רש"ש/יבמות/לב/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
גמרא א"ר נתן גט למאמרו הותרה צרתה. נראה דצרתה מותרת אף אם נתן גט לזיקתו ג"כ (שוב מצאתי שכ"כ התוס' לקמן (נב ב) סד"ה או דלמא. והרא"ש שם) ולא נקיט למאמרו אלא משום היא גופה והאחרונים לא בארו זה ובנ"י משמע להדיא דדוקא למאמרו וצ"ע:
שם איסור אחות אשה מיתלא כו' אי פקע כו' אתי איסור אח"א וחייל. עמש"כ בזה במהדורות לס' נת"ע בדף קי"ד בס"ד:
רש"י ד"ה הדר חזיא. דמ"מ לדידיה כו'. כצ"ל:
תד"ה לא פקע. וא"ת כו'. לכאורה הא תני ליה אא"ח שלהב"ע עפרש"י שם והא דמקשינן לעיל (ג ב) לרב אסי דאמר צרת איילונית אסורה דליתניה הוא משום דלא נטעי לומר כרבא וכריו"ח שם:
בא"ד למ"ד בפלוגתא קא מיירי. ע"ש בדבריהם דבפלוגתא דלא סבירא ליה לא קמיירי לכ"ע:
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |