רלב"ג - ביאור המילות/דברים/ז

רלב"ג - ביאור המילות ‏ דברים ז

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

א

ונשל. והשליך:

ב

לא תכרות להם ברית ולא תחונם. הזהיר בזה מחמול עליהם והסבה בז פן יחטיאו אותנו ולזה הזהירתנו במה שיבא שלא נחיה כל נשמה באלו השבעה גוים ואף על פי שכבר רצה השם יתעלה שיקראו להם לשלום חלה כמו שנתב' בפרשת שופטי' הנה הקשה את רוחם ואמץ את לבבם למן החרימם להשגח' על ישראל כמו שנזכר בספר שופטים ולזאת הסבה אמר בפרשת ואלה המשפטים שלא ישבו בארצנו פן יחטיאו אותנו לו:

ג

ולא תתחתן בם בתך לא תתל לבנו ובתו לא תקח לבנך כי יסיר את בנך מאחרי וגו'. ידוע כי החתונות לא יתכן לאלו וזה מבואר ממה שנזכר בשפחה כנענית בפרשת משפטים שבניהם אינם למי שהוליד אותם והוא העבד העברי אבל הם בניה והם עבדים כאמרו האשה וילדיה תהיה לאדוניה ולהורות שלא יהיה עמה חתונות לישראל אמר לא יומתו כי לא חופשה בשפחה חרופה ואם תענין בשפחה כנענית בן שנכנסה בקצת מצות התורה כ"ש באלו שלא נכנסו בגדר מצות התורה כלל ואמנם ר"ל באמרו לא תתחתן בם שלא יעשה עמהם דבר דומה לחתונות והוא שתהיה מיוחדת לו כמנהג האשה עם בעלה והוא מבואר מזה שאם נתן ישראל בתו לאחד מאלו הגוים הנה ולדה כשר כמוה ואולם מנע זה כי הגוי שהוליד אותו יסיר הבן ההוא שילדה בה ישר' מאחרי השם יתעלה וכ"ש שימנע מנתינת בן ישראל לנכריה כי הוא יוליד בנים לע"ז כי בניהם הם כמוה ולזה אמר ועבדו אלהים אחרים ר"ל זרע הבן וזרע הבת והנה לא הזהירה תורה אלא דרך חתנות אבל אם באו עליה שלא כדרך חתנות אינו לוקה מן התורה אך נתבאר בסוף פרש' בלק שקנאין פוגעים בו אם מצאוהו בשעת מעשה כמו שעשה פנחס בדבר זמרי וכזבי:

ה

כי אם כה תעשה להם מזבחותיהם תתוצון וגומ'. ר"ל שלא תעשו עמהם מה שיביא אתכם לעבודה זרה כמו שנזכר בענין החתנות אבל השתדלו עכ"פ להסיר הע"ז מארצכם כדי שלא תהיו נמשכים אחריה ולזה צוה לנתוץ מזבחותיהם ולגדע אשריהם ולשרו פסיליהם:

ו

כי עם קדוש אתה ליי' אלהיך וגו'. ר"ל אין ראוי שתתגאל אתה בכל אלו הפחיתיות ואלו השיקוצים בשאר האומות כי כבר נבדלת משאר האומות בזאת התורה הנפלאה ונתקדשת בה ובה נהיית לשם יתעלה לעם סגלה מכל העמים וביאר להם כי לא מפני שהם עם רב בחר בהם השם יתעלה להשענו שבחזקם ינצחו שאר האומות אך הענין הוא בהפך כי ישראל הם המעט מכל העמים אך מאהבת השם יתע' את ישר' ומצד בריתו עם האבו' הוציאם ממצרי' ביד חזקה לקרבם לעבודתו כדי שיהיו ראויים אל הטוב שייעד הש' יתע' לאבותיהם לתת לזרעם:

ט

וידעת כי יי' הוא האלהים. ר"ל כי השם יתעלה הוא המשגיח בך ומנהיג אותך הוא האלהים במוחלט ר"ל שהוא מנהיג כל הנמצאות:

האל הנאמן. ר"ל האל נאמן בהבטחתו:

שומר הברית והחסד לאוהביו ולשומרי מצותיו לאלף דור. הנה מה שייעד השם יתע' מהטוב הוא חסד בעת ההוא אך קיומו היעוד הוא כמו חק על השם יעלה והוא יקיים אותו לדורות רבים והנה קרא אהביו הדביקי' בו ומשיגים אותו כפי מה שאפשר ושומרי מצותיו הם מקיימי מצות השם יתע' והנה שמירת מצותיו תביא לאהבה את יי' יתעלה כי יהיו דרך להשגתו יתעלה ואהבתו גם כן סבה לשמיר' מצותי ובאר בזה כי הטוב המסודר לאדם מצד ההשגחה הפרטית ימשך לזרעו אחריו דורות רבים רבים מלמנות וכבר יתבאר כי זה הברית שכרת השם יתעלה עם האבות לא יפר לעולם ולזה אמר שישמרם השם יתעלה תמיד מכליון כמו שקדם או ירצה בזה שהש' יתעלה ממתין הברית והחסד לאוהביו לאלף דור וזה שכבר ייעד זה הטוב לאברהם וקיימו לו אחר זמן ארוך באופן יותר שלם במה שהשלים הש' יתע' זרע ישראל וקרבם לעבודתו ויהיה אמרו שומר הברית והחסד מענין אמרו ואביו שמר את הדבר והנה הבאור הזה הוא נאות בזה המקום לפי מה שאחשוב:

י

ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו. ר"ל כי הטוב שייעד לשונאיו לא יאחר הגעתו אבל יגיעהו להם תכף להאביד שונאיו במה שיקרה להם מההפסד והכליון אחר הגעת הטוב ההוא להם כמו שקרה לאלו האומות כבר אבדו קודם הגעת הטוב בישראל וגם הטוב ההוא שמור עדין לישראל כי לא הגיע להם כל הטוב שנשבע השם יתע' לאברהם בימי יהושע כי כבר נתן לו השם יתעלה עשר אומות ולא השחית יהושע כי אם קצת השבעה מהם ולזה יתאמת שזה הטוב שמור לישראל לאלף דור וכאשר ישלם הטוב ההוא יסודר הענין בדרך שלא תקרה עוד מלחמה כי אל יהפוך השם יתעלה אל העמים שפה ברורה לקרוא כלם בשם יי' ולעבדו שכם אחד ובזה יתבאר כי להטיב לישראל היה כשהמתין להם השם יתעלה הברית והחסד לדורות רבים:

יא

ושמרת את המצוה ואת החקים ואת המשפטים וגו'. ר"ל כי הוא ראוי שישמור את המצוה ואת החקים ואת המשפטים אשר אנכי מצוך היום לעשותם. כי זה יהיה סבה להביא הטוב ולהתמידו לך הנה זה מה שצריך לבאר בזאת הפרשה.

יב

והיה עקב. רוצה לומר בשכר שמיעתכם משפטי התורה וקיימם אותם ימתין לכם הש' יתעלה הברית והחסד אשר נשבע לאבותיכם כדי שיהיה שמו לכם אל העת היותר נאות כמו שקדם בסוף פרשת ואתחנן ואולם עתה יתן לכם ארץ שבעה עממים כמו שזכר אחר זה וכמו שקדם פעמי' רבות:

יג

ואהבך והרבך וגו'. ר"ל שבשכר זה יאהבך הש' ית' ותדבק השגחתו בך ויברכך. רוצה לומר שיצליחך וירבך כי ירבה זרעך וזה כי השם יתעלה יברך פרי בטנך ויישיר דבר ההוייה שלא יקרה בה הפסד:

וברך פרי אדמתך. בדרך שיהיה לך רב דגן ותירוש ויצהר ויברך הפירו' והצאן בדרך שיפרה וירבה מקנך וזה יהיה על האדמה אשר נשבע לאבותיך לתת לך והנה ביאר בזה כי בשכר קיומו משפטי השם יתעלה יירש הארץ ויצליח בה ברבוי הבני' וברבוי הקנינים:

יד

ברוך תהיה מכל העמים וגומ'. הנה מיתרון השגחת השם יתעלה בך תהיה ברוך מכל העמים באופן שלא יהיה בך עקר ועקדה ולא בבהמתך וזה ענין נפלא מאד בעם גדול כזה:

טו

והסי' יי' ממך כל חולי וכל מדוה מצרים הרעים. אמנם אמר זה לפי שהיו ישראל חושבים בתחלת הענין שיהיה ממנהג השם יתעלה להמציא הרעות ולא הטובות כמו שזכרנו במה שקדם ולזה אמר שלא די שלא יביא השם יתעלה עליהם רעות אבל יסיר מהם כל חולי ולא יחשבו גם כן שיהיה דרך השם יתעלה לחדש בטובות ולא יוכל לחדש רעות כמו שהיו חושבים קצת הקודמים כי שם שני אלוהות הא' עושה הטובות והאחד עושה הרעות כי כבר יחדש רעות נפלאות כמו מכות מצרים בכל שונאי ישראל:

טז

ואכלת את כל העמי' וגו'. אמר שבשכר זה גם כן תשחית כל העמים אשר יי' אלהיך נותן לך:

ולא תחוס עינך עליהם. הזהיר בזה שלא לרחם עליהם כדי שלא יחטיאו את ישראל:

ולא תעבוד את אלהיהם. ביאר בזה שאם תרחם עליהם לבלתי השחיתם הנה יהיה זה סבה אל שתעבוד אל אלהיהם כי החמלה עליהם הוא מוקש לך עוד הזהירם שלא ייראו שלא יוכלו להוריש הגוים הרבים ההם כי יש להם לבטוח שיד השם יתעלה לא תקצר להוריש' בעבור מה שראו מנפלאותיו שעשה ביציאת מצרים:

כ

וגם את הצרעה ישלח יי' אלהיך בם. ידמה שהצרעה היה ממיתה אותם או ירצה בזה שהשם יתעלה ימציא להם מה שימיתם בדרך שלא יהיו הנשארים והנסתרים מפני בני ישראל כאמרו ויי' השליך עליהם אבנים גדולות מן השמים:

כב

ונשל יי' את הגוים האלה. אמר שמעט מעט ישליכם השם יתעלה מפני בני ישראל. כי לא יוכלו לכלותם מהר פן תרבה עליהם חית השדה. והנה אמר זה על צד המשל לגוים אשר סביבותיהם שהם חוץ מן הארץ הזאת אשר הוגבלת להיות לישראל כי בראותם זה יעזרום לפחדם שיעשו להם ישראל ככה כמו שעושים לאלו אך בלכדם עיר אחר עיר לא ירגישו בזה כל כך גם הגוים אשר צונו להשמידם ולא תהיה במלחמה עם עם רב מאד ואף על פי שיד השם יתע' לא תקצר הנה יבקש על הרוב במה שיעשוהו הסבות הנאותות כשיתכן זה כמו שזכרנו במקומות רבים במה שקדם לנו בזה הספר:

כד

לא יתיצב איש בפניך עד השמידך אותם. שלא יוכלו איש מהם להתיצב לפניך להלחם עמך ויתמיד להם השפלות והדלות הזה עד שכבר תשמיד אותם לגמרי:

כה

פסילי אלהיהם שרפון. רוצה לומר שלא תהנו ממנו כי מזה הצד זכר זה בזה המקום כמו שנתבאר במה שאמר אחר זה לא תחמוד כסף וזהב עליהם ולקחת לך והנה הזהיר בו מלהנות בצפוי הפסילים כל שכן בפסילים עצמם:

פן תנקש בו. רוצה לומר פן יהיה לך למוקש ויביאך לעבוד עבודה זרה וזה כי לפעמי' יתכן במי שלקח זה שיצליחו נכסיו ויחשוב שמה שבא מן העבודה זרה בידו סבב זה ויביאהו זה לעבוד עבודה זרה:

כי תועבת יי' אלהיך הוא. רוצה לומר שזה הדבר הוא נתעב ומרוחק אצל השם יתעל:

כו

ולא תביא תועבה אל ביתיך וגומ'. רוצה לומר לא תביא זה הדבר המרוחק בביתך כי זה יסבב שתהיה חרם כמוהו ותשמר:

שקץ תשקצנו ותעב תתעבנו כי חרם הוא. בדרך שלא תקרבהו לך ליהנות בו בצד מהצדדים כי חרם הוא ולזה תחוייב להחרימו ולכלותו בדרך שלא ישאר לו שום מציאות:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.