רש"י/מגילה/כו/ב

רש"י מגילה כו ב

למישתא ביה שיכרא. לקנות בדמים ולעשות שכר לשתות:

תילא. כל בית הרוס קרוי תל כמו והיתה תל עולם (דברים יג):

כשורי. קורות של בית הכנסת ישן היו צריכין לתתן בחדש:

הא דאמר רב חסדא. בבבא בתרא בהשותפין:

משום פשיעותא. שמא יפשע (אלא) ויתייאש ולא יבנה אחר:

כי האי גוונא מאי. שאין סתירתו אלא לבנינו של זה:

חלופי וזבוני. חלה קדושתו על החילוף או על הדמים והוא יצא מן הקדושה להשתמש בו:

ליבני. לבינים של בית הכנסת:

בעתיקי. שנבנו כבר בכותל בית הכנסת שנפל:

אבל בחדתא. שנעשה לשם בית הכנסת לית לן בה:

ואפי' למ"ד. במסכת סנהדרין בפרק נגמר הדין (דף מז:) גבי אורג בגד למת דאסור בהזמנה בתכריכי המת דאסירי בהנאה דגמרינן שם שם מעגלה ערופה כדמפרש התם:

הני מילי באורג בגד למת. שאינו חסר אלא אריגה וכיון שנארג מיד הויא ראוי לפורשו על המת אבל לבינים מחוסרים עשייה לבנותן בכותל והלכך בשל לבינים דבית הכנסת הוה ליה כטווי לאריג וליכא למ"ד בכי האי גוונא דהזמנה מילתא היא:

מתנה. נתנו בני העיר בית הכנסת לתשמישי חול:

ותשמישי מצוה. דברים ששימשו בהן מצוה:

דלוסקמי. כמו אמתחת ושק לשום בו [ספר]:

תיק ונרתיק. חדא היא אלא שלשון תיק נופל על דבר ארוך ולשון נרתיק נופל על דבר קצר:

כורסיא. בימה של עץ:

תשמיש דתשמיש. שפורס מפה עליו ואחר כך נותן ספר תורה עליו:

דמותבי ספר תורה עליה. בלא מפה:

פריסא. יריעה שפורסין סביבות הארון מבפנים:

תשמיש דתשמיש הוא. תשמיש של ארון:

דעייפי ליה. פעמים שכופלין אותו תחת ס"ת:

דאירפט. ארון שנתקלקל ונפרד מחבורו ויש דוגמתו בברייתא ביבמות (דף קב.) מנעל המרופט:

תיבותא זוטרתי. לעשות תיבה קטנה מן הגדולה הראשונה:

מיעבדא כורסיא. בימה:

אסור. שירדה מקדושתה:

פריסא דבלה. יריעות הארון שבלו:

לחומשין. יש ספרים שהן עשויין כל חומש לבדו וכולן בגליון:

זבילי. כמין דלוסקמי:

קמטרא. ארגז שקורין אשקריניי"ו והרבה יש בתרגום של יהונתן בן עוזיאל חבלים חבושים (יחזקאל כז) ארגזים אמליץ דזהוריתא בקמטרין וכן לאשר על המלתחה לדעל קמטרי' (מלכים ב י):

בי כנישתא דרומאי. אנשי ישראל באו מרומי למחוזא ונתיישבו שם ועשו להם בית הכנסת:

אידרונא. חדר שמשימין בו מת והיה מונח בו מת עד שלא נקבר:

מחית. כמו מונח כדמתרגמינן ותנח בגדו אצלה ואחיתתיה (בראשית לט):

בעו כהני למיעל ולצלויי. בההוא כנישתא אין יכולין ליכנס מפני הטומאה הנכנסת בבית הכנסת דרך הפתח מבית לבית דהכי תנן במסכת אהלות (פ"ג משנה ז):

דלו תיבותא. הגביהו הארון ממקומו:

כלי עץ העשוי לנחת. במקום אחד אינו מקבל טומאה דאיתקש כלי עץ לשק לענין טומאה דכתיב וכל כלי עץ או בגד או עור או שק (ויקרא יא) מה שק המיטלטל אף כלי עץ המיטלטל. כל דבר המקבל טומאה אינו חוצץ בפני הטומאה:

מטפחות ספרים. אף של ס"ת:

ואפילו שונה הלכות. כלומר אפילו לא שימש תלמידי חכמים בהש"ס ובגמרא אלא במשניות ובברייתות:

מבי כנישתא לבי רבנן.

לעשות

---

---

שולי הגליון

---

---

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף