רש"ש/נדה/טו/ב

רש"ש נדה טו ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

תד"ה אפילו. מיהו בפ' א"ד משמע כו' גבי יבמתו בזיז מינה. כצ"ל:

תד"ה חבר. בפ"ק דחולין כו' ולא מייתי מהך דחבר כו'. תמיהני דלא מיבעיא דלא הויא תיובתא מהנך דהכא אלא אדרבה סייעתא. דהא הכא דהוי ספק להתירא ואפ"ה מוציא מידי ודאי חזקת איסור. וכן התם נאמר ג"כ דספק נשחטה כראוי בלא פגימת הסכין יוציא מידי חזקת איסור ודאי ואפי' אם גם עצם היה ספק פוגם וכש"כ דעצם ודאי פוגם:

תד"ה בשפחתו. משמע דשפחה מטמאה בלידה. לפמש"כ לקמן בד"ה ובא דיל"פ דשל גבירתה היה לא מוכח מכאן מידי:

שם בא"ד וכ"מ בפר"א דמילה כו' ובת"כ תניא נמי כו'. תימה מדוע לא הביאו ממשנה דכריתות (דף ז ב) "וכן שפחה שהפילה מביאה קרבן ונאכל". והגמרא דשם שהביאו לקמן. וביבמות שם מביאים באמת מהמשנה הזאת:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף