רמב"ן/ברכות/מ/א
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
הא דתנן ר"י אומר בורא מיני דשאים. מפני שר' יהודה סובר בכל דבר שעושה פרי ופריו נאכל אדם מברך בורא פרי אם מין אילן הוא פה"ע ואם אינו מין אילן פה"א כגון קשואים ואבטיחים ושומים וכיוצא בהם אבל הירקות שירקן נאכל וזרען אינו נאכל כגון זרעוני גנה שאינן נאכלין מברך עליהן בורא מיני דשאים ואיתמר בגמ' בטעמיה דר"י משום דכתיב ברוך ה' יום יום וכי ביום מברכין בלילה אין מברכין אלא בכל יום ויום תן לו מעין ברכותיו ה"נ בכל מן ומין תן לו מעין ברכותיו. ולפום האי טעמא אמרי בירושלמי בכוסס אורו ובכוסס חיטה בורא פרי זרעונים ושם בתוס' על הזרעים הוא אומר בורא זרעים על הדשאים הוא אומר בורא מיני דשאים ועל הירקות הוא אומר בורא פרי האדמה וכו'. הענין לומר שמברכין על כל מין ומין בפנ"ע.
ופסקו בגמ' א"ר זירא ואי תימא רבי חנינא בר פפא הלכה כר"י. [א"ה: בנוסחי דידן גרסי' אין הלכה כר"י וצדקו דברי הגאונים ז"ל דהוו גרסי הכי בגמ' ולמה שפסק למעלה בכוסס את התט' לעיל בגמ' דף ל"ו אוקמוה כר"י יע"ש והוא ז"ל לטעמיה אזיל דהלכה כר"י ולפום גי' דידן בגמרא לית הלכתא כההיא ברייתא וכירושלמי כמובן. הלא כה דברי חיים מודעי].
וראיתי לגאונים ורבי' ז"ל שלא כתבו בחבוריהם פסק זה ובכולם כתבו בפה"א. ונראה שהם ז"ל סומכים בזה בסוגיות שבפרק הזה שלא הזכירו ברכתו של ר"י בשום מקום (בקר') [בקורא] וצנון בסוגי' דר"י ושמואל [דף ל"ו ע"א] ובשלקות בסילק' וכרתי בסוגי' דעולא ורבי יוחנן [דף ל"ח ע"א] [וכרוב] ודורמסקני בסוגי' דתלמידי דבר קפרא (דף ל"ט ע"א) וכן כיוצא בהן.
ואנו דעתנו צריכא עיון שאין לדחות פסק שפסקו בגמר' בלא מחלוקת אלא מסוגיא מפורשת מאלו. דודאי סוגי' דכרוב ודורמסקנין כיון דלאו בפלוגתא דפרי האדמה ומיני דשאי' איתמר אלא בפלוגתא דתלמידי' בין ברכה דשהכל וברכה דפירות עצמן הוו נקטי בגמ' לישנא דרויחא להו אליבא דת"ק דהיא סתם מתני' ומינה לר' זירא דפסק כר' יהודה פלוגתייהו בהכי נמי היא דמאן דפליג סבר בשר שהכל ושלקות מיני דשאים הילכך חשיב עדיף תדע דהא דורמסקנין פרי העץ נינהו אלא נקט ליה פרי האדמה דברוכי לרווחא וה"ה לפרי העץ וה"ה לר"י במיני דשאים דחד טעמא וחד דינא הוא וכל שכן סוגיא דשלקות דכולה ארישא דמתני' קיימ' דדייקי עלה קתני ירקות דומיא דפת ונקיט להו ברכ' דת"ק ברישא דמתני' ומינה לר"י מיני דשאים וירקות דכיון דפליגי בשינוי דאור אי משנה להו ברכה דגופייהו לשהכל אי לא לא איכפת להו לאדכורי שתי ברכו' פרי לרבנן ומיני דשאי' לר"י וכל כי האי גוונא לאו דוקא ויגיד עליו ריעו הוא.
ובודאי סוגיא (דקרא) [דקורא] קשיא מהנך דכיון דמימרא היא ושמעתא בפ"ע איתמר אע"ג דבפלונת' דפרי (העץ) ושהכל איתמרא איכא למיחש לה ואפ"ה לא מסתבר למדחי מינה פסקא דגמ' דמפרשא בהדי' דהלכה כר"י ואסמכיה אקרא ואשכחן נמי גבי היו לפניו מצות הרבה דאמר ת"ק אומר אקב"ו על המצות ור"י אומר מברך על כל אחת ואחת בפ"ע ושם נמי פסק רבי זירא ואיתימא ר' חנינא בר פפא הלכה כר"י ואסמכוה אהאי קרא ודרשי ברוך ה' יום יום כדאיתא בסוכה ושם פסקו הגאונים ז"ל הלכה כר"י ואע"פ שיש לומר שזו מעין ברכה היא דכולהו פרי האדמה נינהו וכולה מין אחד הוא לברכ' מ"מ בגמ' ראו דברי ר"י בשתיהן.
אלא שיש ראיה לדברי הגאונים הימלתא דבי הנדואי (דף ל"ו ע"ב) דאמר רבא בפה"א וזנגבילא לר"י כיון דלאו פרי הוא ושרשין נינהו לא בעי ברוכי עליה פרי האדמה אלא מיני דשאים או בורא מיני עצים ובתמרות של אתרוג לר"י בירוש' שהזכרתי למעלה ושמע' דהכא עדיפא ובתרתי הוא וזהו סמך לדברי הגאונים ז"ל בפסק זה, ועדיין צריכא לפנים.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |