רש"י/דברים/ג

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


תנ"ך


תרגום אונקלוס


רש"י
רמב"ן
דעת זקנים
בכור שור
פירוש הרא"ש
הטור הארוך
חזקוני
ספורנו
רלב"ג
רלב"ג - ביאור המילות


אברבנאל
אור החיים
אלשיך
הכתב והקבלה
העמק דבר
הרחב דבר
יריעות שלמה
מזרחי
מלבי"ם
מנחת שי
משך חכמה
נחל קדומים
עמר נקא
צרור המור
תולדות יצחק
תורה תמימה



פרק זה עם מפרשים ואפשרויות רבות במהדורה הדיגיטלית של 'תנ"ך הכתר' (כולל צילום באיכות גבוהה של כתר ארם צובא בפרקים שבהם הוא זמין)לפרק זה במקראות גדולות שבאתר "על התורה"לפרק זה באתר "תא שמע"


דפים מקושרים

רש"יTriangleArrow-Left.png דברים TriangleArrow-Left.png ג

א[עריכה]

ונפן ונעל. כל צד צפון הוא עליה:

ב[עריכה]

אל תירא אתו. ובסיחון לא הצרך לומר אל תירא אתו אלא מתירא היה משה שלא תעמד לו זכות ששמש לאברהם, שנאמר (בראשית יד) ויבא הפליט, והוא עוג:

ד[עריכה]

חבל ארגב. מתרגמינן בית פלך טרכונא, וראיתי תרגום ירושלמי במגלת אסתר קורא פלטין טרכונין, למדתי חבל ארגוב הפרכיא, היכל מלך, כלומר שהמלכות נקראת על שמה. וכן את הארגוב דמלכים (מלכים ב ט״ו:כ״ה), אצל היכל מלך הרגו פקח בן רמליהו לפקחיה בן מנחם, למדתי שכך נקרא שם הפרכיא:

ה[עריכה]

מערי הפרזי. פרוזות ופתוחות בלא חומה, וכן (זכריה ב') פרזות תשב ירושלים:

ו[עריכה]

החרם. לשון הוה, הלוך וכלות:

ח[עריכה]

מיד. מרשות:

ט[עריכה]

צידנים יקראו לחרמון וגו'. ובמקום אחר הוא אומר (דברים ד) ועד הר שיאן הוא חרמון, הרי לו ארבעה שמות, למה הצרכו לכתב להגיד שבח ארץ ישראל, שהיו ארבע מלכיות מתפארות בכך, זו אומרת על שמי יקרא, וזו אומרת על שמי יקרא:

שניר. הוא שלג בלשון אשכנז ובלשון כנען:

יא[עריכה]

מיתר הרפאים. שהרגו אמרפל וחבריו בעשתרות קרנים, והוא פלט מן המלחמה שנאמר (בראשית יד) ויבא הפליט, זהו עוג:

באמת איש. באמת עוג:

יב[עריכה]

ואת הארץ הזאת. האמורה למעלה, מנחל ארנון ועד הר חרמון, ירשנו בעת ההיא :

מערער אשר על נחל ארנן. אינו מחבר לראשו של מקרא אלא לסופו, על נתתי לראובני ולגדי, אבל לענין ירשה עד הר חרמון היה:

יג[עריכה]

ההוא יקרא ארץ רפאים. היא אותה שנתתי לאברהם:

טז[עריכה]

תוך הנחל וגבל. כל הנחל ועוד מעבר לשפתו, כלומר עד ועד בכלל ויותר מכן:

יז[עריכה]

מכנרת. מעבר הירדן המערבי, ונחלת בני גד מעבר הירדן המזרחי, ונפל בגורלם רחב הירדן כנגדם, ועוד מעבר שפתו עד כנרת, וזהו שנאמר והירדן וגבל , הירדן ומעבר לו:

יח[עריכה]

ואצו אתכם. לבני ראובן ובני גד היה מדבר:

לפני אחיכם. הם היו הולכים לפני ישראל למלחמה לפי שהיו גבורים, ואויבים נופלים לפניהם, שנאמר (דברים לג) וטרף זרוע אף קדקד:

כג[עריכה]

ואתחנן. אין חנון בכל מקום אלא לשון מתנת חנם, אע"פ שיש להם לצדיקים לתלות במעשיהם הטובים אין מבקשים מאת המקום אלא מתנת חנם, (לפי שאמר לו וחנתי את אשר אחן אמר לו בלשון ואתחנן). ד"א זה אחד מעשרה לשונות שנקראת תפלה, כדאיתא בספרי:

בעת ההוא. לאחר שכבשתי ארץ סיחון ועוג דמיתי שמא התר הנדר:

לאמר. זה אחד מג' מקומות שאמר משה לפני המקום איני מניחך עד שתודיעני אם תעשה שאלתי אם לאו (ספרי):

כד[עריכה]

ה' אלהים. רחום בדין:

אתה החלות להראות את עבדך. פתח, להיות עומד ומתפלל אע"פ שנגזרה גזרה. אמר לו ממך למדתי, שאמרת לי (שמות לב) ועתה הניחה לי, וכי תופס הייתי בך אלא לפתח פתח, שבי היה תלוי להתפלל עליהם, כמו כן הייתי סבור לעשות עכשו (ספרי):

את גדלך. זו מדת טובך, וכן הוא אומר (במדבר י"ד) ועתה יגדל נא כח ה':

ואת ידך. זו ימינך שהיא פשוטה לכל באי עולם:

החזקה. שאתה כובש ברחמים את מדת הדין בחזקה (ספרי):

אשר מי אל וגו'. אינך דומה למלך בשר ודם שיש לו יועצין וסנקתדרין הממחין בידו כשרוצה לעשות חסד ולעבר על מדותיו, אתה אין מי שימחה בידך אם תמחל לי ותבטל גזרתך. ולפי פשוטו אתה החלות להראות את עבדך מלחמת סיחון ועוג,, כדכתיב (דברים ב) ראה החלתי תת לפניך,, הראני מלחמת ל"א מלכים:

כה[עריכה]

אעברה נא. אין נא אלא לשון בקשה:

ההר הטוב הזה. זו ירושלים:

והלבנן. זה בית המקדש (ספרי):

כו[עריכה]

ויתעבר ה'. נתמלא חמה:

למענכם. אתם גרמתם לי, וכן הוא אומר (תהלים ק"ו) ויקציפו על מי מריבה וירע למשה בעבורם:

רב לך. שלא יאמרו הרב כמה קשה והתלמיד כמה סרבן ומפציר (סוטה י"ג). ד"א, רב לך , הרבה מזה שמור לך, רב טוב הצפון לך (ספרי):

כז[עריכה]

וראה בעיניך. בקשת ממני ואראה את הארץ הטובה, אני מראה לך את כלה שנאמר (דברים לב) ויראהו ה' את כל הארץ:

כח[עריכה]

וצו את יהושע. על הטרחות ועל המשאות ועל המריבות:

וחזקהו ואמצהו. בדבריך, שלא ירך לבו לומר כשם שנענש רבי עליהם, כך סופי לענש עליהם, מבטיחו אני כי הוא יעבר והוא ינחיל (ע' ספרי):

כי הוא יעבר. אם יעבר לפניהם ינחלו, ואם לאו לא ינחלו. וכן אתה מוצא כששלח מן העם אל העי והוא ישב, ויכו מהם אנשי העי וגו' (יהושע ז') וכיון שנפל על פניו אמר לו קם לך, קם לך כתיב, אתה הוא העומד במקומך ומשלח את בני למלחמה, למה זה אתה נפל על פניך לא כך אמרתי למשה רבך אם הוא עובר עוברין ואם לאו אין עוברין (ספרי):

כט[עריכה]

ונשב בגיא וגו'. ונצמדתם לע"ז, ואע"פ כן ועתה ישראל שמע אל החקים , והכל מחול לך, ואני לא זכיתי למחל לי:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.