רש"ש/בבא בתרא/יג/ב

רש"ש בבא בתרא יג ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמרא ל"ל דמי למיתן לך. ואם יאמר אזקפם עליך במלוה יוכל להשיב איני רוצה להיות עבד לוה לאיש מלוה או להיות לוה רשע ולא ישלם כדלקמן (מ"ה):

שם א"ל אביי לר"י הא דר"י דשמואל היא. עירובין (ז') וע"ש בגה"ש ואישתמיטתיה הא דהכא וכן כאן לא ציין כלום:

שם ואס"ד לית דינא דגוד כו' אפי' בשני כריכות נמי. עפרש"י ותוס'. לכאורה קשה מאי ס"ד דאביי. ונ"ל משום דחזינן בלשון המשנה דהיכי דכופין לחלוק תני חולקין והיכא דברצונם תלי תני יחלוקו. ושמואל אמר לישנא דחולקין לכן הוה משמע ליה דהוא ע"י כפיה. ראה לשון רש"י בד"ה בששניהם רוצין דהחליף לישנא דחולקין ביחלוקו:

שם ואמר רבי יהודה מעשה כו'. כצ"ל:

שם וי"א לא ה"ל אלא אחד כו'. הב"ח הגיה וחכ"א ול"נ יותר להגיה אמרו לו עי' ב"מ (ס"ג):

שם וכן בין כל נביא לנביא. ראיתי נביאים כתובים בקלף מכותבי סת"ם דעירנו אשר בין שמואל א' לבין שמואל ב' ג' שטין וחצי חלק וכן במלכים. ונראה דטעו בתרתי. חדא דשמואל כולו אינו נחשב אלא לנביא אחד וכן מלכים. שנית הנחת ג"ש וחצי נראה כמו שמכריעין בין גי' רש"י לגי' הרמב"ם ועושין דלא כחד ועוד ראיתי אשר בראשו וסופו כדי לגול עמוד ונגלל לאמצעיתו. וגם זה טעות כי לפי העולה מסוגיית הגמרא וגי' התוס' והפוס' צריך שיהיה נגלל לתחלתו ויהיה בו כדי לגול היקף ועי' בשו"ע או"ח סי' תרצ"א ס"ב ובט"ז והגר"א שם:

תד"ה מדביק. אע"פ כו' כשהן מדובקין יחד אינו גנאי. לכאורה לפ"ז יקשה הא דאמרי' במגילה (כ"ז) אהא דמניחין תורה ע"ג תורה ש"ה דל"א דאלת"ה מיכרך היכי כרכינן והא קיתיב דפא אחבריה. ומאי ראיה היא זו דהתם שאני שהן מדובקין יחד. ונ"ל דכוונת התוס' דכיון דמדובקין יחד ה"ל כקדושה אחת (ע"ד דאמרי' בשבת (מ"ח ב) כל המחובר לו ה"ה כמוהו ועי' בפכ"ח דכלים מ"ז) וכן לשון הרמב"ם בספ"ז מה' ס"ת כרך זה שיש בו תנ"כ אין קדושתו כקדושת ס"ת אלא כחומש כו' ולשון הטוש"ע בסי' רפ"ג ואין קדושתם כו' משמע דכולו קדושה אחת היא אבל אי אמרינן דאפי' בקדושה אחת ממש אסור לא מהני מידי מה שמדובקין יחד:

תד"ה ומסיים. וריצב"א כו' אבל בין חומש לחומש לא יסיים מלמטה כו' אפי' כו'. ק"ל מהא דא"ר במנחות (רד"ל) הכותב ס"ת כו' גומר אפי' באמצע הדף ומסיק דהיינו בחומשין של ס"ת. ומדקאמר אפי' משמע דבסוף הדף כש"כ דעדיף טפי. וע' בפ"ת ר"ס רע"ג מש"כ בשם תשובה מאהבה:

בא"ד כדאמר בירושל' כו' ובנביא מסיים בסופו ומתחיל בראשו כו'. ומסיים שם ובנביא של י"ב אסור. ובנביאים הנ"ל ראיתי באיזו מהם שמסויים בסופו ומתחיל בראשו. וצריך להזהירם על ככה:

תד"ה ועושה. וקשה לר"י דתניא במ"ס כו'. עיין ר"ש פ"ג דידים מ"ד:

בא"ד ולקמן כו' ספר עזרא כו'. לפנינו איתא עזרה וע"ש בפרש"י:

בא"ד ובהדיא כו' עושה אדם כו' עמוד לס"ת בסופו. מהרש"ל מחק מלת תורה וכן בר"ש שם ליתא. וז"ל הירוש' ועושין עמוד לספר בסופו לתורה מכאן ומכאן כו':

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף