שאילתות דרב אחאי/עח
|
< הקודם · הבא > |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
שאילתא דמחייבי דבית ישראל לבעורי חמירא והיכא דאפקיד ישראל חמירא וליתיה למריה למשקליה נטר ליה עד ארבע שעות דחזי לאכילה דילמא אתי ובעי ליה ודאי שלים ארבע שעי ולא אתא במיעל חמש מזבן ליה לא"י ואי לא מזבין ליה אע"ג דלא קביל עליה אחריות שריף ליה כי הא דאמר רבין בר רב אדא אמר ר' יצחק מעשה באדם אחד שהפקיד דיסקייא מליאה חמץ אצל יוחנן חקוקה ונקבוה עכברין והיה חמץ מבצבץ ויוצא בא ושאל את רבי שעה ראשונה אמר לו המתן שנייה אמר לו המתן שלישית אמר לו המתן רביעית אמר לו המתן חמישית אמר לו לך ומוכרו לא"י ואי לא מיזדבן אף על גב דלא קביל עליה אחריות מבער ליה (א) שהכל מצווין עליו לבערו (ב) ואילו א"י דאפקיד חמץ אצל ישראל אי קביל עליה אחריות כיון דאי פשע ביה ונגנב או אבד מיחייב לשלומי מיחייב נמי לבער ואי נטירותא ברשות א"י הוא (ג) דאמר ליה הא ביתא קמך אינו חייב לבער מאי טעמא תרי קראי כתיבי כתיב לא יראה לך שאור ולא יראה לך חמץ בכל גבולך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים ושל גבוה ויליף שאור דבתים משאור דגבולים מה שאור דגבולים דא"י שרי דכתיב לא יראה לך שאור בכל גבולך שלך אי אתה רואה אבל אתה רואה של אחרים אף שאור דבתים נמי דא"י שרי דהא כתיב שאור לא ימצא בבתיכם ולא כתיב לך דאי כתיב לך אפילו דא"י נמי אסיר ויליף דגבולים מדבתים אלמא דגבולים נמי אסור לא קשיא הא דקביל עליה נטירותא והא דלא קביל עליה נטירותא דאמר להו רבא לבני מחוזא בעירו חמירא דבני חילא מאי טעמא כיון דאי מיגניב בעיתו לשלומי כדידכו דמי (ד) ותלתין יומי קמי פיסחא דרשינן במילי דפסחא כדתניא שואלין בהלכות פסח קודם הפסח שלשים יום רבן שמעון בן גמליאל אומר שתי שבתות ומאן דבעי למיזל בספינתא או בדוכתא רחיקא (ה) ואיכא בתי דקיימין בתחומיה דליכא איניש אחרינא דאית ליה רשותא למיעל להתם אי מקמי תלתין יומין אזיל דאכתי לא איחייב במילי דפסחא לא צריך למבדק והדר מיזל ואי בגו תלתין יומין אזיל דאיחייב במילי דפסחא צריך למבדק והדר מיזל דאמר רב יהודה אמר רב המפרש בים והיוצא בשיירא קודם לפסח שלשים יום אינו צריך לבער תוך שלשים יום צריך לבער:
ברם צריך הני שלשים יום דקא אמרינן בשדעתו לחזור קודם הפסח אי בשאין דעתו לחזור מי אמרינן בשדעתו בתוך שלשים יום הוא דחל עליה חיובא דחיישינן דילמא אתי בעידנא דלא אספיק לבער ואמור רבנן דלבער והדר ליזיל אבל קודם שלשים לא חיישינן דלא חל עליה חיובא אבל אין דעתו לחזור אפילו תוך שלשים כמאן דלא חל עליה חיובא דמי דליכא למיחש דילמא משכה ליה ואכלי ליה או דילמא אין דעתו לחזור הוא דתוך שלשים מיחייב דחל עליה חיובא קודם שלשים לא מיחייב אבל דעתו לחזור תוך שלשים יום אע"ג דאין דעתו לפנותו קודם לפסח אפילו קודם שלשים יום חייב לבער זימנין דאתי בעידנא דלא אספיק לבעוריה ואתי ביה לידי איסורא דאע"ג דמבטל ליה מישתלי ואכיל ליה (ו) ת"ש דאמר רבא העושה ביתו אוצר ואין דעתו לפנותו קודם שלשים יום אין זקוק לבער מאי טעמא איחיובי לא איחייב במילי דפסחא ודילמא משכח ליה ואכיל ליה ליכא למיחש ליה דהא אין דעתו לפנותו קמי פסחא (ז) הילכך כי מטי זימניה (פד)מבטיל ליה ביטולי אבל אם תוך שלשים יום אע"ג דאין דעתו לפנותו קמי פסחא חייב לבער והדר ימלא את האוצר משום דאיחייב במילי דפסחא כי מטי פסח לא בדיק וכן הילכתא: פסח
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |