רמב"ן/בבא מציעא/קי/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רש"י
תוספות
תוספות רי"ד
רמב"ן
רשב"א
שיטה מקובצת
מהרש"ל
מהר"ם
חי' הלכות מהרש"א
רש"ש
אילת השחר

שינון הדף בר"ת


רמב"ן TriangleArrow-Left.png בבא מציעא TriangleArrow-Left.png קי TriangleArrow-Left.png א

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


הא דאמרי' בכולא שמעתא מלוה אומר חמש ולוה אומר ג'. במשכנתא דסורא נמי היא שאין לך משכונה מותרת אלא של סורא, ודאמרי' כיון דלגוביינא קאי מזהר נהיר ביה לגבות פירות קרקע ולאכול במשכנותו כך פרש"י ז"ל ופסקו הגאונים ז"ל כרב יהודה, ור"ח ז"ל פי' טעמא משום דרב אשי קאי כותיה ובודאי דלכאורה הכי משמע דהא דפריך ליה רבינא לרב אשי אלא מעתה מעתה לרב יהודא קאמר וכן פרש"י ז"ל דעל כרחין איכא לפרושי הכי דהא אי כבשיה לשטר משכנתא ואפי' לרב עוירא נמי מהימן שאם אין אתה אומר כן בטלה תורת כל החזקות דהא אנן לא ידעינן דבתורת משכנתא אתאי לידיה, ומיהו לישנא דיקא כפר"ח ז"ל אלא שיש גורסים א"ל רבינא לרב אשי הני משכתא דסורא וכו' אלו כבשיה לשטר משכנתא ואמר לקוחה היא בידי דמהימן תקינו רבנן מילתא דאיתא לידי פסידא ולא גרסי הכי נמי דמהימן, והנוסחאות כולן מכחישות דבריהם.

ואחרים אמרו מזו השמועה שאפי' יש עדים שבתורת משכונה ירד בה נאמן לומר חזרתי ולקחתיו ממך ולפי דעתי שזה שבוש גמור דלוה אומר חמש ומלוה אומר שתים דמשכונה והשאר של חזקה וכבשיה לשטרא לוה נאמן לדברי הכל כדאמרן קרקע בחזקת בעליה עומדת ואין חזקה דספק כלום אלא אפי' היו דמשכונה שתים בפי' אין לו חזקה לעולם שכל היורד ברשות דמי לאריס ושותף ואומן וגזלן שאין לו חזקה וכך הסכימו הגאונים ז"ל ובמקומו יתברר בס"ד.

ושמעתי' ה"פ א"ל רבינא לרב אשי לרב יהודה דאמר במלוה נאמן כיון דליכ' עדי' שבתורת משכונ' ירד בה שאלו היה שם עדים יבאו ויעידו אי ג' אי שתים אלא מעתה היא משכנתא אלו כבשיה לשטר משכנת' ואמר מתחילה במשכונת' ירדתי ועכשו לקוחה היא בידי ה"נ דמהימן אדרב' הוי לן למימר כיון דמודה דבתור' משכנת' אתא לידי אע"ג דאי כפר ואמר מעיקרא בתורת זבינ' אתא לידי ע"כ מהימן אין דנין אפש' משלאי אפש' דהתם לא אפש' למעבד בה תקנת' ועוד דקל' אית לה למילת' ולא שכיח' דאמרי הכי אבל מכיון דמודה דבמשכנת' אתא לידי' לא מהימן דאמרי לי' כיון דמודי' דמעיקר' בתורת משכנתא אתא לידך הוה לך לואיזדהורי בשט' זביני לאפוקה מחזקת משכונה וכל כה"ג לא מהימן והאי דאקשי ממשבנת' דסורא משו' דשאר כולהו אסירי ורב אשי לא אכיל. וי"א דשטר נכיתא ל"ק דה"מ למיבעי מיניה זוזא דנכיתא בכל שתא ושתא, ולא נהיר לי:

התם תקינו לי' רבנן דכרי כריא ויהיב טסקא וכו'. הילכך פירוקיהדרב אשי מסיי' לי' לרב יהוד' והילכת' כותיה כנ"ל ובפ' חזקת הבתי' גבי מחאה א"ל רב אשי לרב כהנ' דאלת"ה הני משכנת' לסורא שטה אחרת לומר דמחאה מתני' בהכי ושם אפרש ובתו' ראיתי שמפרשים את כולן נומר דהיכנא דטעין ואמר לפירות הורדתיו קס"ד דלא מהניא חזקה למתזיק ודברים רחוקים ודחוקי' הם.

עוד נ"ל לפרש דהא דא"ל רבינ' לרב אשי אלא מעתה לאו פירכא, אלא קמתמה אמאי דקאמרי' מיגו דאי בעי אמר לקוחה היא בידי ולא עשו בה שם היכירא ושום תקנה שלא יהא יכול לטעון כך האי משכנתא דסורא דכתיב בהו במשלם שניא אילן ולא שיימי בהו פירי ולא שקיל בה בעל קרקע כלום אלו כביש לשטר משכנתא וטעין נקוחה היא בידי הכי נמי דמהימן והיכי אפש' דלא מינכרא מילתא בכלום דמשכוני היא וכי מתקני רבנן מילתא דאת בה לידי פסידא וא"ל התם תקינו לי' רבנן טסק' וכרי' וכי קאמרי' אנן דאי בעי אמר לקוחה בדלא עבדו הכי דלא הות משכנתא דסורא. ובעינא ארעא דלית לה טסקא וכריא מאי ומהדר איבעי ליה למחויי. ומה שמסייע לזה הלשון דלא קאמרי' א"ל אין אלא א"ל התם תקינו רבנן דאלמא לא מסתפקא ליה אי מהימן אי לא אלא תמיה' ליה היכי אפש' דלא ליהוי מילת' דמשכונ' דליפסיד בה הימנותי' ולפי ל' זה אין ראי' מכאן לפסו' כרב יהוד' דרב ובי' לרב עוירא לא אפליגו אטוען לקוחה היא בידי אלא אמיגו פליגי.

וראיתי בנסחא של רבי' הגדול מוגהת בכתב ירו והיה כתו' בה איכא מאן דפסק כרב יהודה ואיכא מאן דפסק כרב זביד ורב עויר' והעביר עליו קולמוס והגיה כרב יהודה כמו שכתוב בהלכות.

ולזה הל' שפירש' שיטה דפר' חזקת והך דהכא חד גונא וחד עניינ' הוא וכן אותה שאמרו שם ואי אמ' לכורכמאז רשקא זביני לך מאי הוה לי' נמעבד וא"ל איבעי ליה למחויי דאלת"ה הני משכנת' דסור' וכו' ההיא נמי תמיהא לתקנתא היא ולא פליגי אטוען הכי וכן הא דאמרי' במעשה דפרדיסא בפ'איזהו נשך ואי לא כבישנ' לשטר משכנת' ואמינא לקוחה היא בידי מעיקרא קאמר דלא אכלה אלא תלת שנין בלחוד:

אמר רב נחמן הכל כמנהג המדינה. שמעי' דלא אמרי' מגו לבטולי מנהג המדינה אלא כל המשנה עליו להביא ראיה גמורה, וכן כתבו הגאונים ז"ל:


< עמוד קודם · עמוד הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.



שולי הגליון