ריטב"א/סוכה/נד/א
| < עמוד קודם · עמוד הבא > מעבר לתחתית הדף |
|
צור דיון על דף זה מפרשי הדף רש"י תוספות ריטב"א מהרש"ל מהר"ם חי' הלכות מהרש"א רש"ש |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
רבי אליעזר בן יעקב אומר ג' לגבי מזבח. פי' לזקיפת ערבה ורבנן לגבי מזבח למה לי דיתקע הא קא תקע בשעת מילוי המים הלכך למעלה עשירית עדיף פי' כיון שתקיעות של זקיפת ערבה כדי להרבות בשמחה היה עושין כן ועיקר שמחה במילוי המים דמעלה עשירית עדיף כשהולכין למלאות המים ומתנית' דפרק לולב וערבה דחשיב תקיעות דזקיפת ערבה ר"א היא דאוקימנא מתניתין כותיה:
שאין ת"ל יתקעו. פי' דהא כתיב ותרועה הלכך יתקעו מיותר הוא לדרשא שהכל לפי מוספין תוקעין לומר שתוקעין על כל מוסף ומוסף כדמפרש ואזיל:
תנן ערב שבת שבתוך החג היו שם מ"ח ואם איתא לדרבי אחא בר חנינא ליתני שבת שבתוך החג היו שם נ"א כיצד ט' לתמיד של שחר ט' לתמיד של בין הערבי' ט' למוסף יו"ט הרי כ"ז ט' למוסף שבת הרי ל"ו ג' לפתיחת שערים ג' לשער העליון שלש לשער התחתון הרי מ"ה ג' למילוי מזבח ג' למזבח הרי נ"א ואלו אנן תנן שאין מוסיפין על מ"ח א"ר זירא לפי שאין תוקעין לפתיחת שערים בשבת הלכך לא הוי אלא מ"ח:
וליתני שבת שבתוך החג לאשמועינן תרתי חדא דר"א ב"י שאין תוקעין למעלה עשירית ואידך דרבי אחא בר חנינא דתוקעין לכל מוסף ומוסף אלא אמר רבא לפי שאין תוקעין למילוי המים ודשער העליון והתחתון:
ולתני ר"ה שחל להיות בשבת דאיכא תלת מוספין. פי' דאית בהו כ"ז וכ"א דבכל יום הרי מ"ח ושמעינן מהכא שמקריבין בר"ה מוסף דר"ח ומוסף דר"ה ואומרים בו בסדר תפלת היום את מוספי יום הזכרון וכן הכתוב אומר מלבד עולת החדש ומנחתה ובמקומו פי' בארוכה:
תנא ושייר מאי שייר דהאי שייר. פי' דלעולם לא מחזקינן תנא בשיירנא עד דחזינן דמשייר תרתי שאין התנא משייר חדא מלתא דמחזי דלא ס"ל ההיא מילתא וכדפירשנא בכמה דוכתי וכן פי' בתוס':
שייר ערב הפסח. פי' שהיו שוחטין הפסח לג' כתות והיו אומרים הלוים הלל בשעת שחיטה כדאיתא בתוס' בהדיא וההלל ג' פרקי' עד אהבתי פ"א ועד הודו פ"ב ואודך פ"ג ולכל פרק תר"ת הרי ט' תקיעות לכל כת שהם כ"ז לכלן וכ"א שבכל יום הרי מ"ח וכ"ת והא פשו להו תקיעות דאמרינן התם שאם לא גמרו לשחוט את הפסחים שלהם שנו את ההלל פעם אחרת ואם עדיין לא נגמרה השחיטה שלשו את ההלל ונמצא שיש כאן כמה תקיעות. וי"ל דלא חשיב אלא עיקר תקיעות שהם כ"ז דלא סגיא דלא מיקרי הלל פעם אחת לרבנן אבל אידך דלא שכיחי ולא קביעי אלא באם לא גמרו לא חשיבו ואפשר נמי שלא היו תוקעין אלא בהלל ראשון ולא כששונין ומשלשין וזה נכון:
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |