רש"י/תענית/ג/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רש"י תענית ג ב

ולא מיעצר. לעולם אפילו באותן שנים:

אישתבועי למה ליה. אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי הא לא נעצר:

אפילו טל דברכה. שיצמיח שום צמח:

וליהדריה לטל דברכה. ולימא ואתנה טל ומטר:

דלא מינכרא מילתא. דהא טל הוה מעיקרא ולא היה אחאב הרשע מודה בחזירה דטל של ברכה דאי הוה אומר ואתנה טל ומטר היה אחאב מקנטרו ואומר לו שלא נעצר:

אלא דמכניפנא לכו מד' רוחי עלמא לא גרסינן דהא פרשתי אתכם כתיב בקרא ואיכא למימר דגרס ליה והכי משתמע קרא כי מד' רוחות השמים שפרשתי אתכם משם אקבצכם ואריכות לשון בעלמא הוא דלא כתיב קיבוץ בקרא:

כשם שא"א לעולם בלא רוחות. שלא יתקיים מרוב הבל וחמימות:

בלא ישראל. שאין העולם מתקיים אלא בשביל ישראל והכי אמר קרא כי כד' רוחות השמים פרשתי אתכם לרוחות העולם כדי שיתקיים שנאמר (ירמיהו לג) אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי:

בימות החמה. מניסן עד החג:

משיב הרוח אין מחזירין אותו. דבלאו הכי לא מיעצר:

מוריד הגשם מחזירין אותו. דמיעצר וכיון דבעא אמיטרא לא התפלל תפלתו כהוגן וחוזר לראש הברכה ואומרה בלא מוריד הגשם לפי שהגשמים בקיץ סימן קללה הן מפני הקציר:

מעביר הרוח. שלא ינשב:

ומפריח הטל. שלא ירד:

אין מחזירין אותו. דלא מיעצרי:

בעבים. מקשר עבים:

למימרא דלא מיעצרי. לפיכך לא חייבוהו להזכיר:

בחרפי. עבים בכירות הבאים לפני המטר אינן עצורות:

באפלי. הבאות מאוחרות לאחר המטר דשניות למטר הן כדלקמן ובהנהו כתיב ועצר וכיון דאין כולם נעצרות לא חייבו להזכיר:

שאינה מצויה. כתיב ועצר ואפ"ה לא חייבוהו להזכיר דסגי ליה במצויה רוחות לא מצי לתרוצי הא בחרפי הא באפלי דרוח בין במטר בין בלא מטר לא מיעצר כגון רוח מצויה:

רוח שאינה מצויה נמי חזיא לבי דרי. לגורן לזרות הקשין מן התבואה ונחייב להזכיר:

אפשר בנפוותא. וו"ן בלע"ז בנפה וכברה:

שניות. כמעט שמועילות כמטר עצמו:

מאי היא. אי זה עבים ורוחות קאמר דשניות למטר:

אמר עולא ואיתימא רב יהודה דבתר מיטרא. עבים ורוחות שלאחר המטר:

זיקא ל"ג הכא:

יתן ה' את מטר ארצך אבק ועפר וגו':

מאי היא. אי זה עבים ורוחות קאמר דשניות למטר:

זיקא דבתר מיטרא. שהרוח מעלה אבק אחר הגשמים ונדבק בתבואה:

ה"ג הא דאתא ניחא הא דאתא רזיא. כשירד בנחת אינו מעלה אבק:

רזיא. בכח ולא גרסינן ואי בעית אימא הא והא כו' אלא ה"ג הא דמעלה אבק הא דלא מעלה אבק והיינו הך:

כמיטרא. שניות למטר כדקתני בתוספתא:

למעוטי מאי. מאחר דכולהו כמיטרא מאי קמעטינן דהוי בתריה ולא הוי כמיטרא:

גילהי דליליא. אישלושטר"א בלע"ז בגילהי הוה קאי במס' (פסחים דף יג.) ורוב גילהי בליליא שכיח:

וביומא שמשא דביני קרחי. שבין העבים שנראה במקום אחד אורה ובמקום אחר מעונן כקרח שיש לו שערות במקום אחד וקרחה במקום אחר:

מעלי תלגא לטורי. וכ"ש לבקעה אלא הרים אין להם גשמים אלא שלג שהגשמים יורדין למטה ואין ההר שותה מהן ועוד שלג שבעמקים נמס והולך מפני החום ששולט שם כמים הוא אבל בהרים קרוי שלג:

כחמשה מיטרי לארעא. דהכי משמע קרא כי לשלג יאמר הוא ארץ כשיאמר לשלג הוה ארץ הרי הוא כגשם מטר וגשם מטרות והרי יש כאן חמשה:

מיטרא ניחא. שיורד בנחת יפה לפירות התבואה:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---