רלב"ג/שמות/כה
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
א[עריכה]
פרשת תרומה
ביאור דברי הפרשה
התועלת הראשון הוא במצות והוא מה שצוה לעשות מקדש לשם יתעלה שנאמר ועשו לי מקדש והוא בניין יחוייב שיהיה בו בקדש הקדשים וקדש ואולם יהיה בקדש הקדשים הארון אשר בו היו הלוחות ובקדש יהיה השלחן ומנורה ומזבח הקטרת על התבנית שהתבאר בתורה ותהיה שם גם כן עזרה היה בה מזבח העולה לפי התבנית הנזכר בתורה ויתר הדברים שהתבאר מהתורה שאי אפשר למקדש מזולתם. ואולם התועלות המגיעות מזאת המצוה נפריד להם מאמר אחד מנותני שרשי המצוה הזאת ואולם שרשי המצוה הזאת הם י"ב:
השרש הראשון הוא שבנין בית המקד' וכליו צריך שיהיה לשם השם יתע' שנאמר ועשו לי מקדש ואם לא נעשה לשמו יתעלה נפסל אותו דבר שלא נעשה לשמו. ולזה דקדק בספר מלכים בזה כמו שביארנו שם כבר נתבאר זה השרש במקומותיו:
השרש השני הוא ששיעור בית המקדש ושעורי חלקיו הנזכר בתורה לא היה כי אם למקדש ההוא שנעשה במדבר ואולם התבנית יחוייב שיהיה נוהג לדורות שנאמ' ככל אשר אני מראה אותך בהר את תבנית המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו והוא מבואר שאין השעור מהתבנית כי כבר יהיה התבנית שמור עם התחלפות כמו השעור ולזה תמצא שעורי המקדש שבנה שלמה מתחלפים לשעורי המקדש שבנה משה וכן מה שצוה שיהיו קצת הדברים מעצי השטים לא היה גם כן אלא לפי שעה והיה זה אז בזה האופן לפי היה זה המקדש מטלטל ולזה אמר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה. ואולם נשלמה הביאה אל המנוחה ולא הנחלה כשנגלה בית עולמים לדוד וכבר נתבאר זה השרש ברבעה עשר מזבחים ובראשון מחגיגה:
השרש השלישי הוא שאין עושין שעור המקדש ושעור חלקיו כי אם על פי נביא ולזה תמצא שהמקדש שבנה שלמה היו כל שעוריו מוגבלים על פי נביא שנאמר הכל בכתב מיד השם עלי השכיל וצריך גם כן שיהיה שם מלך וכהן וסנהדרין כמו הענין במשכן שעשה משה ובמקדש שבנה שלמה וזה יתבאר ממה שאמר בכל אשר אני מראה אותך בהר את תבני' המשכן ואת תבנית כל כליו וכן תעשו. רוצה לומר שיהיה לכם זה מראה ממני כמו שהראתי למשה ולפי שאמר אותך והיה מבואר כי משה היה נביא ומלך וכהן גדול כי הוא היה אני הכהונה והוא היה ראש סנהדרין והיה בכל אחד מאלו התארים הושם בזה הענין וזה כי הנביא הוא מיוחד בזה המראה שהוא מהשם יתע' והמלך הוא שליט בדברים הכוללים המשותפים לכל ישראל ועל פיו ראוי שיבנה כמו הענין במשכן משה רבינו ובמקדש שלמה והכהן עם שהוא משותף לכל ישראל הנה הוא השליט בזה הבית והסנהדרין הם כוללים גם כן ומשותפין ליש' ועל פיהם יהיו כל הדברים הגדולים ולזה גם כן יחוייב שלא יוסיפו על שעור ירושלם ועל בית המקדש אלא על פי אלו התנאים ואולם השעורים שהיו בבית שעשה שלמה על פי נביא יהיו מוגבלים בבית המקדש שיבנה אחר זה ואף על פי שלא יהיה על פי נביא וזה מבואר מאד ולזה בנו בני הגולה בית שני לפי השעורים שהיו בבית שלמה וכבר נתבאר זה השרש בשני משבועות ובראשון מסנהדרין:
השרש הרביעי הוא שבית המקדש אחר שנגלה מקומו יחוייב שיהיה נבנה מאבנים יקרות אבני גזית או במה שידמה להם שיהיה רב הקיום להורות על קיום השם יתע' וזה דבר נלמדהו מבנין שלמה שהיה על פי נביא והיה בעינו בזה התאר ואפשר גם כן שנלמד זה ממזבח החיצון שצותה התורה שיבנוהו אבנים שלמות אחר בואם אל המנוחה ואל הנחלה והיה מעצי שטים בימי משה כמו הענין בקדש וקדש הקדשים ולזה יחוייב בהם שתהיינה שלמו' כי כבר יוחדו בזה אבני המזבח ולזה היו אבני גזית אבני בית המקדש שבנה שלמה אלא שלא היו נפסלות אצל המקום שנבנו בו אבל מרחוק מאד מאד שלא ישמעו קול הפוסל בבית בהבנותו שנאמר והמקבות והגרזן וכל כלי ברזל לא נשמע בבית בהבנותו להורו' על שלמות השם שיאן בעצמותו לא תוספת ולא חסרון ולזה דקדקו שיהיו האבנים הבים שם באופן שלא יהיה בהם תוספת יצטרך לפסלו. כבר נתבאר זה השרש במכילתא ומזה המקום יתבאר שאין עושין אכסדראות של עץ בכל העזרה כי הבניין ההוא הנפלא ראוי שימצא בו הקיום ולזה יחויב שיהיה מאבנים כבר נתבאר זה השרש בראשון מתמיד. ומזה המקום יתבאר עוד שאבני ההיכל והעזרות ראוי שיהיו שלמות בלא פגימה וזה שאם דקדקו בהם שלא יהיה בהם דבר נוסף בבאם שם כדי שלא יורה זה על חסרון בשעה שיראה האנשים שיצטרכו המסתתים לפסול האבנים ההם כל שכן שראוי שידקדק שלא יהיה בהם פגימה וחסרון כי זה יותר מורה על חסרון עם שזה החסרון הוא נראה בהם תמיד ולה הוא מבואר שאבני ההיכל והעזרות שנפגמו פסולות וכבר נתבאר זה בשני מתוספת מגילה ולזאת הסבה שזכרנו יחוייב שירצפו באבנים קרקע בית המקדש כדי שיתקיים החלקות בו ויהיה תמיד על משל אחד מהיופי. וזה אם נתלשה אבן מהבניין ההוא הרי היא פסולה עד שתבקע כי התורה דקדקה שלא יהיה דבר חוצץ בין רגלי הכהן העובד לבית המקד' ולזה לא סדרה התורה שיהיה לכהנים לבוש ברגליה:
השרש הה' הוא שמצוה מן המובחר לחזק הבנין ולרומם אותו בחזקת היה וזה דבר שנלמדהו ממה שנראה מכונת התורה במה שהגבילה בבית עולמי' שיהיה נבנה מאבנים כמו שביארנו ובמה שהעידה על רוממות המשכן ויפיו לפי מה שאפשר במשכן שעשה משה ובמקדש שבנה שלמה וזהו אמרו ולרומם את בית אלהינו:
השרש הו' הוא שאין בונין בית המקדש בלילה וזה מבואר מהשרשים הכוללים ולזה אמר בספר עזרא והיה הלילה לנו למשמר והיום למלאכה וזה היה ראוי כדי שתהיה מלאכתו יותר שלמה:
השרש השביעי הוא שאין בנין בית המקדש דוחה שבת והיה זה כן כי התורה לא הגבילה זמן בנינו וכבר נתבאר זה השרש בשני משבועות:
השרש השמיני הוא שהכלים שהיו במשכן ממתכת כגון המנורה וכליה והשלחן וכליו ומזבח הקטרת וכלי השרת אין עושין אותו אלא ממתכת ולזה תמצאם גם כן ממתכת בבנין שלמה ולזה יתבאר שאם נעשו מזולת מתכת פסולין וכבר נתבאר זה השרש בחמישי מסוכה:
השרש התשיעי הוא שקשות השלחן היו ארבעה סניפין של זהב והיו מפוצלין מראשיהן והיו מונחין שנים שנים בצלעות ארך השלחן במקום יוכנו לסמוך בהם המערכות של לחם הפנים והמנקיות היו י"ד לכל אחד משתי המערכות ושני כפות היו שם שהיו מניחים שם הלבונה אצל המערכות והקערות היו דפוסים שהיו אופים בהם לחם הפנים ומניחים אותן בהם אחר אפיתן והנה מניין אלו הכלי' ותמונתם הוא ממה שעמדו עליו מן החוש וכבר התבא' זה השרש באחד עשר ממנחו':
השרש העשירי הוא שגביעי המנור' וכפתוריה ופרחיה הם מעכבין זה את זה והנה מספרם לפי מה שהגבילה התורה מ"ב ואם חסר אחד מהם פסולה וזה כלו הוא כשבא' מן הזהב ואז ג"כ יחוייב היותה מככר זהב טהור והמלקחי' והמחתו' וכלי שמנה אינן מכלל הככר כמו שביארנו במה שקד' וכבר ביארנו שאינו מחוייב היותר מזהב כי אין החומ' אשר ממנו יהיה הדבר מהתבנית והתורה לא חייבה אלא שיעשו אלו הדברי' הנזכרים התורה ואם לא היתה באה מהזהב אז לא יחויב שיהיה משקלה ככר כי אין המשקל מהתבנית אבל עכ"פ יחוייב שיהיה מקשה אחת כי זה שוה בכל מתכת. והנה התורה דקדקה בזה שתהיה מקשה איך שהיתה שנאמר מקשה תעשה המנורה. ולזה כפל המאמר בזה ואמר כלה מקשה אחת זהב טהור. ולא יחוייב גם כן כשלא היתה מזהב שיהיו בה גביעים וכפתורים ופרחים כי אינם מהתבנית למנורה במה שהיא מנורה. ואמנם מספר קני המנורה ונרותיה הם מתבנית המנורה במה שהיא מנורה ולזה יתבאר שאם שנה מספרם פסולה לפי שכבר שנה התבנית וכבר נתבאר זה השרש בשלישי ובעשירי ממנחות:
השרש הי"א הוא שנרות המערכה היו כנגד רחב הבית בין צפון ובין דרום וזה מבואר מכח דברינו במה שקדם והשלחן היה ארכו לארך הבית חוץ מהארון שהיה ארכו לרחב קדש הקדשים וזה עם שהוא ראוי להיותו כן כבר הושג זה בחוש לאשר ראו בית המקדש והם ז"ל ספרו שהם ראו שכן היה כבר נזכר זה בי"א ממנחות:
השרש הי"ב והוא שהדבר שהם מתבנית המזבח והם רבועו ויסודו וקרנותיו והכבש הם מעכבים כי כל אלו הדברים עצמיים במזבח לפי מה שזכרה התורה בענין הקרבנות ובזה המקום ובסוף פרשת וישמע יתרו ואולם שעורי האורך והקומה אינם מהתבנית ולזה אינם מעכבים אם לא היו בשיעור שהגבילה התורה או אם לא היו בשיעור שעשה שלמה ובני הגולה והוא שיהיה ג' אמות קומתו כנגד גובה המערכה כי התור' אמר רבוע יהיה ושלש אמו' קומתו ולזה יתבאר שעכ"פ צריך שיהיה רבוע כי אם לא היה זה לעכב לא נצרך לומר רבוע יהיה שהרי אמר חמש אמו' אורך וחמש אמות רוחב ולפי שהפריד המאמר בין שיעורי הארך והרחב ובין שיעורי הקומה במה שאמ' רבוע יהיה שהוא לעכב למדנו מזה שמה שאמר בשלש אמות קומתו שהוא לעכב הנה דקדקה התורה בה לפי שקומת האדם הבינוני הוא שלש אמות וראוי גם כן שלא יהיה רחבו פחות מאמה על אמה אורך כי לא נמצא שיעור קטן מזה בשום מזבח וזה כי מזבח הקטרת היה אמה על אמה ועוד כי בפחות מזה השיעור לא יכול נתחי הקרבנות אשר יקריבו עליו כבר נתבאר זה בששי ובי"ג מזבחים ובשלישי מסוכה:
השרש הי"ג הוא שהמזבח שהיה חסר מבנינו פסול כי התורה דקדקה באבניו יהיו שלמות בזולת פגימה להורות על שלמות השם יתעלה הנעבד בו אלא שלא בקראהו חסר באי זה חסרון היה כי האבנים השלמות לא יתכן שיהיה מהם בנין בזולת פגימה ולפי שהשיעור הקטן שמצאנו בתורה באלו הדברים הוא טפח. הנה לא יפסול המזבח אם לא היתה פגימה מבנינו טפח כבר נבתאר זה השרש בראשון מחולין. והנה שאר שרשי זאת המצוה יתבארו בג"ה וראוי שתדע כי שעורי הבית שבנה שלמה ובני הגולה ושעורי חלקי הבית הם בעצמם שעורי הבית שעתיד להבנות וכר התבאר השעורים ההם במסכת מדות ובמקומות רבים מפוזרים מהתלמוד ואין הנה מקום זכרונם כי הוא ממה שראוי שיהיה הממר בו בספר מלכים:
התועלת השני הוא במצות והוא מה שצוה שלא יסורו הבדים מעל הארון וזהיה זה כל להורות על שלמות התורה שהיה בארון כמו שנבאר אחר זה וכבר נזכר זה בז' מיומא:
התועלת השלישי הוא במצות. והוא מה שצוה לתת לחם הפנים על שלחן הזהב שהיה בקדש ומצותו שיהיה שם תמיד שנאמר ונתת על השלחן לחם הפנים לפני תמיד לפי שכבר נתבאר בפרשת אמור אל הכהנים שאהרן ובניו יאכלו זה הלחם ויהיה נערך על השלחן בכל שבת ושבת הנה יחוייב מזה שיהיו הם המסירים הלחם שהיה שם והמשימים אותו שם זה אצל זה באופן שתכף שיוסר הלחם שהיה בו יושם בו הלחם הנאפה מחדש ולפי שלא הגבילה התורה זמן לאפיתו ידענו שאין אפייתו דוחה שבת ולא יום טוב והנה לחם הפנים הוא דק מאד כמו שביארנו והתבאר מלשון התורה במה שיבא ויקיפו בו פנים רבים כמו שזכרנו. ולזה נקרא לחם הפנים כבר נתבאר זה בי"א ממנחות. ואום שאר שרשי זאת המצוה יתבאר בג"ה בפרשת אמור אל הכהנים ואולם התועלות המגיעי' מאלו המצות הנזכרות בזאת הפרש' הוא בדעות ובקצת תועלות גם כן בענינים המדיניים. והנה התועלת המגיע מהם בדעות קצתו משותף לכל עניני המקדש ולכל מיני העבודה הנעשי' בו וקצתו מיוחד לדבר דבר ואולם התועלת המשותף בזה הוא שזה יישיר להאמין שיש שם אלוה אדון הכל שהוא ראוי שיעבד כי מאתו הכל ולזה נחוייב לכבדו מהונינו ושהוא בתכלית הגדולה והכבוד ולזה נעשה לו זה המקד' הנפלא בנוי וטוב התקון ושהו' אחד לבד ולזה לא תהיה זאת העבודה והמקדש כ"א במקום אחד לבד וע"י משפחה מיוחדת לבד. והם זרע אהרן והלוים והתועלת המגיע בזה בעניני' המדיניים הוא כי בזה יגיע לכהנים העובדים השם יתע' תועלת בשיהיה לחמם נתן והמצטרך להם כדי שיהיו פנויים לעבודת השם יתע' ולהשגתו לפי מה שאפשר והשגת סודות התורה וביאור משפטים ולזאת הסבה גם כן היתה זאת העבודה במקום היותר נבחר להגעת השלמות והוא הר המוריה כי אליו היתה הכונה מתחלת הענין שהיה בו בית המקדש כמו שזכרנו במה שקדם. והנה הגיע בזה תועלת שיורו הכהנים להם משפטי השם יתעלה ותורתו כמו שאמר יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל ואולם התועלת המגיע מזה בדעות שהוא מיוחד בדבר דבר הנה נזכור אותו מג"ה אצל המאמר אחד לאחד:
ואנחנו מציעים בכאן הצעה תקיף באופן מה על כל אלו הדברים אשר במקדש ונאמ' שהוא מהמפורסם למי שיראה דעת הקודמים לפי מה שספר הפילוסוף מהם באלהיות ובטבעיות כי בימי משה רבינו ע"ה היתה הפילוסופיא חסרון מאד עד שלא נודע להם מהסבות כי אם הסבה החומרית ונעלמת מהם הסבה הצוריית והיה זה סבה אל שנעלמה מהם הסבה הפועלת והסבה התכליתיית. ומזה המקום נסתעפו דעות אפיקורוס וסיעתו שהיה חושב שיהיו כל הענינים נופלים במקרה מזולת סבה פועלת כלל וזה כלו היה מביא אל שנסבל חכמת הנמצאות אשר ההשגה בה היא הצלחת הנפש וזה כי אין החכמה בהם דבר יותר מידיעת הצורות והפועל והתכלית כי החומר הלקוח בגדר הוא עם צורות מה כמו שהתבאר במה שאחר הטבע והיה זה מביא גם כן אל שנכפור במציאות השם יתעלה ובהגעת הנבואה לאדם וזה ממה שאין ספק בו לפי מה שהתבונן התבוננות מה באלו הענינים ומפני זה כלו הנה כאשר רצתה התורה להישירנו אל קניין השלמות האנושי אשר אי אפשר שנקנהו אם לא בהשגת חכמת הנמצאות לפי מה שאפשר ובהשגת מציאות השם יתעלה הנה הישירה אותנו להאמין שבכאן צורות הם קצתם במדרגת השלמו' לקצת כי בזה נתישר אל השגת סודות המציאות ונאמין בכאן שיש בכאן אלוה פועל כל הנמצאות והנה החל בצורה היותר נכבדת מאלו הנמצאות השפלות והוא הנפש המדברת. ולזה סדר שיהיו שני כרובים על ארון העדות אשר בו לוחות הברית והנה הכרוב האחד הוא מעיר על השכל ההיולאני והכרוב האחר הוא מעיר על השכל הפעל אשר פניהם איש אל אחיו כמו שהבתאר בספר הנפש והתבאר זה עוד בראשון מספר מלחמות השם ולפי שיש גבוה עליהם ישתדלו בהשגתו בחזקת היד רצה שיהיו פורשי כנפים למעלה להורות על שתנועתם היא לצד המעלה כאלו ישתדלו לעלו' מזה המציאות אל מציאות יותר גבוה וזה הוא האמת כמו שיתבאר במקומותיו והנה היו בארון לוחות הברית להורות על שהגעת הנבואה איננו נמנע אבל תהיה הגעתה אפשרית באמצעות שני כרובים האלו כמו שביארנו בשני מספר מלחמות השם וזה שרש גדול ועמוד חזק לקיים הגעת התורה מהשם יתעלה בנבואה כי לולי זאת האמונה תפול התור' בכללה וכדי שנתבונן בזה ונעמוד לעל הכונה הזאת אשר בעבורה היו הכרובים על הארון בזה הא פן סבב השם יתע' בדרך מופת על ידי משה רבינו עליו השלום נביאו שבהגיע הנבואה למשה יראה על הרון רושם מוחש והואר הענן שאלו הגיעהו משם הנבואה ולזה אמר ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרובים וגומ'. וכבר יתבאר לך שצורת הכרובים היא מורה על הצורות והנבדלות ממה שנזכר בספר יחזקאל מזה במעשה מרכבה וזה ממה שאין ספק למי שיתבונן בדברים ההם ולפי שזאת הצורה עם שהיא יותר גבוהה משאר הצורות אשר בכאן הנה בינה ובין שאר הצורות הבדל עצום כמו שהתבאר בספר הנפש כי שאר הצורות אשר בכאן מם היולאניות. וזאת הצורה המדברת היא נבדלת באופן מה כמו שביארנו בראשון מספר מלחמות השם הנה היתה מחיצה מבדלת בין המקום אשר היה בו ארון העדות אשר היה מורה על מציאות זאת הצורה ומציאות שאר הצורות הנבדלות ובין המקום אשר היה בו מה שהיה מורה על מציאות הצורות ההיולאניות והם השלחן והמנורה כמו שיתבאר והיה מקום ארון העדות קדש קדשים ומקום השלחן והמנורה קדש שנאמר והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים והנה שם היה יותר מכרוב אחד להורות כי מהשכל ההיולאני נקח התחלת מופת שבכאן שכל אחד הוא המשלים אותנו והמוציא מהכח אל הפעל והעיר אותנו עם זה על שהשכל הפועל אינו השם יתע' אבל הוא גבוה ממנו והוא עלתו ולזה היו כנפיו פרושות למעלה וכבר ביארנו שהענין הוא כן במה שאין ספק בו בחמישי מספר מלחמות השם ואולם רוחב הארון וארכו וקומתו היה באופן שיאות לשים בו לוחות האבן עם שקומת הארון היתה שוה לקומת השלחן שהיא קומה ראויה לשלחן אשר יאכלו בו האנשים לחם והוא כשעור חצי קומת האדם והנה באה האזהרה שלא יסורו הבדים מעל הארון לפי שהארון ומה שעליו הכרובים מורה על מציאות שלם והוא מציאות התורה ומציאות הצורות הנבדלות אשר יעמידונו על מציאו' השם יתעלה שהוא בתכלית השלמות ולפי שהדבר השלם הוא מה שלא יחסר בו דבר צוה השם יתע' שלא יצטרך הארון דבר מחוץ כשיצטרך לנשאו אבל ימצאו בו דבריו מכונים והנה השלחן הוא מעיר על מציאות הנפש הזנה והמנורה על מציאות הנפש המרגשת כמו שנבאר ולהיות הנפש המרגשת יותר נכבדה היה מקום המנורה בדרום שהוא הימים ומקום השלחן בצפון כמו שנזכר בפרשת אלה פקודי והיה זה כן לפי שהימין הוא יותר נכבד מהשמאל והנה היה מקום ארון העדות במערה לפי שאם היה במזרח היה מקם לאנשים לטעות שיהיה השמש הוא האלוה או אחד משאר הכוכבים או כלם ולהרחיק מה הטעות הנפלא היה ארון במערה והנה היה מזבח הזהב אחרי השלחן והמנורה מכוון בין שניהם והוא היה במקום הקדש ואחריו היה מחוץ מזבח הנחשת והנה היו אלו המזבחות מורים על ההפסדים ושהם יהיו כשישוב המורכב אל היסודות אשר הורכב מהם ולזה היו להם ארבע קרנות במקום המערכת והיה מזבח הנחשתי מורה על הפסד הנמצאות אשר לא יהיה להם השארות נצחיי אחר המות ולזה לא היו עושים בו כי אם הקטרת הקטורת כי האד העולה מהקטרת בהקטרתו הוא יותר חזק הגשמיות מהבשמים בעצמם והיה זה כן להנקותו מהחומר המסתבך עמו בהשגת ריחו וכן הענין בנפש המדבר ר"ל כי בהפרד' מהאדם מצא יותר חזקה בפעולתה והוא ההשגה ממה שהיתה בהדקבה עם החומר להנקותה משאר כחות הנפש המונעות אותה מלהשתמש בהשגתה. ואולם מזבח הנחשת היה מור' על הפסד שאר המורכבו' וההבדל בין שני אלו ההפסדי' מבואר ולזה היה המזבח הזהב במקום הקדש והיתה מחיצה בינו ובין מזבח הנחשת כמו שהיו הכרובים המעירי' על צורת האדם במקום קדש הקדשים והשלחן והמנורה המעירים על שאר הנפשות היו במקום הקדש:
ואולם איך יתבאר כי השלחן הוא מורה על מציאו' הנפש הזנה והמנורה על הנפש המרגשת הנה זה יתבאר לפי מה שאומר. והוא כי כבר התבאר בספר הנפש כי מפעולות הצורות נעמוד על מציאות הצורות שהם מסודרים מהם וזה כי פעולות הצורות הם יותר ידועות מהצורות בעצמם וכן נעמוד מהדברים אשר בהם תהיינה פעולות הצורות על פעולות הצורות כי הדברים הם הם יותר ידועים מפעולות הצורות. והמשל כי פעולות ההזנ' היא יותר ידועה מהנפש הזנה והנה המזון הוא יותר ידוע מפעולות ההזנה ולזה נקח ראיה מהמזון על מציאות הנפש הזה ומהמראים על הכח הרואה ולזה הושם בשלחן הלחם שהוא המזון היותר כולל לבעלי הנפשות והושם במנורה האור שהוא המראה היותר מוחש עד שכבר ישים אר הדברים נראים ומה שישים זולתו בתאר מה הנה הוא ראוי התאר ההוא כמו שהתבאר זה במקומותיו ולהיו' הראות הנכבד שבחלקי הנפש המרגשת עד שהוא הולך במדרגת השלמות מהם באופן מה הנה העירה התורה עליו להורות על מציאות הנפש המרגשת והנה הורה הלחם על מציאות הנפש הזנה לפי שאם היה הפעל בהזנה חלק היסוד האישי אשר בנזון כמו שחבו הקדמונים הנה בפני שהאש יאכל כל הדברים אשר מדרכם שיפסידם האש הנה לא יהיה בכאן לנזון מזון יותר מיוחד מהמזון ויהיה הטרח בתקון המזון לבטלה אבל יהיה האדם נזון מן העצים כמו שיהיה נזון מהלחם הנפלא בתקונו וזה כלו מבוא' הכזב ולזה הוא מבואר שיש בכאן נפש זנה והיא תעכל הדברים באמצעות החום הטבעי ומפני זה היתה פעולת ההזנה משוערת ומוגבלת כמו שזכר הפילוסוף וראוי שתדע כי התורה תכוין בדבר אחד בעינו לתועלות רבות כמו שיתבאר לך ממצות השבת שזכרה בה התורה שתי לתועלות והנה התור' בזה העניין מתדמה לטבע שיעשה דבר אחד לתועלות רבות כמו שהתבאר בטבעיות. וארי זאת ההצעה נאמר כי כבר היו על השלחן י"ב חלות בשתי מערכות היו שש מהם לצד המערבי והוא לצד הארון ושש לצד המזרח והוא לצד שתי המזבחו' וזה להורות על ענין נפלא הוא מהגדולות שבפנות העיוניות והתוריות והוא שזה המציאות השפל יושפע לו מעולם הגלגלים מה שיעמיד הנמצאים אשר בו כשיגביר ההפך האחד פעם וההפך האחר פעם. ובזה האופן יהיו נשמרים המורכבים אשר בכאן הזמן האפשרי כמו שהתבאר בטבעיות ולזה אמנם יהיה באמצעו' הגלגל הנוטה שישי' הכוכב פעם לפאת צפון ופעם לפא' דרום והנה היות הכוכב לפאת צפון הוא סבה להויה והיותו לצד דרום וסבה להפסד כי אז הוא רחוק מחישוב ותמנע ופעולת בישו' המו שהתבאר זה כלו בטבעיות ומה שיובא בו יותר התקופות הארבע' המתחדשות מצד השמש הוא הצמח עד שכבר יראה לו בעת היות השמש במזלות הצפוניים מה שידמה לבחרו' ובימות הגשמים יראה לו מה שדימה לזקנה וזה לאו' כי אלו הדברים אשר בכאן יושפעו להם פעולות מהגרמים השמימיים וזה יודה כי המציאות כלו הוא נקשר קצו בקצת. ושהוא אחד במספר ולזה יהיה בהכרח האלוה אחד במספר ואם לא הונח הענין כן על זה האופן יהיה מתחייב שתהיה התחלה אחת לנמצאות השפלות והתחלה אחרת לגרמים השמימיי' כמו שיחשבו המאמיני' שיהיו שם שני אלוהות והנה שש החלות אשר הם לצד המערב שהיו שם הדברים המורים על ההויה והמציאות מורות על ששת המזלות הצפוניים. להורות כי הנזונים נעזרי' בפעולות הזנה בגרמים השמימיי' בזה האופן שזכרנו ובזה האופן גם כן תתמיד בהם ההויה וההפסד והנה היה באמצע שתי המערכו' לבונה זכה להקטיר לשם יעת' להורות כי השם יתע' הוא עליון על הגרמים השמימיים ומאתו נאצל להם זה הכח והנה היום פנים רבים לכל אחד מאלו החלות כי לאלו המזלות פנים רבי' מצד התחלפות ככביהם קצתם מקצת ומצד התחלפות הככבים הרצים אשר יהיו בהם ומצד התחלפות מקום הכוכב ברחב מהמזל ההוא אם לצד דרום אם לצד צפון וזה כלו מבוא' למי שעיין בדברינו בזה בחמישי מספר מלחמות השם ובזה האופן יושפעו מהככבים הרצים בהיותם במזלות פעולות רבות בדרך שיושלמו בזה כל הפעולות הצריכות להעמיד זה המציאות השפל ולפי שהגבוה שבכוכבי לכת הוא שבתאי והיה מערכת אלו החלות ביום השבת אשר המושל בו שבתאי והיה שם עד יום השבת הבא באופן ששבה הממשלה לכל אחד מככבי לכת והיה לכל אחד מהם יום אחד וזה להורות כי מפעולות אלו הככבים בהיותם במזלות הצפוניים והדרומיי' יושפע לנזוני' שמירת הכח על החזון וישלם בזה האופן ההויה וההפסד על הצד שיתבא' בטבעיו' והנה העירה התורה בזה בבעלי הנפש הזנה לפי שבהם יותר פעולות התקופות הארבע' ממה שיראה בזולתם מבעלי הנפש ועוד כי כשהתבאר שהנזונים צריכים בפעולותיהם אל הגרמים השמימיים התבאר שכל בעלי נפש אשר בכאן צריכים בפעולותיהם אל הגרמים השמימיי' כי הם כלם בעלי נפש זכה. והנה היו מדליקים המנורה בשמן זית זך כתית כדי שתהיה מאירה תמיד באופן אחד בזולת תמורה להורות על שהנפש המרגשת היא בעצמה תמיד בענין אחד ואף על פי שכבר תחלף בחוזק ובחולשה מפני התחלפו' כליה כאלו תאמר שהזקן לא יהיה ראותו שלם כראות הבחור מפני חולשת עין הזקן לא מפני חולשת הכח הרואה והנה היה אור המנורה לצד המערב רוצה לומר אור הנר האמצעי לפי שאצל המקום ההוא היה מה שיורה על ההויה ואצל המזבחות שהיו מורים על ההפסד לא היה מאיר הנר כי המקום ההוא מורה על ההפסד והעדר הצורה והנה תמצא גם כן במנורה מה שירה על שהגרמים השמימיים משגיחים בשמירת הכח ומהם תסודר הויתם והפסדם ולה היו בה שבעה נרות להורות על שכוכבי לכת משגיחים בשמירתם ובאה המצוה שיהיו מדליקין המנורה בערב ובבקר כי ביום יעלו ששה מזלות ובלילה יעלו ששה מזלות אחרי' ומזלות היום עוזרים אל ההויה ומזלות הלילה עוזרים אל הפסד כי ביום האחד יתחדשו ארבעה תקופות כמו שיתחדשו בשנה והענין בזה כמו העניין בלחם הפני' אלא שבלחם הפנים היה אורך זמן עמידתו מורה על שבעה כוכבי לכת ומספר החלות על י"ב המזלו' ובמנורה הענין בהפך כי אורך זמן העמידה מורה על פועל המזבלות הי"ב ושבעה נרותיה מורים על פעל שבעה ככבי לכת בב"ח ואולי היה הענין כן לפי שפועל התקופות השמשיות יותר נגלה בצמחים מפוקל התקופות היומיו' ומפועל כוכבי לכת ואולם כב"ח ימצא העניין בה בהפך. וזה מבואר מאד בעניינם ולהיות הגביעי' והכפתורים וההסתעפו' לסעפים מפועל הצמחים הנה היתה המנורה בזה התאר להורו' על שהנפש המרגשת לא תהיה כי אם לב"ח כי היא במדרגת השלמות והצורה לנפש הצומחת ואולם שההסתעפות הוא מפועל הצמחי' הוא מבואר אלא שבקצת מוגבל ובקצתם בלתי מוגבל ואולם בב"ח היה ההסתעפות אשר באבריו מוגבל לא ישתנה אם לא מהכרח החומר כמו שהתבאר בטבעיות. ואולם הפרחים הוא מבואר מעניינם שהם מפועל הצמחי' וכן הכפתורים כי הוא מה שיעשה בצמח קודם שיצא הפרח וממנו יצא הפרח והוא כדמות כפתור תקיף בו קלפה והיא בצורת ביצה ששני ראשיה חדין ובתוכו יתהוה הפרח ואחר הפתח קלפה ההיא ויציאת הפרח תשאר קלפה כדמו' גביע משוקד וזה כלו מבואר מענין הצמחים ואולם מספר הגביעים והכפתורים והפרחי' היה להעיד על ענין אחר נפלא. והוא שהנפש המרגשת תעזור לנפש המדברת להשיג המושכלות במה שתמציא לו מהמוחשו' וכבר ידעת כי מהמוחשו' נקח המושכלות אלא שקצתם תמצא בהם המושכל מכוסה בקלפות רבות ר"ל שכבר נתערבו בהם משיגי' פרטיי' רבים וקצם ימצא בהם מושכל המופשט בהרבה מאלו הקלפו' לפי שכבר הופשטו מהם הרבה מהמשיגי' הפרטיי' כמו שנזכר בספר החוש והמוחש וקצתם לא ימצ' בהם המושכל בכח. אבל הם יד להשגת המושכל כמו שהגביעים הם יד ללקיחת הפרחים הדבקים בהם והוא מבואר כי באמצעות החוש המשותף והדמיון והכח הזוכר ישלם לנו מהמוחשות השגת המושכלות וכבר יגיעו להם המוחשים באמצעות החושים שהם חמש והחושים היותר נכבדים שבהם ועוזרים יותר אל השגת המושכלות הם חוש השמע וחוש הראות והנה חוש הראות הוא יותר נכבד ויותר עוזר בזה מחוש השמע וכבר התבאר בביאורנו לספר שיר השירים אופן החכמה בהמשל מה שיקח השכל מהחושים להשגת ההקדמות הראשונות לרעיה כשושנים כי השושנים הם הפרי בכח וכן המוחשות המגיעות לאדם הם בכח הפרי שהו המושכל מהם ואולם המשיל השגות חוש המשוש והטעם הריח לגביעים שאינם הפרי בכח אבל הם יד ללקיחת מה שהוא הפרי בכח והמשיל השגת חוש השמע לכפתור שבו הפרח בכח והמשיל השגת חוש הראות לפרח שהוא הפרי בכח ולזה היה בכל קנה מאלו הקנים שלשה גביעים וכפתור ופרח והיו כלם מאירי' לצד הקנה האמצעי והקנה האמצעי מאיר לצד הכרובים כי הנפש המרגשת תכין לנפש המדברת המוחשות אשר יצטרכו לה להשגת המושכלות באמצעות החוש המשותף והדימיון והכח הזוכר ושאר הכחו' העוזר' לזה לפי מה שהתבאר בטבעיו' והנה היה הפרח אצל רגלי המנור' להורות על שהסתעפו' כחות הנפש המרגש אמנם כוון להכין לנפש המדברת מה שיעזור אותה להשגת המושכלות במה שתכין לו שבו המושכלות בכח והוא המכוון ראשונה ואחר זה הושם שם גביע וכפתור ופרח להורות שבאלו השלשה פנים ימצא מה שיוכן לנפש המדברת מהמוחשות באמצעות הנפש המרגשת להשיג המושכלות. וזה מבואר מאד למי שעיין בחכמת הנמצאות. ואולם הכפתור שיהיה במקו' יציאת הקנים הנה עם שהיה לגוי ולתת חוזק למנור' הנה הוא מרה על שהסתעפו' הנפש המרגשת לאלו הכחות היה מכוון לזה התכלית כי יגיעו המוחשו' מקצתם לקצת ויתנקו מהמשיגי' ההיולאניי' והקלופ' באופן שיקל לשכל להפשיט' מחומריהם ולזה היו הפרחי' בהם עם קליפתם במקום יציאת הקני' ובסוף הענין ימצ' בהם הפרח בזולת הקליפה והוא אצל המקום אשר יתנו ממנו אורם קצתם לקצת להורו' שבסוף הענין יתנקו מוחשות מהרבה מקלפותיהם באמצעות אלו הכחות וכבר התבאר שהענין הוא כן בספר החוש והמוחש. והנה היתה המנורה מחתיכה אחת במספ' עם רבוי חלקיה להורות על שהנפש המרגשת הא אחת ואע"פ שכחותיה רבים ולזאת הסבה בעינ' היתה בכללה מככר זהב כדי שישלם בה האחדות בכל הפני' שאפשר והנה היתה גובה המנורה כקומת אדם הבינוני שהוא ג' אמו' לפי שהוא מורה על ענין האד' ואפש' שככה היה גובה של הארון עם הכרובי' או יותר מעט בדרך שיהיו כנפיהם למעל מומת האד' הנה זה הוא מה שנראה לנו בענין הארון והשלחן והמנורה והוא נפלא מאד ומעיד לעצמו מכל צד ומכל פנה שזאת היתה הכונה בהם ואולם התועלת המגיע מהמשכן וחצר המשכן בהיותם בזה התאר הנזכר בזאת הפרשה הנה הוא מבואר עם מעט עיון מה שזכרנו במה שקדם. וזה כי במה שצוה לעשות יריעות שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה חושב ושיהיו בהם צורות כרובי' העיר על שהאהל המקיף באלו הדברים השפלים אשר הורה עליהם מה שבתך המשכן והאם הגרמים השמימיים הם בעלי שכל. ולזה שם בהם צורת כרובים ובזה האופן הם משגיחים באלו הנמצאו' כמו שביארנו בה' מספר מ"י ובאו היריעו' מארבעה מינים מתחלפי' מפני שכבר יסתעפו מהם בזה נמצא השפל ארבע מינים מהצורות והם צורות המתדמים החלקים וצורות הצומחים וצורות הב"ח וצורת המדברים ולפי שאנחנו נדע שהם בעלי שכל מצד הפעולות המגיעות מהם בה נמצא השפל היו צורות הכרובים אשר בהם נראות מלמטה ומלמעלה אלא שהצורות הנראות מלמעלה היו מכוסות ביריעות עזים כי לא יתכן נשיג אלו הצורות מצד מהותם. אבל יראו מלמטה לבד מצד מה שישפע מהם ולפי שמספר אלו השכלים הראשון הוא עשרה והם השכל הפועל ושבעה לשבעה גלגלי כוכבי לכת ואחד לגלגלי המזלות והעשירי הוא קדש שהוא השם יתע' הנה מפני זה היו מספר היריעות אשר בהם היו הכרובים עשרה והיה גובה הקרשי' עשרה אמות והיה רוחב קדש הקדשי' וארכו עשרה אמות כי הוא לבדו מעיד על מציאות השכל והיה אורך הפרוכת ורוחבי י' אמו' וזה כולו הוא להעיד כי אין השם יתע' אחד ממניעי הגרמים השמימיים כמו שחשבו קצת הפילוסופים אבל הם כלם עלולים ממנו. ולזאת ההערה היו המעשרות בכללם וכבר ביארנו במה שאין ספק בו שהענין הוא כן בה' ממ"י והנה לזאת הסבה בעינה היה בפרכת צורת הכרובים והנה היתה הפרכת בזה האופן כדי שיהיה קדש הקדשים מוקף מכל צדדיו מזה המקיף אשר בו צורת כרובים לפי שפועל הכרובים בזה העולם השפל הוא בשני פנים האחד הוא בהוית הצורות והשני הוא בהגעת המושכלו' על צד ההשפעה והאדם לבדו הוא אשר יקבל מהם זה השפע לשני ולזה היה מוקף מקום קדש קדשי' המורה על הצורה האנושית מזה המקיף אשר בו צורת כרובים מכל הצדדים והנה התדבקו עשר יריעות בחמשי' קרסים להורות כי מספר אלו השכלים הם חמשים כשימנו העלות והעלולים האחרונים. וזה שבכאן מח' גלגלים לפי מה שביארנו במה שאין ספק בו בה' ממ"י ולכל אחד מהם מגיע הוא שכל כמו שהתבאר שם וכאשר יחובר להם השכל הפועל. והשם יתע' היה המספר חמשים וזה גם כן להעיד על שאין השם יתע' אחד ממגיעי הגרמי' השמימיים וזה סבת היובל לקדש שנת החמישים שנה. וזה סוד חג השבועות לקדש יום החמישים. וראוי שתדע שזה אמנם יהיה כן אם לא הונחה לתנועת הנטייה גלגל נוסף אמנם כשהונח לתנועת הנטייה גלגל נוסף כמו שיראה חיובו ממה שנתבאר בחמישי ממלחמות השם הנה יהיה מספר השכלים זולת זה המספר שזכרנו ותהיה ההערה בזה לזה הענין בעינו והוא כל אחד מאלו מחובר משבעה שבועות שהם מ"ט ומאחד שהוא קדש וזה מבואר ביובל ובחג השבועות. והנה היה קדוש השבעיו' לסבה שזכרנו בזה במה שקדם וקדוש האחד אחר שבעה שבעיות היה להעיד בשבעה כוכבי לכת עם רבוי הגלגלים המניעין אותם שהם כלם עלולים מהסבה אחת עליונה והוא השם יתע' כי לא יתכן שישלם מכלם מציאות אחר והוא זה העולם השפל אם לא היו כלן עלולים מסבה אחת במספר כמו שביארנו בחמישי מספר מלחמות השם. והנה התבארו בזה המקום שני דרושים נפלאים האחד הוא שאין השם יתע' ממניעי הגרמים השמימיים והשני שהשם יתע' אינו השכל הפועל וכבר הארכנו בזאת החקירה בחמישי מספר מלחמות השם והנה היו אל הקרסים מזהב וכל מה שהיה במשכן להורות על הכבוד והקיום כי הצורות בכללם אין להם הפסד בעצמותם ואמנם החומר הוא סבת ההפסד כמו שהתבאר בטבעיות ואולם שהזהב הוא רב הקיום הנה זה מבואר מענינו עד שכבר העידו בו שהוא יעמוד אלפים מהשנים תחת הקרקע מזולת הפסד כלל והנה היו הקרסים אר יחוברו בהם יריעות העזים מנחשת לפי הם בלתי מכונים בעצמם אבל הם משמשים ליריעות האהל התחתונות וכבר מרה התרה במאמר הכולל כי משמשי המשכן יהיו מנחשת שנאמ' לכל כלי המשכן בכל עבודתו וכל יתדותיו וכל יתדות החצר נחשת והנה היה מספרם חמשים לסבה שקדם זכרה והוא מבואר שהקרס החמשים ישים המשכן אחד ומדובק בשלמות. וכן השם יתע' ישים פועל מניעי הגרמים השמימיים אחד כי לא יבא מרבים פעול אחד במספר אם לא מפני שהם עלולים מאחד במספר כמו שביארנו בחמישי ממלחמות ה' והנה היו יריעות עזים עודפות על יריעות המשכן מכל צדדיהם כדי שישלם להם הכסוי בשלמו' עם שכבר היה זה לשמור יריעו' המשכן שלא יתלכלכו . ומכסה עורו' האלים ומכסה עורות התחשים היה לתוספ' שמירה לאהל שלא ישיגהו הפסד מצד הרוח והגשם עד שכבר ישלמו בזה שיהיה באהל ארבעה מינים והם יריעות המשכן ויריעות העזים ומכסה עורות האילים ומכסה עורות תחשים להעיד כי מאלו הגרמי' השמימיים יושפעו בכאן ארבעה מינים מצורות כמו שקדם. ולזאת הסבה היתה הפרוכת על ארבעה עמודים ואולם הבריחים והאדנים היו לתת קיום לבניין המשכן ואמנ' הסמך שיהיה לפתח האהל היה על חמשה עמודי' והיו האדנים מנחשת. לפי שהוא בין שתי המזבחות המורים על הפסד. וסבת ההפסד הוא הגשם והנה הגשמים הראשונים המורגשים הם חמשה היסודות הארבעה והגרם החמישי והוא הגרם השמימיי כי הוא גם כן סבת ההפסדים במקרה כמו שקדם ואפשר שיונח הגרם החמישי בזה המקום החומר הראשון כי הוא סיבת כל ההפסדים מצד קבול ההפכים והם האיכויות הראשונות הנמצאו' ליסודו' במה הם יסודות והנה לחסרון מעלת החומר היו האדנים מנחשת שהוא פחות וקל ההפסד וכבר נכפל מספר החמש בכל חצר המשכן וזה שגובה הקלעים היה חמש אמות וחציו העליון היה גבהו חמש אמות וכן חציו התחתון וחצר המשכן שהיה בו המזבח היו חמשים בחמשים שהם חמשה מהמעלה השנית כי העשרה הם כמו אחד ועשרים כמו שנים ולזה היה העשרה סוף המספרים והנה היו מנחשת כל אדני החצר וכסוי המזבח וכל כלי החצר להורו' על חסרון מה הורה עליו הנמצא בחצר והעדר הקיום ממנו והוא התחלה החומרית והנה היו במזבח ארבע קרנות והיו תוצאותם ממנו להורות על שהפסד המורכב יהיה מצד היסודו' אש' מהם הורכב וממנו יצאו בהפסדו וישוב אל יסוד ליסודו והנה המסך שהיה לשער החצר מארבעה מינים על ארבעה עמודים היה להעיד כי הכונה היתה בגשמים בעבור הצורה שהם ארבעה לאלו הנמצאות השפלות כי החומר הוא בלתי מכוון לעצמו:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |