ש"ך/יורה דעה/קעט
| < הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
טור ומפרשיו ארבעה טורים שו"ע ומפרשיו שולחן ערוך
|
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
(א) וב"ש. הוא משום תמים תהיה אסור לשאול בהן אבל העושה מעשה בקסמים וניחוש וכישוף איסור דאורייתא הוא כ"כ בפסקי מהרא"י שם ופשוט הוא ומבואר מדבריו שם דמותר לחולה לדרוש במכשפים וקוסמים כיון דאין איסור אלא משום תמים תהיה וגו' ומהרש"ל בתשובה סי' ג' ובפרק כל הבשר סימן י"ג מביאו והאריך והעלה דאסור לחולה לשאול בקוסמי' ומכשפים היכא דליכא סכנת נפשות אפילו יש סכנת אבר ואם בא לו החולי ע"י כישוף או מקרה ורוח רעה מותר ע"ש וכיוצא בזה כ' הב"ח ס"ס זה וכ"כ ב"י בשם הזוהר דאיסו' גדול הוא לדרוש במכשפים אפי' לחולה:
(ב) אלא שאין לחקור כו'. עי' בא"ח סי' תרס"ד ס"א כ' הרב כיוצא בזה גבי צל הלבנה בהושענא רבה:
(ג) וכן הוא המנהג. ועכשיו ראיתי המנהג שאומרים בפירוש שחטו התרנגולת שקרא' כתרנגול ושוחטין אותה ונראה דס"ל כהגהת רמ"ך שהביא ב"י וכדעת מהרי"ל בתשובה סימן קי"ח ע"ש:
(ד) בית כו'. פרש"י בנה בית או נולד לו בן או נשא אשה אע"פ שאין ניחוש שאסור לנחש ולסמוך על הניחוש יש סי' סימנים בעלמא הוי דאי מצליח בסחורה ראשונה אחר שבנה הבית או שנולד התינוק או שנשא האשה סימן הוא שהולך ומצליח ואם לאו אל ירגיל יותר מדאי שיש לחוש שלא יצליח:
(ה) וכן מותר כו'. משמע דעת הרב והפוסקים דאפי' לעשות מעשה ולסמוך עליו לעתיד על הפסוק מותר דחשיב קצת נבואה:
(ו) ויש אוסרין כו'. ואליעזר ויונתן שאני כדאיתא בעט"ז וב"ח ע"כ:
(ז) זהו כו'. ואע"ג דמכוון שלא יזיקו ומחברן למקום מדבר שלא ימצאו ביישוב ויזיקו אסור. ש"ס:
(ח) ואפי' בשבת. דאסור להרבות בשיחה כמ"ש בא"ח סי' ש"ז:
(ט) מותר. דאין לך דבר שעומד בפני פיקוח נפש חוץ מעבודת כוכבים וג"ע וש"ד:
(י) אין לו חלק לעוה"ב. לפי שאין מזכירין ש"ש על הרקיקה. ש"ס. משמע בקורא פסוק בלא שם אף ברקיקה ליכא אלא איסורא וכן משמע בטור בשם ר"י וב"י וכן משמע מדברי הרב והמחבר קיצר במובן דלא כהעט"ז שכתב שנראה כרוקק על פסוקי תורה כו' ומיהו י"ל דעל פסוקי תורה שיש בהן שמות קאמר וכן משמע מסוף דבריו ע"ש:
(יא) וי"א כו'. כ' הב"ח ותימה דבפרק כירה גבי מרחץ ובית הכסא אמר אביי דדברים של קודש אף לאמרם בל' חול אסור הלכך נראה גבי לחש נמי מה שאסור בלשון קודש אסור נמי בלשון חול וכך הוא משמעות כל הפוסקים שלא הביאו הך דרש"י בשם רבו עכ"ל ותימה איך עלה על דעתו לדחות דברי רש"י ורבו בדברי' שאינם ענין לכאן כלל דדברי' של קודש היינו ענין קדושה כגון הוראה או איזה דבר תורה אסור לאמרו בל' חול אבל השם בל' הקדש הוא שם אבל בלשון חול אינו שם כלל[1] והגע עצמך דהא מותר למחות שם שנכתב בלשון חול כגון גאט בלשון אשכנז או בו"ג בלשון פולי"ן ורוסי"א וכיוצא בזה ומה שלא הביאו הפוסקי' הך דרש"י כהאי גונא מצינו טובא הלכך אני אומר ודאי לכתחלה יש ליזהר בכל מה דאפשר וכמ"ש גם הרב אבל היכא דלא אפשר לא אפשר:
(יב) תינוק כו'. וה"ה גדול שנחלה דאסור להתרפאות בד"ת אם לא להגן כדבסעיף שאח"ז:
(יג) סימן ש"ו. סעיף ז':
(יד) סימן ש"א. סכ"ה ונ"ז:
(טו) דורש אל המתים כו'. נמצא בתשובת מהר"ח על הנודרים לילך לבית הקברות קצת היה נראה כדורש אל המתים כו' והב"ח כתב לקמן ס"ס רי"ז שכבר החזיקו במנהג זה ואין איסור בדבר ע"ש:
(טז) ויש מתירין כו'. עי' בד"מ שהשיג על מ"ש הב"י דהראיה שמביא רא"מ משמואל דאזל לחצר מות כו' לאו ראיה היא שהיה ע"י השבעה וז"ל זה הדיחוי אינו כלום לפי המסקנא שהביא ר' ירוחם שכתב שעל ידי השבעה נמי אסור וא"כ ע"כ צ"ל דמה דעבד שמואל היינו לרוח ולא לגוף כדברי רא"ם עכ"ל ובעט"ז כתב דמה שכתב ב"י שהחילוק בין רוח לגוף הוא מגומגם דאי דורש לגוף ממש בלא רוח אטו גוף לחודיה מידי ממשא אית ביה עכ"ל נ"ל שאינו מגומגם ע"פ חכמי קבלה ובזוהר בכמה מקומות כו' ע"ש:
(יז) אוחז את העינים כו'. עב"ח שכתב בשם הרמב"ם דגם אחיזת עינים שאינו ע"י כשוף רק ע"י מראה ותחבולות ועל ידי קלות התנועה ביד אסור וכדבריו מבואר בדברי המגיה למיימוני הל' עבודת כוכבים פי"א ע"ש וכן כתב בתשובת הרב סימן ס"ז ע"ש:
(יח) וע"י ספר יצירה מותר. לעשות לכתחלה דשמות הקדש הם והש"י נתן בהם כח שיוכלו לפעול על ידיהם החסידים והנביאי' והפועל בהם מראה גדולתו וגבורתו של הש"י שמו אך שיתעסקו בהם בקדושה ובטהר' ולצורך קדושת השם או לצורך מצוה רבה אשר לא נמצא זה בדורות הללו בעו"ה ואפי' בזמניהם מצינו שנענש ישעי' ע"ז וכ"ש בזמה"ז שא"א לנהוג בטהרה ובקדוש' ורחמנא ליבא בעי עכ"ל עט"ז ודבריו נכונים וכן נמצא בכמה מחברים דורשי רשומות שאין להשתמש בשמות הקדש כ"א לצורך מצוה רבה ודאשתמש בתגא חלף וכן כתב הרב לקמן סי' רמ"ו סוף סכ"א ודאשתמש בתגא חלף י"א זה המשתמש בשמות הקודש גם בספרי המקובלים מבואר שעון גדול הוא המשתמש בשמו ע"כ המונע יבורך:
(יט) מעשה שדים כו'. עיין בב"י דברי רבינו ירוחם ותשובת הרמב"ן בזה:
(כ) על הגניבה. וכיוצא בזה מפני שאינו עושה מעשה. טור ועב"י:
(כא) שאוסר. מפני שנראה כמקטיר לשד:
(כב) המקטר כו'. ז"ל רבינו ירוחם ני"ז ח"ה המקטר לשד הוי עובד עבודת כוכבים ואפי' אינו מקטיר לשם עבודת כוכבים אלא לחבר הוי בסקילה וכתב הרמ"ה דשמעינן מהא דהמקטר לשד לחברו ולכופו לעשות רצונו חייב משום בעל אוב עכ"ל וכתב ב"י ואיני יודע מה ענין בעל אוב לזה ונראה שצריך למחוק משום בעל אוב וחייב משום עבודת כוכבים קאמר עכ"ל ועל פ"ז דבריו כאן בחבור ותימה דבפרק ד' מיתות (סנהדרין דף ס"ה ע"א) אמרינן אלא אמר עולא (בעל אוב דקתני בכריתות) במקטר לשד א"ל רבא מקטר לשד עובד עבודת כוכבים הוא אלא אמר רבא במקטר לחבר (פרש"י אינו מקטר לשם אלהות אלא ע"י הקטרת נעשה המכשפות לחבר השדים לכאן) אלמא דמקטר לשד חייב משום בעל אוב ונראה ליישב דס"ל לב"י דש"ס משמע דמקטר לחבר היינו שמקטר סתם וע"י הקטרה נעשה שמתחברים עם השדים וחייב משום בעל אוב וכמ"ש רש"י אבל כשמקטר לשד אע"פ שעשה כן לחבר השדים חייב משום עבודת כוכבים דאל"כ מאי קא מקשה רבא לעולא דלמא איהו במקטר לשד כדי לחבר השדים קאמר א"ו לא משכחת בשום ענין מקטר לשד דאינו חייב משום עבודת כוכבים והרמ"ה דנקיט בהדיא מקטר לשד כלישנא דעולא אם כן אפי' כדי לחברו לעשות רצונו חייב משום עבודת כוכבים ועוד דע"כ משום עבודת כוכבים קאמר דאל"כ מאי קאמר שמעינן מהא היינו הך וכ"ש הוא א"ו הכי קאמר שמעינן מהא מדלא מוקי לדעולא במקטר לשד כדי לחברו אלמא מקטר לשד בכל ענין חייב משום עבודת כוכבים ועוד יש כמה הוכחות בש"ס ורש"י כהב"י וביארם הגאון א"א ז"ל בתשוב' ע"ש ונפקא מיניה דאם חייב משום עבודת כוכבים הוי מומר לכל התורה כולה וכדלעיל סימן ג' וסימן קי"ט משא"כ אם חייב משום בעל אוב דלא הוי אלא מומר לדבר אחד וק"ל:
(כג) הלומד מן האמגושי כו'. ולפע"ד נראה עיקר בש"ס דשבת (פ' כלל גדול דף ע"ה עמוד א') דמותר ללמוד מאמגושי מכשף דברי תורה ועניני כישוף להבין ולהורות וכן מוכח ברש"י ותוספות שם ונראה לי דגם שמואל מודה לזה דלא כב"י ודוקא ממין עובד כוכבים הלומד ממנו אפי' ד"ת חייב מיתה ומ"ש רבינו ירוחם בזה או שהוא ט"ס או דמיירי כשלומד עניני כישוף לעשות. והב"ח ס"ס קפ"ב נדחק וכתב דסתם מכשף מין הוא ואסור ללמוד ממנו להבין ולהורות אלא אא"כ ידוע שאינו מין כו' ולפי עניות דעתי נראה כמו שכתבתי:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
- ↑ עי' שו"ת רעק"א (ח"א סי' כה).