רש"י/בבא מציעא/מ/א

רש"י בבא מציעא מ א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

וכן אמר רבה השביחו לאמצע. לא גרסינן שאין זה לשון גמרא להביא דברי האמוראים סיוע למשנה ועוד רבה תלמידיה דרב חסדא הוה והיכי אמר רב חסדא שמעתא משמיה ואי גרס ליה וכן אמר רב גרסינן שהיה רבו של רב חסדא משום דאיכא למ"ד בבבא בתרא (דף קמג:) לא שנו אלא ששבחו נכסים מחמת נכסים אבל שבחו מחמת עצמן של אחים השביחו לעצמן אמרה רב חסדא להא דרב הכא למימר דלית לן ההיא שמעתא אלא אפילו השביחו מחמת טורחן של משביחין כי הכא דשתל פרדס השביחו לאמצע:

ידעו. אלו שיטלו חלקם:

מי ידע. שיש לו אחים:

גדולה מזו. קרוב היורד לנכסי שבוי שאם יבאו הבעלים יטלו שלהם:

אמרו שמין להם כאריס הכא דידיה לא יהבינן ליה. בתמיה זה שעשה והשביחן לדעת עצמו לא יהבי' ליה כאריס בחלק השני:

ברשות ב"ד נחתי. דמורידין קרוב לנכסי שבוי:

הכא לא ברשות נחית. כשירד זה לתוכו לא נמלך בב"ד:

ועוד. אם בא לימלך לא היו מורידין אותו דהא אחיו קטן הוה ואין מורידין קרוב לנכסי קטן:

מתני' הרי זה יוציא לו חסרונות. כשיחזירם לו יפחות כמה הם רגילים לחסור ובגמ' מוקי לה בשעירבן עם פירותיו:

אורז. מי"ל:

דוחן. פטי"ל ודומה לאורז:

הכל לפי המדה. וכן לכל כור וכור:

הכל לפי הזמן. שהניחן בידו לכל שנה ושנה יניח לו כך:

ר' יוחנן בן נורי אמר. אהכל לפי המדה פליג:

אם היתה מדה מרובה. שהפקיד אצלו הרבה ובגמרא מפרש י' כורים לא יוציא לו חסרונות מפני שהם מותירות שבימות הגורן כשמפקיד החיטין יבשין ובימות הגשמים כשמחזיר נופחות ובאכילת עכברים אינן נחסרים כל כך לכל כור וכור דכולי האי לא אכלי עכברים מי' כורין הלכך נפיחתו משלמת חסרון המגיע לשני כורים או שלשה שהעכברים אוכלין:

גמ' זרע פשתן בגבעולין. חסר כל כך לפי שהגבעולין מתייבשין ונופלים והרוח מנשבתן אבל זרע פשתן נקי אינו חסר כ"כ:

לכל כור וכור. פירוש דמתניתין הוא:

ליחזי דידיה כמה הוו כו'. ויראה כמה חסרו ויטול על של חברו כפי חשבון:

מדת הגורן. היתה יתירה על של בתים:

בשופטני. שוטים:

בכיילא. במדה:

בימות הגורן. סמוך ליובשן שנתיבשו בחמה:

והחזיר לו בימות הגשמים. חזרו ונתפחו מלחלוחית הגשם והקור:

א"כ. שדרכו לתפוח:

לפקע כדא. כשממלאין כד חיטין או שעורין בימות הגורן וגפין את הכד יפקע בימות הגשמים מחמת תפיחת התבואה:

איצצא. דוחק מתוך שהם במקום צר נדחקו יחד ואין תפוחין:

מתני' ליין. אם הפקיד אצלו יין ועירבו עם יינו הקנקנים בולעין שתות:

אף המוכר כו'. כשם שאמרו במפקיד כן אמרו במוכר שהמוכר שמן לחבירו ונותן לו מתוך חביותיו כשהוא מסתפק תמיד והוא מזוקק הרי הלוקח מקבל עליו לפחות לו לוג ומחצה מחמת שמרים:

למאה. למאה לוג:

גמ' חפו בקירא. טחו החביות מבפנים בשעוה כדרך שעושין אנו בזפת:

כופרא. זפת:

גרגישתא. קרקע שעושין ממנה החביות ארדלי"א בלע"ז:

הא. באתריה דר"י מייץ טפי מההיא דאתריה דתנא קמא:

באתריה דרב יהודה. מילתא באפי נפשיה היא ולאו אמתניתין קאי:

רמו ארבעין ותמניא כוזי בדנא. מדה קטנה היתה במקומו שארבעים ושמונה ממלאין את החבית:

אזיל דנא בשיתא. בששה זוזים היתה נמכרת ביחד בימות הבציר:

פריס ליה רב יהודה שיתא שיתא בזוזא. נעשה רב יהודה חנווני והיה מוכרן שש כוזי בזוז:

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.

---

---

שולי הגליון

---

---