ריטב"א/עירובין/קא/ב
|
< עמוד קודם · עמוד הבא >
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות תוספות רי"ד מהדורה תליתאה ורביעאה רשב"א ריטב"א מהרש"ל חי' הלכות מהרש"א קרן אורה רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ת"ר וכו' פתחי גנה וכו' פרש"י ז"ל סתם פתחי גנה היה עושין להם מנעול שהוא רחב ד' טפחי' וגבוה י' ובי' שער הזה הוא רחב ד' על ד' לכל הפחות ומחיצותיו גבוהות עשרה דהויא לה רשות היחיד וכשעומד שם ופותח ונועל המנעלי הרי הוא עומד ברשו' היחיד ומטלטל ברשו' היחיד ואם פותח ונועל מבחוץ הרי הוא כעומד ברשות הרבים ומטלטל. והא דקתני בזמן שיש שם בית שער שהוא פותח כדמפרש ואזיל הא פשיטא וכלה משו' סיפא תני לה גרש"י ז"ל אין להם בית שער לא מכאן ולא מכאן אינו פותח לו לא מכאן ולא מכאן ולפי זה גזר ר' מאיר אפילו בעומד בכרמלי' ומטלטל ברשו' היחיד ואע"ג דמסיפא דמתני' דייקי' דהדר ביה ר' מאיר משערי גנה וס"ל בכרמלי' לא גזרי' י"ל דרישא קודם חזר' וסיפא לאחר חזר' ומשנ' לא זזה ממקומ' וכן פירשו הראב"ד והר"ז ז"ל וכמ' מפרשי' ז"ל ואינו מחוור דכל כה"ג הוה להו לאקשויי בש"ס רישא אסיפ' ולתרוצי הכין כדעבדי בכל דוכת' ועוד דכיון דלא פליגא אמאי דקתני סיפא גבי חנויו' היכי קתני וכן חנויו' ולפי' הנכון כדגר"ח ז"ל דגרי' הכין אין להם לא מכאן ולא מכאן וכן חנוי' הפתוחו' לרשות הרבים בזמן שמנעיל כו' וכלה חדא היא והשתא בהאי ברייתא לא גזר ר' מאיר בכרמלית כלל והדר ביה ממאי דגזר במתני' אף בכרמלית כדדייקי' ממאי דאהדרו ליה רבנן בירושלם וניחא לן טפי למימר דהדר ביה מלמימר דברייתא פליגא אמתני' ויש לנו על מה שנסמוך שהרי כשהעידו לו חכמים ממה שהיו עושין בירושלם לא השיב להם ר' מאיר כלום ולפירש הזה הסכים ע"י מורי הר"א הלוי ז"ל ואחרי כן מצאתי למורי הרשב"א נראה שפי' כן ולפי זה הא דקתני יש להם בית שער מבפנים פותח ונועל מבחוץ ה"ה אפילו בלא בית שער אלא דדינין בעלמ' קתני ומפני שהיה דרכן בכך דכלה מתנייתא צריכותא בסיפא לאשמועי' תלת הלכתא דדייקי' מינה בסוף שמעתין וזה נ"ל ברור.
הא דקתני וחכ"א בזמן שהמנעול למעלה מי' מביא מפתח מי' איכא למידק לרבנן למה לי להניחו באסקופה דהא לקמן אוקימנא במנעול שאין בו ד' על ד' ורבנן לית להו חוקקין להשלי' וכיון דכן אף ברשות הרבים יכול להניחו וליטלו משם למחר ולפתוח ולנעול בו ולהחזירו לשם דהא מנעול זה מקום פטור הוא וי"ל דאה"נ ומשום סיפא נקט לה שאע"פ שנטלו מאסקופה לכרמלית אינו נותנו אחרי כן בחלון שיש בו ד' על ד' ולאשמועי' דאסור להחליף דרך מקום פטור ואפילו מרשות דרבנן לרשו' דאוריית' וכדדייקי' עלה לקמן ואלו קתני לה כשהניחו ברשות הרבים לא הוה שמעי' דאסור להחליף אלא ברשויות דאורייתא כך גר"י והוא גרש"י ז"ל מדקתני וכן חנויות מכלל דאסקופה בכרמלית עסקי' פי' מדמדמי ליה לשערי גנה שהיא כרמלית ובודאי דבלאו הכי נמי שמעי' לה ממילתא דרבנן דאי באסקופה רשות היחיד או מקום פטור למה אינו מחזירו לחלון שאין בו ד' על ד' דהא ודאי מותר להחזיר מרשות היחיד לרשות היחיד דרך מקום פטור וכ"ש אם היא אסקופה מקום פטור ואם באסקופה רשות הרבים לא היה נועל משם ונועל דהא מטלטל מרשות הרבים לרשות היחיד לרבי מאיר אלא דניח' ליה לתלמודא מרישא דקתני וכן חנויות ויש ספרים שאין גורסין כן ש"מ לרבי מאיר חוקקין להשלים ק"ל מאי שמעתא דהא שמעי' לה שפיר ממתני' דכפה דההיא לית ליה פתרון אלא בהכי וכדנקטי' לה בכל דוכתא להדיא וי"ל דאפילו הכי כיון דלא מתנייתא בהדיא התם בעי' למידק לה מהכא נמי אגב דדייקי' באידך א"נ דהכא קמ"ל טפי דאמרי' לה אפילו בדלתות בעלמא שיש קצת תורת כלי עליהם אלא שמחוברין לקרקע כנ"ל:
וש"מ הדר ביה רבי מאיר משערי גנה פר"שי ז"ל דדייקי' לה מרישא דסיפ' דקתני בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מע"ש ומניחו באסקופה למחר פותח ונועל בו ופירש הוא ז"ל שעומד ברשות הרבים. ונוטל מפתח מן האסקופה שהיא כרמלית ומוליכו דרך אוירה למנעול שלמט' מעשרה שהוא ג"כ כרמלית לר' מאיר שהרי יש בו ד' אליבא דרבי מאיר דאמר חוקקין להשלים ולא גזר שמא יביאנו אצלו והקשו בתוס' דאי מהא ליכא הכרחה דהדר ביה דמנלן כשהוא עומד ברשות הרבים דילמא בשעומד באסקופה דהא על כרחין סיפ' דקתני בזמן שהמנעול למטה מעשרה מביא מפתח מע"ש ומניחו על המנעול ולמחר פותח ונועל בו היינו שעומד על האסקופ' דאי בשעומד ברשות הרבים ה"ל עומד ברשות הרבים ומטלטל במנעול שהוא רשות היחיד ואלו ר"מ מכרמלית ושערי גנה הוא דהדר ביה אבל מרשות הרבים ומטלטל ברשות היחיד לא הדר ביה ורש"י ז"ל ג"כ פירש דסיפא בשעומד על האסקופה לפיכך פר"י ז"ל דמההיא סיפא שמעי' ליה שעמד על אסקופה כרמלית ומטלטל במנעול שהוא רשות היחיד לר"מ ומאי דגרסי' במקצת ספרינו ברישא עומד ברשות הרבים אינו מעיקר נסחת הש"ס אלא דדפסוה בנסחי מפירש רש"י ז"ל וא"ת וכיון דאוקי' במנעול שאין בו ד' ולרבנן אין אומרי' חוקקי' להשלים וה"ל מקום פטור אדמפלגי רבנן בסיפא לפלגו ברישא דמתנייתא דלא צריך בית שער (אלא) דהא בין מבחוץ בין מבפנים במקום פטור הוא מטלטל וי"ל דלא שמעוה רבנן לרבי מאיר כדקתני לה ברישא וכי איירי קמייהו בסיפ' אתו ואפליגו עליה כנ"ל עי"ל וכן נראה מפרש"י ז"ל דמנעול חנויות אוקימנא בשאין בו ד' על ד' אבל מנעול דשערי גנה בשיש בו ד' על ד' (הוא ממש) והא דנקיט תנא סתמא משום דפסיקא ליה דסתם שערי גנה יש במנעולים ד' וסתם שערי חנויות אין במנעולי' ד' והקשו בתו' מנעול זה היאך הוא רשו' היחוד שהרי יש תחתיו בקיעות גדיים ותירץ ר"י ז"ל דיש תחתיו האסקופה אין כאן בקיעת גדיים עי"ל דהכא מטעם פי תקרה יורד וסותם רשות היחיד שהמנעול נתון בתקרה ד' וכל שאנו מתירין בפי תקרה יורד וסותם לא חיישי' לבקיעות גדיים וכדמוכח גבי אכסדרה ובכל דוכתא כנ"ל ולענין פסק הא קי"ל כרבנן דעומד אדם ברשות היחיד ונועל ברשות הרבים או בהפך ולא גזרינן שמא יביאנו אצלו ומיהו מה שנהגו במקצת המקומות שיש להם פתחים יוצאין לרשות הרבים ומוציאין המפתח מתחת פתח הבית מבפנים ופותחין בו שלא כדין הם עושין דהא קא מפקי המפתח מן הבית שהוא רשות היחיד לחוץ לבית שהוא רשות הרבים או צידי רשות הרבים שהם כרמלית ואע"פ שפעמים שבולט חוץ לפתח תקרה שיש בה ד' הא קי"ל דתוך הפתח כיון שיש בו ד' או שאין בו ד' צריך פתח אחר להתירו כל היכא דלא גבוה שלשה ופתוח לכרמלית וכדאי' בפ"ק אבל אם היא גבוה ד' טפחים מותר ואף בזה היה ראוי לגזור ואף בפתחי גנה יש לאסור דהא מדינה דאורייתא גנה רשות היחיד והזורק לתוכו מרשות הרבים חייב ככל קרפף שלא הוקף לדירה ואפי' יותר מב"ס.
וש"מ איתא לרב דימי כו'. הקשו בתוספות אדרבה פליג עליה לפום מאי דאמרינן בפרק כיצד משתתפין דס"ל לרב דימי דברשויות דרבנן מותר להחליף והכא ברשויות דרבנן הוא דאסקופה כרמלית היא ותרצו דמהא דרב דימי דמייתי' הכא לאו משמע מיהת דאיהו שרי ברשויות דרבנן ואנן הכי אמרי' דודאי ממתנייתא שמעינן דאיתא להאי מימרא דרב דימי דכיון דאיתניא ליה ברשויות דרבנן כ"ש דאיתא ברשויות דאורייתא כי האי מימרא דרב דימי דהא דמתנייתא עדיפא מדרב דימי והא דלא אמרי' דאיתא לדזעירי משום דלא אשכח ליה מימרא בהדיא דאסר זעירי להחליף ברשויות דרבנן אלא דתלמוד' הוא דקים ליה דההיא דפרק חלון זעירי אמרה ולפי הפירש הנכון שכתבנו בפרק כיצד משתתפין אין צריך לכל זה והפירש ההוא נכון ומוכרע ממקומו ותו לא מידי:
מתני' לגר שיש בראשו גלוסטרא כו'. פי' יתד שתוחבין אותו אחר הדלת בחור האסקופה אם יש בראשו כמין ראש בוקנא לשחוק בו פלפלין או מלח רבי אליעזר אוסר לנעול בו אם אינו קשור ותלוי באויר ככל נגר דעלמא ובעבור הגלוסטרא לא חשבי ליה כלי וכיון דכן מחזי כבונה ורבי יוסי מתיר לנעול בו דס"ל דגלוסטר' משוי ליה כלי ובכלים לא מחזי כבונה שאין אדם מבטל כליו וידוע הוא שלא הניחו שם אלא לפי שעה ועתיד ליטלו להשתמש בו ומשמע שאף רבי אליעזר מודה בכל שהוא כלי גמור אבל בזה שהוא משמש לשני תשמישין הוא חולק וכן אמרינן בירושלמי א"ר יוסי בר אבין לדברי המתיר עושה הנגר טפל לגלוסטרא לדברי האוסר נעשית גלוסטרא טפל לנגר ע"כ והיינו דאמרי' בש"ס דבניטל באוגדו כ"ע לא פליגי משום כשנוטל באוגדו תורת כלי עליו וכדבעי' לפרושי התם בס"ד וזו שטת ז"ל ובתוספות הרב רבי ישעיה ז"ל כן כתב ולפי זה הא דאמרי' גבי פקק החלון דלרבי אליעזר בעי קשור ותלו ורבנן אמרי קשור אע"פ שאינו תלוי מיירי בשאינו ניטל באגדו ובשאין שם תור' כלי שיהא ראוי להשתמש בדברים אחרים ואינו ראוי אלא לתשמיש זה בלבד הא בשיש עליו תורת כלי לתשמישין דעלמא דכ"ע לא בעינן תלוי ולא עוד אלא דאפילו קשור לא בעינן במה שיש בו תורת כלי כדבעי' למכתב קמן בש"ס וכן פירש הרב רבי ישעיה ז"ל אבל הראב"ד ז"ל נראה שהוא סבר דלענין איסור נעליה לא מהני תורת כלי ומתני' דפקק החלון מיירי אע"פ שניטל באגדו ושיש עליו תור' כלי ומשנתינו דהכא ובש"ס דעלה לענין היתר טלטל בלחוד היא שנוים ומשום מוקצה נגעו בה דר"א אומר דגלוסטרא לא משויא לה כלי לטלטלו הא לענין לנעול בו כפלוגתא דנגר הנגרר וכפלוגתא דפקק החלון ואין זה נכון ודבר הלמד מענינו הוא שהביאוה על ענין נעילת דלתות אלמא אף היא לענין היתר נעילת דלת שנויה.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |