ריטב"א/קידושין/פ/א
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף תוספות תוספות רי"ד רמב"ן תוספות הרא"ש ריטב"א חי' הלכות מהרש"א פני יהושע ספר המקנה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
מלקין על החזקות כדר"י דא"ר יהודה הוחזקה נדה בשכנותיה כלומר שראוה לובשת בגדי נדותה בעלה לוקה עליה משום נדה משום חזקה זו בלא ראיה אחרת:
וסוקלין ושורפין על החזקה כדרב הונא דאמר איש ואשה כו'. פי' וכ"ש לענין ירושה ושאר דברים דסגי בחזקה שהם בניו או אחיו ואינם צריכין לראייה.
ואזדו לטעמייהו דתנן תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ר"מ מטהר וחכמים מטמאין מפני שדרכו לטפח. פירש"י ז"ל דהאי תינוק בודאי נגע בעיסה שהרי בצק בידו אלא דלא ידעינן אם הוא טמא או לא וחכמים מטמאין משום דאחזוקי ליה בטמא שדרך התינוק לטפח באשפה שיש בה כמה נבלות ושקצים ורמשים דמטמו ליה. ול"נ האי פירוש חדא דאם כן דודאי נגע בעיסה היכי אמר דעיסה זו בחזקת טהרה עומדת הא כיון דתינוק נגע בה בטלה חזקתיה והויא כתינוק וכדמוכח ממאי דכתיבנא לעיל בנדה ומקוה ושליא בבית ותו דהא כל התינוקות בחזקת טמאין הם מפני שהנדות מגפפות אותן כדאיתא בתוספתא ולמה לי טעמא דמטפח בשרצים ונבלות ותו בהדיא גרסי' בירושלמי דפרקין תינוק שנמצא בצד העיסה ובצק בידו ר"מ מטהר וחכמים מטמאין שדרך תינוק מטפח בעיסה. לכ"נ כמ"ש רבינו הגדול ז"ל דהכא בשאין ידוע אם נגע אם לא ותינוק ודאי טמא ור"מ מטהר דשמא לא נגע בו ואיכא חזקת עיסה ורבנן אומרין שדרך תינוקת לטפח בעיסה כדמפרש טעמייהו ואזיל. ואף על גב דבצק בידו מטהר ר"מ דשמא לא נגע ובצק זה שבידו ממקום אחר היה או אדם טהור נכנס שם שנתנו לו כך פירש בתוספות:
והוינן בה מ"ט דר"מ סבר רוב תינוקות מטפחין ומיעוט אין מטפחין ועיסה זו בחזקת טהורה עומדת סמוך מיעוטא לחזקה ואיתרע רובא:
ורבנן סברי מיעוטא כמאן דליתיה דמי רובא וחזקה רובא עדיף. איכא למידק טובא דהא בריש פרק האשה זוטא דיבמות אשכחן להו לרבנן ור"מ דאמרי דהיכא דאיכא רובא מהאי גיסא ומיעוטא וחזקה מהאי גיסא סמכינן מיעוטא אחזקה ה"ל כפלגא ופלגא דתנן האשה שהלך בעלה וצרתה למ"ה ושמע' שמת בעלה לא תנשא ולא תתייבם שמא מעיברת היא צרתה חמותה תנשא כו' ושקלינן וטרינן עד דאמר רבא רישא חזקה לייבום ורובא לשוקא דרוב נשים מתעברות וחזקה לא עדיף כרובא ואתי מיעוטא דמפילות וסמוך לחזקה וה"ל כפלגא ופלגא סיפא דחמותו ולא ידעינן ליה אחי וחיישינן לעבור חמותה חזקה לשוק ורובא לייבום סמוך מיעוטא לחזקה והוי ליה כפלגא ופלגא והאי פירוקא אליבא דכ"ע הוא בין לר"מ בין לרבנן וה"פ רבנן ז"ל התם וספרים יש שכתוב בהם בפי' אלא אמר רבא לעולם רבנן הוא וכ"פ רבינו האיי גאון ז"ל:
ותירץ רבינו הגדול הרמב"ן זצ"ל דהכא נמי ר"מ כפלגא ופלגא דאין ליה וכיון דהוי שקולין טהור דאפושי טומאה לא מפשינן כדאמר בכמה דוכתי והיינו דקאמר דאיתרע ליה רובא ורבנן סברי דמיעוטא לא חשיב כולי האי לצרופי בהדי חזקה לטהר אלא עדיין הרוב מכריע וטמא להיות תולין ולא אוכלין ולא שוחין דלא משוינן ליה טמא ודאי וכדקאמר רבי יוחנן הכא והתם בנדה שלהי פרק כל היד אין זו חזקה ששורפין עליה את התרומה והביא ראיה לדבריו דהכא ספיקא הוי לרבנן ולא טמא ודאי מדאמר במסכת נדה אמר רבי יוחנן בשלשה מקומות סמכו חכמים אחר הרוב ועשאוה כודאי מקור שליא וחתיכה והוינן בה ותו ליכא והא איכא ט' חניות והא איכא ט' צפרדעים כו' והא איכא כו' ומפרק להו כולהו ואמר דהא דרבי יוחנן אי אתא למעוטי רובא דאיכא חזקה בהדי' דלא שרפינן עלה תרומה הא אמרה רבי יוחנן חדא זימנא דתנן תינוק שנמצא כו' וא"ר יוחנן אין זו חזקה ששורפין עליה את התרומה אלמא לא עשו רובא דאיכא חזקה בהדי' כודאי טומאה אלא ספק ולר"מ עבדו הספק שקול ואפושי טומאה בטהרות לא מפשינן ולרבנן הוי ספק קרוב לודאי שהרוב מכריע לטומאה ותולין ולא אוכלין ולא שורפין ולפום הא אומר מורי נראה דמאי דאמרינן רוב מצויין אצל שחיטה מומחין כן בפ"ק דחולין לאו דוקא רוב אלא כל המצויין דאי לא סמוך מיעוטא לחזקת בהמה דקיימא בחזקת איסור וה"ל פלגא ופלגא וספיקא דאורייתא לחומרא וכדפרישית התם ונכון הוא:
מיהו מסתברא דקושיא מעיקרא ליתא דכי אמרינן סמוך מיעוטא לחזקה וה"ל כפלגא ופלגא התם הוא שהמיעוט מסולק מן הרוב עצמו שמאותו רוב דתלינן רוב נשים מתעברות יש מקצתן שמפילות וחזר אותן רוב כאלו הוא מחצה ומצטרף המיעוט עם החזקה להיות כמחצה אבל הכא שהמיעוט ההוא אינו נוטל מחלק הרוב אלא מיעוט בפני עצמו מלבד הרוב שרוב תינוקות מטפחין והמיעוט הנשאר אין מטפחין והרוב עומד בעצמו ובכחו קיים אין המיעוט חשוב להצטרף עם החזקה להיות כנגד הרוב כפלגא ופלגא והתם נמי דוקא מיעוט דמפילות מצטרף בחזקה כנגד הרוב אבל לא המיעוט דנשים שאין מתעברות שאינו מסולח מן הרוב. וכ"ת ולמה לי התם חזקה דהיתירא ת"ל דאיכא תרי מיעוטי מיעוט שאין מתעברות ומיעוט שאין מפילות וה"ל פלגא. י"ל דנשים שאין מתעברות אינם מיעוט גמור אלא מיעוטא דמיעוטא אחד מק' או יותר ולפום הא האי דחולין שפיר אתיא כפשטה דרוב מצויין אצל שחיטה מומחין הם רוב ממש ובהכי סגי מפני שהמיעוט אינו מסולק מן הרוב וכמאן דליתיה דמי כדאמרינן הכא והשתא שפיר איפליגו בהאי דהכא ר"ל ור"י דריש לקיש סבר דכיון דלרבנן רוב גמור הוא סמכו אל הרוב ועשאוהו כודאי אפילו לשרוף תרומה ור"י סבר שלא סמכו חכמים על רוב זה לשרוף תרומה שאין חזקתן של רוב תינוקות שמטפחין בעיסה כדאי לשרוף עליה תרומה אע"פ שהוא רוב ממש ולא סמכו על הרוב לעשותו כודאי אלא באותן שלש מקומות ואמר ולר"י אי זו היא חזקה ששורפין עליה את התרומה דתניא עיסה בתיך הבית ושרצים טמאים וצפרדעים שהם טהורין מטפלין שם ונמצאו חתיכות בעיסה ואינו ידוע מאיזה מקום היו ההתיכות הללו אם מן השרצים או מן הצפרדעים אם רוב שרצים טמאה ואם רוב צפרדעים טהורה פירוש דאזלי בתר רובא לטמא או לטהר כודאי ואם רוב שרצים טמאה לשרוף את התרומה. וכ"ת ומ"ש הא מההוא דתינוק שלא עשאוהו כודאי אלא ספק לתלות ורבי יהודה יש לומר משום דהכא ודאי מגע איכא וליכא חזקה דעיסה דהדר' לה כחתיכות כדפרישנא לעיל משא"כ בהאי דתינוק דליכא ודאי מגע ואיכא חזקה דעיסה בהדי מיעוטא והוי כפלגא ופלגא. ולפי' רש"י ז"ל שפירש בהאי דתינוק דודאי נגע חשבינן ליה י"ל דשאני הכא דהוי רובא דאיתיה לקמן דרובא דשרצים בבית עמנו משא"כ גבי תינוק דאזלי' בתר רוב תינוק' דעלמא דהוי רובא דליתיה קמן וכ"פ הוא ז"ל וכ"ת לרבנן ור"מ בההיא דתינו' למה לי רובא כיון דספיק' הוא והוי רה"י הוי לי' ספק טומאה ברה"י דספקו טמא ולא אוכלין ולא שורפין כדאמר רבנן השתא אליבא דרבי יוחנן ור"מ האיך מטהר. וי"ל דכיון דהוי דבר שאין בו דעת לשאול אפי' ברה"י ספקו טהור דלא גמרינן מסוטה אלא כל שיש בו דעת לישאל כוותה כדאמר במסכת נדה ובכל דוכתא וכדמוכח בהא דבסמוך דאמר תניא כותיה דר' יוחנן ב' דברים אין בהן דעת לשאול פי' והוה מדינא דספיקם אפילו ברה"י טהור ועשאום כמי שיש בו דעת לשאול דהוה ספקם ברה"י טמא ואילו הן תינוק ועוד אחרת וחששו בהן על הרוב לתלות ולעשות ספק ומדקא מצרף הא דתינוק ובאידך תניא בהדיא דתולין לא אוכלין ולא שורפין מכלל דה"ה בתינוק והיינו כר"י ולא כריש לקיש:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |