רש"י/בכורות/לא/ב

רש"י בכורות לא ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

גמ' אלא לפני פדיונו. ודמים להקדש:

נשחטין. בתמיה. והיאך יכול למוכרו להוציא לחולין לאחר שחיטה:

הא בעי העמדה והערכה. דבהמת הקדש אינה נפדית אלא מחיים דכתיב (ויקרא כ״ז:י״א-י״ב) והעמיד את הבהמה לפני הכהן והעריך אותה הכהן וגו':

הניחא למ"ד. בפ' בתרא דתמורה (דף לב:) קדשי מזבח לא היו בכלל העמדה והערכה איכא לאוקומי דנפדין ונמכרין לאחר שחיטה:

אדמעיקרא. כשהבעלים פודין אותן מתחלה מיד ההקדש איכא הנאה להקדש אי שרית ליה לזבוני באיטליז לאחר פדיון טפי ופריק:

שהנאתן לבעלים. שאין נותנים שום דמים להקדש על בכור ומעשר בהמה:

לא תפדה. אך בכור שור או בכור עז לא תפדה וגו' (במדבר י״ח:י״ז) ומשמע בעלים אין פודין אותן אבל נמכר הוא לאחרים משיבא ליד כהן:

לא יגאל. והיה הוא ותמורתו יהיה קדש לא יגאל ואין נמכר דגמרינן לא יגאל דהכא מלא יגאל כדמפרש לקמן בשמעתין:

ושנייה בקדמותא מברייתא. ופירקה בהשכמת הבקר מברייתא. ולקמן מפרש מאי ברייתא ושני לה הכי הכא מתני' במעשר בהמה כו':

השב אבידה. שאין יכולין לאוכלו כולו ויסריח ובמעשר בעל מום קמיירי:

נגעו בה. להתיר:

סרסיה. שמעיה:

אמרה בבי מדרשא. להאי פירוקא:

מאן דעקץ. מי הוא שעקצני ונשכני שלא אמרה משמי תעקציה עקרבא שמתא:

דובבות. נעות והנאה הוא לו שדומה כחי:

כומר ענבים. שאוספן בכלי אחד שבעה ימים או שמנה ימים שידחקו ויתבשלו:

מאי ברייתא. דאמרן לעיל ושנייה מברייתא:

מבליעו בחלבו. דאסור למכור בשר אלא החלב והעור והגידין ימכור ויבליע לו בהן דמי הבשר שימכור לו העור והגידין ביוקר כמה ששוה הכל ויתן לו הבשר במתנה:

מאי קאמר. מעיקרא תני מוכרין אותו דמשמע כדרכו והדר תני מבליעו:

דגדול. שאינו יתום:

הלוקח לולב. לוקח אדם בשביעית מעם הארץ פירות שנלקטו בשביעית משום דבת ששית שנכנסת לשביעית היא וכל האילנות הולכין אחר חנטה חוץ מאתרוג ואתרוג אינו רשאי ליקח בשביעית אע"ג דחנטה בששית משום דאתרוג בתר לקיטה אזלינן ופירות שביעית היא ואין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ שעושה בהם סחורה ואינו מבערן בזמן הביעור כשכלה לחיה שבשדה:

התם לא מוכחא מילתא. משום דדמיו קלים ואינו ניכר שהבליעם בלולב אבל הכא אפילו דבהבלעה נמי מוכחא מילתא דמוכר הבשר דהדבר ידוע שאין עור נמכר כולי האי בדמים יקרים:

אם כן. דכולה חדא קתני:

תרי זימני. מעשר בהמה דתני בברייתא ל"ל:

והיה הוא ותמורתו. במעשר בהמה כתיב ומהאי לא יגאל נפקא לן דאינו נמכר הילכך כי אסריה קרא למכור דומיא דעשיית תמורה הוא דאסר ליה:

אימתי עושה תמורה מחיים. ה"נ אימתי אינו נגאל לא אמרה תורה אלא מחיים אבל לאחר שחיטה נמכר:

ורבנן גזרו לאחר שחיטה אטו לפני שחיטה. כדקתני לעיל אינו נמכר לא חי ולא שחוט:

דבר הנישום. נמכר מחיים כגון הבשר שכל חשיבות דבהמה אינו אלא בבשר גזור רבנן לאחר שחיטה:

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף