"ג וכל שעבר עליו זמן זה יצא מכלל נפל ואין זה ענין כלל למה שאמרו במגילה אין מונין שעו' לחדשים ע"ש ברש"י וכן משמעות האבן עזרא פ' במדבר על פסוק כל זכר מבן חדש ומעלה תפקדם וע"ש זה נקרא חדש ע"ש חדוש הלבנה כדכתיב החדש הזה לכם וכ"כ הערוך ערך חדש ומ"ש תוספות בחדש בלשון תורה הוא ל' יום אין זה סתירה דאתי למעוטי דכ"ט יום לבד לא מקרי חדש אבל אחר כ"ט יום וי"ב שעות ותשצ"ג חלקים מקרי ל' יום דהא לענין כמה דברים אמרינן אפי' מקצת יום ככולה מכ"ש רובו ככולו אך מ"מ אלו היה ההוראה נשאל קדמי קודם מעשה הייתי מורה להם כפסק הש"ע לאחר הפדיון עד יום ל' וכ"כ הב"ח עצמו שם בתשובה דטוב לאחר מלהקדים וגם סתימות לשון הש"ס והפוסקים ראשונים משמע יותר דדוקא יום ל"א יש לפדות ולא קודם אבל היכא שכבר הורה המורה ודאי לא מהדרינן עובדא כי יש לו על מה שיסמוך ויש לחוש לברכה לבטלה גם לשון המ"א משמע הכי שכתב ול"נ דאין לסמוך על זה כוונתו דאין לסמוך להורות כן לכתחלה אבל אין דעתו לסתור דעה זו בשתי ידים להדר עובדא בשביל כן ומקרוב נדפס תשובה אחת פנים מאירות סי' ג' פסק בפשיטות מי שידוע שנפדה ע"פ הוראה זו קודם יום ל"א אינו פדוי כלל וצריך פדיון אחר מכח ראיות אלו שהביא המ"א שם בס' של"ט ושרי' ליה מריה כי כבר נסתרים כל דבריו מתוך מה שכתבתי וכ"ש היכא שאמר שיהא פדוי לאחר שלשים ועדיין היה המעות בעין ולא חיישינן בזמן מועט כזה לנתאכל במעות וע"ש בתשובת הב"ח סי' קכה ומשם יש לסתור גם כן תחלת דברי הש"כ שם בס"ק י"ט ע"ש וכן נראה לי הקטן יעקב:
 |
הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה |