רש"י/נדה/מז/א

רש"י נדה מז א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

חייבת בחלה. ולא אמרינן דתרומה פוטרת לה ואע"ג דתרומה אינה חייבת בחלה מדומע חייב בחלה מ"ט דדימוע דרבנן הוא דמדאורייתא חד בתרי בטיל דכתיב (שמות כ״ג:ב׳) אחרי רבים להטות ורבנן הוא דאצרוך אחד ומאה הלכך לא אתי דימוע דרבנן ומפקע חלה אפילו בזמן הזה דקסברי ר"מ ורבי יהודה חלה בזמן הזה דאורייתא:

פוטרין מן החלה. כדמפרש לקמן דקסברי חלה בזמן הזה דרבנן ואתי דימוע דרבנן ומפקע חלה דרבנן והיינו דאמרן לעיל תני ולא סבר לה דהא חזינן דלרבי יוסי חלה בזמן הזה דרבנן וסברוה הנך רבנן דמייתי ראייה מהכא דכי היכי דקאמר ר' יוסי חלה בזמן הזה דרבנן הוא הדין לתרומה:

ודלמא. אע"ג דקא חזית מהכא לר' יוסי חלה דרבנן אפ"ה סבירא ליה תרומה דאורייתא וליכא הכי נמי מסתברא דקא בעית לאתויי:

נתחייבו בחלה. דכתיב בחלה (במדבר ט״ו:י״ח) בבואכם אל הארץ והרי באו:

ולא נתחייבו במעשר. דבמעשר כתיב (דברים י״ד:כ״ב) תבואת זרעך עד שיביא כל אחד ואחד את שלו:

מתני' פגה. סמדר כך באשה עודה תינוקת קרו לה פגה כל זמן שאין לה סימן לא בדדים ולא בשערות:

בוחל. כשהפרי גדל קצת כדתני בגמרא התאנים משיבחלו כך כשיש לה סימן דדין קצת בידוע שהביאה שתי שערות ונערה היא:

צמל. בגמ' מפרש לה לשון נוטריקון יצתה מלאה שיש לה סימן מובהק בדדיה ולקמן מפרש סימנין במתני'. והיא בוגרת:

בזו ובזו. אפי' כשהיא נערה אביה זכאי כו' דכתיב (במדבר ל׳:י״ז) בנעוריה בית אביה כל שבח נעוריה לאביה:

איזו היא סימנין. אצמל קאי:

קמט. פרונצ"ש. שגדלו דדיה עד שכפול מעט על החזה ויראה כקמט:

משיטו. גדולים יותר:

הפיטומת. ראש הדד כמו (סוכה דף לד:) ניטלה פיטמתו:

עוקץ. כמו עוקצי האגסים (עוקצין פ"א מ"ו). פוכיצ"ש בלע"ז. חודו של דד שהתינוק יונק ופיטומת היינו סביבות עוקץ:

גמ' משיבחלו. חייבין במעשר:

משילבין ראשיהן. שמשתנין כשמגדילין. הכא נמי משישתנה הדד ויראה בו סימן שמגדיל:

בחלה בי. גדלה עלי. אדם הקץ בדבר נראה לו כגדול. אנקיישנ"ץ בלע"ז:

מייחד להו. שפחותיו מייחד לאנשים עבדיו ואינו מפקירן משום בושת:

מחליף להן. את של זה בזה ואינו מקפיד על בושתן:

לערבי. מפקיר שפחותיו לערביים ונוהג בהן מנהג הפקר:

משיתקשקשו. כמו (סוטה דף ט:) מקשקשת לפניו כזוג בטנ"ט בלע"ז. כלומר גדולים הרבה:

חוטם. ספק:

משיפציל. ספק:

משתקיף עטרה. שגדול העוקץ ועב ומוקף עטרה והיינו שיעורא דא"ר יוסי נמי במתני' שיהא נותן ידו על העוקץ ושוקע ושוהא לחזור:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף