רשב"א/מנחות/סה/ב

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רש"י
תוספות
רשב"א
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


רשב"א TriangleArrow-Left.png מנחות TriangleArrow-Left.png סה TriangleArrow-Left.png ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


תספור לך משמע לך תהא מסורה הספירה. ספירה תלויה בב"ד שב"ד קובעין המועדות ויורוך אימתי חל יום ראשון של פסח שתתחיל למנות ממחרתו. יצאת שבת בראשית, פי' שבת ממש שספירתה תלויה בכל אדם שאין צריך אדם לשאול לב"ד אימתי חל יום ראשון של פסח אלא ימתין עד שבת שבתוך הפסח ויתחיל למנות, ל"ה:

יש להקשות למי קאמר שצריך לשאול לב"ד, אי לאדם שעומד בישוב הרי אינו צריך לב"ד מתי יום ראשון של פסח שהרי יראה האדם מתי העם עושין אותו, אי באדם שהפריש בים או למרחוק ואינו רואה מתי עושין הרי הוא צריך לשאול מתי יהי' שבת של פסח כמו שצריך לשאול מתי פסח דאם אינו יודע מתי פסח כמו כן לא ידע מתי שבת שבתוכו, א"כ ידיעת השבת שבתוכו תלוי בב"ד:

וי"ל דכולהו מצי מיירי דגם למי שעומד בישוב צריך לדעת מב"ד מתי נקבע החדש שיהיה ט"ו בניסן בו הפסח שהרי אין הרוב בקיאין בקביעא דירחא ויש לטעות אם היה אדר מלא או חסר א"כ יום ראשון של פסח צריך שנדעהו מפי ב"ד שיש לטעות בו משני ימים כגון שנאמר אם הוא יום ראשון שנקבע החדש ביום א' או אם הוא יום שני שנקבע החדש ביום שני אבל משבת שבתוך הרגל אין צריך לשאול לב"ד שהרי מאיזה יום שנקבע החדש ביום ראשון או יום שני מ"מ יודע הוא השבת שבתוך הרגל נקבע הפסח אם ביום ראשון יהיה השבת יום שביעי ואם נקבע בשני יהיה השבת יום שש ומ"מ יודע הוא שזה השבת שבתוך הרגל וגם כשיהיה השבת סמוך לי"ט של פסח כגון שהיה הפסח ביום ששי ויצטרך לשאול מתי שבת של פסח שהרי ידע שצריך להיות אותו שבת בפסח אם נקבע ביום ששי הרי הוא יום ב' לפסח ואם נקבע פסח בו ביום של שבת הרי השבת מפסח הוא, וגם אם נקבע הפסח בשבת שיהא צריך לדעת אם נקבע בשבת או יום אחד למחרת השבת הרי אין שאלה שצריך לשאול לב"ד מתי שבת של פסח בשביל השבת כי אם בשביל הפסח עצמו, וגם למפרש בים או בשיירא נוכל לומר דאין צריך לשאול מתי שבת שבתוך הפסח דמסתמא לא יטעה בכמה ימים:

שתהא ספירה לכל אחד ואחד. פי' שכל יחיד חייב לספור, ל"ה:

וקשיא היכי משמע לכל אחד אדרבא וספרתם לכם בלשון רבים משמע דלרבים מזהיר רחמנא דהיינו לצבור או לב"ד אבנ לא לכל יחיד ויחיד, י"ל אי לרבים לצבור או לב"ד הו"ל למימר וספרתם לבד ולשתוק מלכם ומדקאמר לכם משמע דבא לומר לכל אחד, דהכי משמע לכם שהמצוה היא לכלכם ולא לב"ד, או לכם משמע לכם היא שתקבלו בה שכר ונספרת א"כ לכל אחד מהם, אי נמי מדכתיב גבי יובל וספרת לך לשון יחיד מכלל דלכם לכל חד וחד קאמר:

כל ספירות שאתה מונה לא יהו אלא חמשים. וכמו שאם חל פסח בשבת אתה מונה מיום המחרת שהוא יום שני לפסח אף לעולם לא תספור ימים מיום שני של פסח אלא חמשים וא"ת שבת בראשית פעמים שאתה מונה לפי חשבון של אשתקד שהתחלת למנות מיום שני של פסח חמשים ואחד דהיינו כשחל פסח בע"ש ואתה מונה ממחרת השבת עד חמשים מיום של אחר השבת, ל"ה:

ויש להקשות מה הכרח יש לנו בזה הרי נוכל לומר דכל ספירות שאתה סופר לא יהיו אלא חמשים מיום שבת בראשית שבתוך הפסח, ונראה דאין אלו אלא דברים של טעם שיש לומר לצדוקים למה בחר הכתוב למנות מיום שבת שבתוך הפסח יותר משאר שבתות ולהביא בו העומר, הרי צריך לומר דמפני קדושת יו"ט של פסח הוא, א"כ שמפני הפסח יש לנו לעשות הענין מיום הפסח עצמו ושיקרב העומר ליום הסמוך ליו"ט של פסח דהוא יום ב' של פסח:

ואני תמהתי מפני מה אין להשיב להם מגופיה דקרא דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה ולמה לכתוב מיום הביאכם את עומר התנופה אם כדבריהם הוא לא הי"ל לכתוב כי אם וספרתם לכם ממחרת השבת, דאין לומר דהיינו אומרים שבת אחר שהרי כבר כתב והניף את העומר לפני ה' לרצונכם ממחרת השבת יניפנו הכהן א"כ כשיאמר אחר כן וספרתם לכם ממחרת השבת אנו יודעים שממחרת השבת שהזכיר כבר קאמר וא"כ מיום הביאכם את עומר קרא יתירא הוא, אלא להכי כתביה כדי לפרש שמאיזה יום שיביאו העומר יתחילו למנות בו בין יחול יום הבאת העומר באחד בשבת בין בשאר ימי השבוע, ואפי' אם נרצה לומר דאורחיה דקרא לבאר ואמר שממחרת השבת הוא יום הבאת העומר, אפ"ה לא הי"ל לכתו' כי אם יום הביאכם את עומר ומאי מיום משמע מאיזה יום שיביאו העומר בין יביאוהו ממחרת שבת בראשית בין בשאר כל הימים וא"ת ממחרת השבת למה נכתב לא לכתוב אלא ומיום הביאכם העומר הרי זה לא כתב אלא כדי שקדושת יו"ט גורמת הספיר' של חמשים עד העצרת וטעמא כי הוציאם ממצרים כדי לקבל התורה כמו שאמר משל למלך שאמר להשיא בתו לאחר ליום נועד שבשביל כך מונה הימים עד יום שייעד לו:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.