רש"י/גיטין/יד/ב

רש"י גיטין יד ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

אמר להו אין. מהדרנא:

אמר להו לא. כדאמרי' לעיל אם בא לחזור אינו חוזר:

אמרו לו. לר' דוסתאי:

חזי מר מאי קעביד. דלא קמהדר לן:

טב רמו ליה. הרבה הכוהו לשון מורי ל"א טב רמו ליה יפה ראויות המכות הללו:

אמאי תעביד הכי. שנתרצית להחזיר מיד:

הן אמה. אנשי מדות גבוהים בקומה:

וכובען אמה. אף מלבושיהן מאויימים משאר בני אדם:

ומדברין מחצייהן. כלומר קולן עבה ונראה הדיבור יוצא מטיבורן:

ארדא וארטא ופילי בריש:

ולא מצאו. שמת:

כזכי דמי. וכיון שזכה בהן בחייו ינתנו ליורשיו:

דכ"ע הולך לאו כזכי דמי גרסי':

בשכיב מרע. שכל זמן שלא חזר בו דבריו ככתובים וכמסורים והולך דידיה זכי הוא ויתנם ליורשי מי שנשתלחו לו שהרי זכה אביהן בחייו:

בבריא. יחזרו למשלח דהולך לאו כזכי דמי וזה לא שלחו אלא למקבל ולא ליורשיו:

הא והא בשכיב מרע. דהולך דידיה זכי הוא:

הא דאיתיה למקבל. בעולם:

בשעת מתן מעות. ושליח זכה בהן מיד וכשמת זכו יורשיו מכחו:

הא דליתיה למקבל. שכבר מת וזה לא היה יודע נמצאת זכיה בטעות ולא קנו יורשין:

הא והא בבריא. והולך דידיה לאו כזכי דמי:

הא דמית מקבל בחיי נותן. יחזרו למשלח דלא זכה בהן מקבל ואפילו מת הנותן בחזירת השליח אין כאן משום מצוה לקיים דברי המת שקודם מיתתו בטלו דבריו משעת מיתת המקבל:

והא. דקתני ליורשי מי שנשתלחו לו:

דמית נותן. לאחר שמסרן לשליח מת ועדיין מקבל חי הלכך משעת מיתת הנותן זכה בהם המקבל משום דמצוה לקיים דברי המת ואפילו היה בריא:

ר' יהודה הנשיא כו'. לקמן מפרש מאי פליג איש אומרים:

וכאן אמרו. בבבל:

מה שירצה שליח יעשה. לפי מה שראה בדעתו של משלח אם היתה עינו יפה במתנה זו ואוהב את המקבל ואת בניו:

ת"ק. דלא איירי במת משלח ואמר יחזרו למשלח:

סבר הולך לאו כזכי דמי. אבל אם מת משלח לא ידעינן מאי קאמר בה:

ור' נתן ור' יעקב. הוסיפו על דבריו ואמרו דאפי' מת משלח לית לן בבריא דמצוה לקיים דברי המת:

וי"א הולך כזכי דמי. ופליגי אפילו לא מת משלח ואמילתיה דת"ק [קאי] תדע דמדקאמר רבי יהודה הנשיא מצוה לקיים דברי המת ש"מ שמעינהו ליש אומרים דתלו טעמייהו בהולך כזכי דמי ואפי' לא מת משלח ואמר איהו דוקא מת דמצוה לקיים דבריו אבל לא מת לא דהולך לאו כזכי דמי:

מספקא להו. אי כזכי דמי אי לא ואי מצוה לקיים אי לא:

שודא. ראות עיניו של שליח:

עדיף. מחלוקה במילתא דמספקא:

בבריא כולי עלמא לא פליגי. דלאו כזכי דמי:

ובפלוגתא דרבי אלעזר. דמשוי ליה לשכיב מרע כבריא:

על פיו. על פי צואתו מחלק נכסיו לבניו ולא כשאר המורישים שחולקים היורשים בשוה:

בכסף בשטר ובחזקה. שבכך הן נקנים מן הבריא ושכ"מ נמי לרבי אלעזר אי לאו אקנינהו בהכי לא מיקנו:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף