מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
עד איזה שעה יכול לבטל ומדוע?
עד תחילת שעה שישית שמאז אסורה בהנאה מדרבנן ואינו ברשותו אלא שעשאו הכתוב כאילו הוא ברשותו ואינו יכול לבטל.
היה יושב בבית המדרש ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו, באיזה חמץ מדובר, ומנין?
עיסה שעומדת להחמיץ שהרי כתוב בברייתא שאף ביום טוב מבטלה בלבו, ואם מדובר בחמץ גמור לא יוכל לבטל כיון שאינו ברשותו.
מה דין מעות שנמצאו בירושלים?
לפני סוחרי בהמה - מעשר מספק. בהר הבית - חולין, הלך אחר הרוב. בשווקי ירושלים - בחול חולין בימות הרגל מעשר - הלך אחר אחרון, שמכבדין את שווקי ירושלים מפני הטיט.
באיזה מקרה לגבי פת שעפשה לא מספיק סברת זיל בתר בתרא, ומה דינה?
בפת מעופשת הרבה שמוכח שהיא של חמץ, ומכל מקום אם עברו הרבה ימים בפסח וניתן לתלות שזרק עליה בכל יום לחם חם ועיפשה כך תולים.
מדוע בתיבה של מעשר וחולין לא אומרים זיל בתר בתרא?
א. מדובר שאינו יודע. ב. מדובר שהשתמש בה יחד בחולין ומעשר. ג. נמצא בגומא.
מה מברכים על בדיקת חמץ, ומדוע?
מחלוקת אם לבער או על ביעור, ושורש המחלוקת אם על ביעור גם משמעו להבא שהרי צריך לברך עובר לעשייתן, ולהלכה מברכים על ביעור חמץ.
מה ברכתו של אב המל את בנו ובעלים השוחט את הפסח?
בהו"א - למול ולשחוט, למסקנא - על המילה ועל השחיטה.
מדוע מברך על נטילת לולב ולא ליטול לולב?
להו"א - כיון שנטלו יצא בו, למסקנא - אף על נטילת לולב משמעו להבא.
באיזה מקרים לא מברכים עובר לעשייתן?
טבילת עזרא - שהרי הוא טמא עד עתה, ולכן תקנו אף בשאר טבילות כן. בהו"א אף בתקיעת שופר כיון שחוששים שהתקיעה לא תצא כראוי, ודוחה הגמרא שאם כן אף במילה ושחיטה.
מדוע צריך פסוק גם לנרות וגם לנר לענין בדיקת חמץ?
שאם היה כתוב רק נרות הו"א שנר אורו חלש והקב"ה בודק את ירושלים בנרות ולא באבוקה כדי לא למצוא את עוונות עם ישראל, וקמ"ל נר ה' חופש כל חדרי בטן שמבואר שהוא בודק היטב.
מעבר לתחילת הדף