רמב"ן/חולין/כח/ב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

רמב"ן חולין כח ב

לא לכל א"ר יהודה אלא בעוף הואיל וצולהו כאחד. פירוש צולהו לאו דוקא אלא אורחא דמלתא נקט. א"נ קמ"ל שאפי' לצלי בעי ר' יהודה שחיטת הוורידין.
וי"א דלקדרה לא סגי בחתיכת הוורידין אלא עד דחתיך חוטין ומלח להו כדאמרינן לקמן פ' (כל הבשר כמו זריקה) [גיד הנשה (צג,ב), וכן מזרקי].
וכן כתב הראב"ד ז"ל, דמדקאמר צולהו ממש לצלי היא דסגי ליה בחתיכת הוורידין אבל לקדרה צריך לחתוכי לחוטין שבתוך הבשר גופייהו ולימלחינהו ולא סגי בחתיכת הוורידין לפי שאין כח מלח גדול ככח האש ומסתברא כוותיה דאי ס"ד שחיטת הוורידין לקדרה נמי סגיא מהניא בבהמה נמי משכחת לה דהא איכא חוטין שבלחי וחוטין דידא ודלועא דמצרכינן להו לקמן חיתוך לקדרה ולימא דתעלה להן שחיט' וורידין במקום חתוכן אלמא ש"מ אע"פ ששחטן צריך חיתוך ואעפ"י שנחתכה אבר אבר בעוף נמי [לקדירה] אע"פ ששחט וורידין צריך לחתכן ולא אמרו אלא לצלי דעוף אם שחט וורידין אין צריך חיתוך ובבהמה [לצלי] אם חתכה אבר אבר לא צריך. הא לקדרה עוף ששחט וורידין ובהמה שחתכה שניהם צריכין חיתוך.
ויש להקל ולומר שלא הוזכרו חוטין אלא בבהמה אבל חוטי העוף כבשר ואין לו אלא אותן חוטין שמנו חכמים באותו ענין ולא הוזכרו וורידין אלא משום דם הנבלע באיברים ובבשר ולפי' אם שחט וורידין צולהו כולו כא' ולקדר' מולחו כולו כא' ואם לא שחטן צריך חיתוך אבר אבר למרק דם מן הבשר עצמו ולאחר חתיכתו איברים צולהו או מולח ומבשל אבל בבהמה למרק בשר אינו צריך שהרי מחתכה ולמרק חוטין וגידין אינו מועיל, וכזה נהגו.
ושוב ראיתי לר"ח ז"ל בלשון הזה, ודייקינן מדקאמר צולהו מכלל דכולהו בבשול לא ובצלייה נמי עוף אבל בהמה לא היה נר' שהוא מסכים ללשון הראשון להצריך חיתוך לגידי העוף ואינו מולחו כולו כאחד ובבהמה אפי' לצלי צריך חיתוך איברים ומיהו אם לא חתכה איברים חותך חוטין ודיו בכך שלא מצינו איסור בצליית בהמה שלימה כעין פסחים.
ואפשר ששחיטת וורידין עצמן מכשרת הבהמה שלימה לצלי ולא אמרו אלא שהואיל ומנתחה לא צריך אבל אם רצה בה בעוף הכשרה כעוף. ומה שאמרו לא א"ר יהודה אלא בעוף לאו דוקא אלא לא הצריך ר' יהודה אלא בעוף שדרכו לצלותו כא' וכך מצאתי בה"ג, ועיקר הוא.
וקי"ל בוורידין כר' יהודה דסוגיין כוותיה ואמרינן במסכת ברכות הזהרו בוורידין כר' יהודה ושמעתי שאם לא שחט את הוורידין לר' יהודה פסולה מדקתני מתני' השוחט דיעבד וא"ר יהודה עלה עד שישחוט את הוורידין ותניא נמי שחט ב' חצאי סימני' בעוף פסול, ואין צ"ל בבהמה ר' יהודה אומר בעוף עד שישחוט את הוושט ואת הוורידין משמע דאשחיטתו פסולה קאמר עד שישחוט את הוורידין.
ותדע דהא שחי' וושט וורידין נמי דיעבד היא דאלו לכתחלה ושט וקנה וורידין בעי' אלמא וורידין נמי בדיעבד צריכי לישחט. ובתוספתא תניא בהדיא ר' יהודה פוסל לעולם עד שישחוט וכו' ומיהו פוסל גמור ליכא למימר דבחתוך אבר אבר [סגי] ולא מסיימי' בה פסול לעולם ומיהו עיכוכא הוא ואם צלהו כולו נאסר אא"כ חתכו אבר אבר.
ואי קשיא אי ר' יהודה דיעבד נמי אסר מאי האי דאמרינן לקמן אלא אי אמרת בקדשים אמאי פליגי רבנן עליה משום דר' יהודה אסר דיעבד נמי ורבנן סברי מצוה למרק הכל ואם לא מרק כשר לאו קושיא היא דאי מתני' בקדשי' לא אפשר דר' יהודה פסל בדיעבד דהא אין אדם אוסר למזבח אלא לכתחלה קאמר משום דכתיב ואת כל דם הפר ולא אפשר לרבנן לאפלוגי עליה כלל ורב פפא לרווחא דמילתא אמר דבלאו הכי היה ליה למידק מדתניא בעוף עד שישחוט ואלו במוקדשין אף בבהמה אלא מגופא דמתני' בעי לאתויי שלא תאמר מחלוקת אחרת נחלקו בברייתא.

מחצה על מחצה כרוב. פי' קס"ד דמאי רובו של א' כמוהו דקתני בשייר כלומר אם שייר רוב סי' כאלו לא שחטו דהכי אגמריה רחמנא למשה ומשו"ה פריך מסיפא ופריק מדרבנן וכולה נמי מדרבנן.

< עמוד קודם · עמוד הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.