רש"ש/שבת/קנג/ב

רש"ש שבת קנג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא והלא מחמר. עי' בר"ן דלכן ל"פ משביתת בהמתו משום דהוה מתרץ לו בבהמה שאינה שלו כו'. לע"ד א"צ לזה דאפי' בשלו תקנה להפקירה וכמ"ש התוס' לעיל (יח ב') ד"ה דמפקרא (ובתוי"ש שם) והביאם שם הר"ן בעצמו:

שם אמר רב אדא בר אהבה מניחו עליה כשהיא מהלכת. לכאורה לבן עזאי לעיל (סוף דף ה') ולפי ספיקו של ריב"א בתוס' שם עדיין אינו מועיל והרי"ף הביא להאי תקנתא והוא פסק כב"ע לפי הבנת הר"ן והרא"ש בדעתו ז"ל ועמש"כ לעיל (צד ב):

שם ועוד תנן המחלל את השבת בדבר שחייבין ע"ש חטאת חייבין ע"ז סקילה. כ"נ דצ"ל וכדלקמן ללישנא דרב זביד. וכהגהת הב"ח לקמן בריו"ח. ותיבות "חייבין ע"ז סקילה" הן תוספת מרבא לביאור המשנה. דמעיקרא חשיב שם בין הנסקלין המחלל את השבת. והדר תני ומפרש לכל חו"ח ואמר המחלל אה"ש שאמרתי הוא דוקא בדבר כו' ור"ל דאז חייבין ע"ז סקילה והוא שהוסיף רבא (וכה"ג הבאתי בשם הר"ש לעיל (יא ב) ע"ש) ומעתה לא נצטרך לומר שזהו ברייתא כאשר כתב הגרי"פ בהגהותיו:

רש"י ד"ה חדא. כדכתיב לעושה בשגגה. הן אמת דבמשנה בכריתות (ב' סע"א) לענין לפטור מגדף מקרבן קאמר הכי. אבל הכא חזינן להדיא דאינו מסתפק בזה בלבד אלא קאמר הוקשה כה"ת כו'. כי לריו"ח בסנהדרין (ס"ה א) כה"ג הוה מעשה אפילו לרבנן. וכמו הנהיגה בקול דחייב לדידיה. (ולקמן אריו"ח גופיה הכי). ולשונו לקמן ברה"ע דילפינן מעבודה זרה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף