שאילתות דרב אחאי/נא

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

שאילתות דרב אחאי נא

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

יתרו
שאילתא דמחייבין דבית ישראל למנויי עליהון דיינין (א) דדיינין דינא דקושטא דכתיב ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל ויתן אותם ראשים על העם ומיחייב דיינא למיתב בדינא (ב) עד שית שעי דרב חסדא ורבה בר רב הונא הוו יתבי ודיינין דינא מצפרא ועד אורתא (ג) אמרי דכתיב וישב משה ויעמד העם על משה מן הבקר עד הערב (ד) והוה חליש ליבייהו תנא להו רבי חייא בר רב מדפתי איפשר משה ישב כל היום כולו בדין תורתו אימתי למדה ואימתי לימדה אלא לומר לך כל דיין שדן דין אמת לאמיתו אפילו שעה אחת כאילו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית כתיב הכא מן הבקר עד הערב וכתיב התם ויהי ערב ויהי בקר יום אחד ועד אימת מיחייבי דייני למיתב בדינא אמר רב ששת עד זמן סעודה אמר רב חמא מאי קרא דכתיב אי לך ארץ שמלכך נער ושריך בבקר יאכלו וכתיב אשריך ארץ שמלכך בן חורים ושרייך בעת יאכלו בגבורה ולא בשתי בגבורה של תורה ולא בשתייה של יין תנו רבנן שעה ראשונה מאכל לודים (ה) שנייה מאכל יורשים שלישית מאכל ליסטים (ו) רביעית מאכל פועלים חמישית מאכל כל אדם ששית מאכל תלמידי חכמים ולא דיינין דינא לא בשבת ולא ביום טוב דתנן כל שחייבים עליו משום שבות משום רשות משום מצוה בשבת חייבים עליו ביום טוב ואילו הן משום שבות לא עולין באילן ולא רוכבין על גבי בהמה (ז) ולא שטין על פני המים ואלו הן משום רשות לא דנין ולא מקדשין ולא חולצין ולא מייבמין ואלו הן משום מצוה לא מעריכין ולא מחרימין ולא מגביהין תרומה ומעשרות כל אלו ביום טוב אמרו קל וחומר בשבת (ח) וקתני לא דנין ולא מקדשין מאי טעמא שמא יכתבו ובעלי דינין וסהדי כי משתען דיניהון מיבעי להון למיקם קמי דיינא שנאמר ועמדו שני האנשים אשר להם הריב דתנו רבנן ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר אתה אומר בעדים או אינו אלא בבעלי דינין כשהוא אומר אשר להם הריב הרי אלו בעלי דינין ומה אני מקיים ועמדו בעדים הכתוב מדבר אם נפשך לומר נאמר כאן שני האנשים ונאמר להלן על פי שנים עדים מה להלן בעדים אף כאן נמי בעדים תניא אידך ועמדו שני האנשים מצוה בנידונין שיעמודו אמר רבי יהודה שמעתי שאם רצו ב"ד להושיב את שניהם מושיבין (ט) מאי טעמא כי כתיב ועמדו בעדים הוא דכתיב ולא בבעלי דינין אבל אי זה הוא אסור שלא יהא אחד יושב ואחד עומד אחד מדבר כל צרכו ולאחד אומר קצר דבריך מה"מ דתניא בצדק תשפט עמיתך הוי דן את חבירך לכף זכות תני רב יוסף בצדק תשפט עמיתך עם שאתך בתורה ובמצוות השתדל לדונו יפה רב עולא בריה דרב עילאי הוה ליה דינא קמיה דרב נחמן שלח ליה רב יוסף עולא חבירנו עם שאתך בתורה ובמצוות הוא אמר מאי שלח לי לחנופי ליה הדר אמר רב נחמן לא נפקא מיניה למישריה בתיגריה אי נמי לשודא דדייני אמר עולא מחלוקת בבעלי דינין דמר סבר אכולהו כתיב ומר סבר לא אבל בעדים דברי הכל בעמידה דכתיב ועמדו אמר רבא מחלוקת בשעת משא ומתן אבל בשעת גמר דין דברי הכל בעמידה ודיין בישיבה שנאמר וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה רב יימר הוה ידע ליה לסהדותא למר זוטרא אתא לקמיה דאמימר אותבינהו לתרוייהו א"ל רבא לאמימר והא תניא ועמדו שני האנשים בעדים הכתוב מדבר ואמר מר מחלוקת בבעלי דינין אבל בעדים דברי הכל בעמידה אמר ליה האי עשה והאי עשה ועשה דכבוד תורה עדיף (י) וקרוב וגזלן פסולין בין בסהדותא בין לאסהודי ליה בין למידן איהו ובין למידן ליה דינא:

ברם צריך היכא דקביל עליה קרוב או גזלן פסול בין לעדות בין לדינא מי מצי הדר ביה אי לא היכא דקנו מיניה לא תיבעי לך דאין לאחר קנין כלום אלא כי קא מבעייא לן היכא דלא קנו מיניה מאי מיפלג פליגו בה רבי מאיר ורבנן דתנן אמר נאמן עלי אבא נאמן עלי אביך נאמנין עלי שלשה רועי בקר רבי מאיר אומר יכול לחזור בו וחכמים אומרי' אינו יכול לחזור בו הילכתא כמאן אם תימצי לומר כרבנן מיפלג פליגי רבנן במחול לך או באתן לך אם תמצי לומר באתן לך לפני גמר דין או לאחר גמר דין ת"ש דשלח ליה רב נחמן בר יצחק לרב נחמן בר יעקב ילמדנו רבינו לפני גמר דין מחלוקת או לאחד גמר דין מחלוקת [והלכה כדברי מי שלח ליה לאחר גמר דין מחלוקת] והילכתא כחכמים רכ אשי מתני הכי באתן לך מחלוקת והילכתא כחכמים:

שאילתא (יא) דאילו בי תלתא דקבעי סעודתייהו בחדא דוכתא מיחייבן לאזמוני ולברוכי בהדי הדדי כדתנן שלשה שאכלו כאחת חייבין לזמן מנא הני מילי אמר רב אסי דאמר קרא גדלו לה' אתי ונרוממה שמו יחדו ורבי אבהו אמר מהכא כי שם ה' אקרא הבו גודל לאלהינו אמר רב חנא בר רבא מניין לעונה אמן שלא יגביה קולו יותר מן המברך שנאמר ונרוממה שמו יחדו ומיחייבים לברוכי ברכת הזן וברכת הארץ וברכת בונה ירושלים וברכת הטוב והמטיב כדתניא סדר ברכת המזון כך הוא ראשונה ברכת הזן שנייה ברכת הארץ שלישית ברכת בונה ירושלם רביעית ברכת הטוב והמטיב אמר רב נחמן אמר שמואל משה תיקן להם לישראל ברכת הזן כשירד המן לישראל יהושע תיקן להם ברכת הארץ כשנכנסו לארץ דוד ושלמה בנו תיקנו בונה ירושלים דוד תיקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך שלמה תיקן ועל הבית הגדול והקדוש הטוב והמטיב ביבנה תיקנוה כשניתנו לקבורה הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה והיכא דאזלין באורחא ואכלין בהדי דמסגן אי נמי איקרו ויתיבו לא קביעותא היא ולא מיחייבין בברכת הזימון ואי קבעי דוכתא מיחייבינן ואי לא מברך איניש לחודיה דתנן היו יושבין כל אחד מברך לעצמו היסיבו אחד מברך לכולם אמר רב נחמן ורמינן עלה והא תניא עשרה שהיו מהלכין בדרך אף על פי שכולן אוכלין מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו אף על פי שכל אחד ואחד אוכל מככרו אחד מברך לכולם אמר רב נחמן בר יצחק ישבו דקבעו מקום ואמרו ניזיל ניכול לחמא בדוכתא פלן כי הא דנח נפשיה דרב סליק בהדיה רב אדא בר אהבה ורבנן כי הדדי ואתו כריכו ריפתא בעו לברוכי (יב) קשיא להו אמרי תנן היו יושבין כל אחד ואחד מברך לעצמו היסיבו אחד מברך לכולם ורמינהי עשרה שהיו מהלכין בדרך אף על פי שכולם אוכלים מככר אחד כל אחד ואחד מברך לעצמו ישבו אע"פ שכל אחד אוכל מככרו אחד מברך לכלם קם רב אדא בר אהבה אהדריה לקרעיה לאחוריה והדר קרע אמר להו השתא נח נפשיה דרב ושכחנא לברכתא דמזונא איטפל להו ההוא סבא דמא להו מתניתין אברייתא ופריק להו כגון דאמרי ניזיל ניכול לחמא בדוכתא פלן ואמר אביי שנים שאכלו מצוה ליחלק תניא נמי הכי שנים שאכלו מצוה ליחלק במה דברים אמורים (יג) בששניהן למודים בששניהן סופרים אבל אחד סופר ואחד בור סופר מברך ובור יוצא והיכא דאכיל פירי או משבעת המינין מברך בתרייהו ברכה אחת מעין שלש (יד) ואי משאר מיני (נו)מברך בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא ברוך חי העולמים א"ל אביי לרב דימי ברכה אחת מעין שלש מאי היא (טו) א"ל דחמשת המינין על המחיה ועל הכלכלה דחמרא על הגפן ועל פרי הגפן דהנך פירי על העץ ועל פירי העץ מיחתם מאי חתים כי אתא רב דימי אמר רב חתים בראש חדש מקדש ישראל וראשי חדשים הכא מאי רב חסדא אמר על הארץ ועל פירותיה ורבי יוחנן אמר על הארץ ועל הפירות אמר רב עמרם לא פליגי הא לן והא להו מתקיף לה רב נחמן בר יצחק אינהו אכלי ואנן מברכים אלא איפוך רב חסדא אמר על הארץ ועל הפירות ורבי יוחנן אמר על הארץ ועל פירותיה:

ברם צריך אילו בי תלתא דקבעי ואכלי פירות בהדדי מהו לאזמוני וברוכי בהדדי מי אמרינן כיון דקבעי מברכין ברכת הזימון או דילמא קביעותא דפירי לאו קביעותא הוא ת"ש דאמר רבה בר חנה זימנא חדא הוה קאימנא קמיה דרב אמי ורב אסי ואייתו לקמייהו כלכלה דפירי ואכלי כי לא משו ידייהו ולא יהבו לי ובירכו חד וחד לחודיה שמע מינה תלת שמע מינה דאין נוטלין ידים לפירות ושמע מינה אין זימון לפירות וש"מ שנים שאכלו מצוה ליחלק:

אי נמי ברם צריך כי אכיל שיעור כמה חייב לברוכי בתריה ומיחייב לאזמוני כזית או בביצה מיפלג פליגו בה ר' מאיר ור' יהודה דתנן עד כמה מזמנין (טז) ר' מאיר אומר עד כזית ור' יהודה אומר בביצה ואמרינן מאי טעמא דר' מאיר סבר ואכלת זו אכילה ושבעת זו שתייה ואכילה בכזית למימרא דהיכא דאכל כזית בעי ברכה ורבי יהודה סבר ואכלת ושבעת אי זו אכילה שיש בה שביעה הוי אומר זו כביצה והילכתא כרבי יהודה דקיימא לן רבי מאיר ורבי יהודה (נז)הלכה כרבי יהודה או דילמא מיסתבר טעמא דרבי מאיר בהא דמדמי לה לכל אכילות שבתורה ת"ש דאמר רבי חייה בר אבא אני ראיתי את רבי יוחנן (יז) שאכל זית מליח ובריך עליו תחלה וסוף ואיתמר נמי מר רב חיננא בר יהודה משמיה דרבא (יח) הילכתא שתה כוס של יין אכל גרוגרת אחד מצטרף לעשרה ולהוציא רבים ידי חובתן אינו מוציא אלא עד שיאכל כזית דגן אלמא כרבי מאיר סבירא לן:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף