רב פעלים/ג/יורה דעה/כד

רב פעלים ‏ ג יורה דעה

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

בענין מי שהיה במקום רחוק ומת לו מת ולא ידע עד בואו לביתו ביום חמישי או שישי ומצא שם אבלים וגדול הבית עמהם, אם יצא עמהם בהיכא שהיה מקומו רחוק יותר מן יו"ד פרסאות, ורק במסילת הברזל הוא פחות מן יו"ד פרסאות, כבר הסכימו כמה אחרונים גדולים דחושבין כפי שיעור מהלך מסילת הברזל, והגם דיש חולקים, יש להורות כדברי המקילין שהם גדולי הדור והלכה רווחת הלכה כדברי המקל באבל, ועיין להגאון חכמת שלמה סי' י"ג שנתעורר מדין דרך רחוקה האמור בפסח דאמרו בפסחים דף צ"ד היה עומד חוץ למודעים יכול ליכנס בסוסים ופרדים יכול יהא חייב, ת"ל ובדרך לא היה, ש"מ אע"ג דיכול ליכנס בצבים ופרדים מקרי דרך רחוקה, וא"כ ה"ה הכא גבי אבל מקרי דרך. ושוב עשה הגאון ז"ל שם בזה חילוק נכון דיש לחלק בין ענין חיוב לבין ענין פטור, דהתם לא מחייב ליה ליכנס בצבים ופרדים ולחייבו כרת אם לא בא, אבל לפטור שפיר יש לומר דמצי למיפק עם האבלים משום דאפשר לבא בצבים ופרדים. ובאמת בכה"ג נמי גבי פסח אם שחטו עליו כל שיכול לבא בצבים ופרדים יצא, דהא לפטור מהני ע"כ, ויפה כתב בזה ונאים הדברים למי שאמרן:

והנה פה עירינו בגדא'ד יע"א לא נמצא בה ובסביבותיה מרכבות של אש ורק נמצא קרון שקורין באי'י סכ"ל ודרכינו להורות לשואל על פי מהלך הקרון הזה שקורין באי'י סכ"ל ואע"פ שהוא בא בדרכו על בהמות ונתעכב ב' ימים בדרך עכ"ז כיון שהיה אפשר שיבא תוך יום אחד בקרון זה הרי הוא יוצא עמהם:

ונראה לומר אע"פ שבאותו מקום שהיה עומד בו לא נמצא זה הקרון באי'י סכ"ל עכ"ז דנים ומשערים בכך כאלו היה שם זה הקרון ובא בו. ונ"ל בס"ד להביא ראיה לזה בסברה ממ"ש הגמרא דשבת דף ק"ן ע"ב, אר"י אמר שמואל מותר אדם לומר לחברו לכרך פלוני אני הולך למחר שאם יש בורגגין הולך, פירוש בורגנין בתים שהם כמו פונדק שמוכרים בהם מזונות לעוברים ושבים וכנז' בערוך, ופירש רש"י שאם יש בורגגין משבעים אמה לשבעים אמה, הולך אפילו בשבת שהכל חשיב כעיר אחת וכיון שהוא דבר שיש לו היתר ע"י תקנה בשבת מותר לאומרו אפילו במקום שאין שם ההיתר הזה ע"ש, ולכן ה"ה הכא אע"ג דלא נמצא באי'י סכ"ל באותו מקום שהיה בו אותו האיש אפ"ה נוכל לשער הדרך בכך שאם היה זה הקרון שם היה בא בו:

מיהו נ"ל דלא נוכל לשער על שיעור מהלך מסילת הברזל אלא רק אם נמצא שם מסילת הברזל יען כי מסילת הברזל צריך לה עסק גדול והוצאות מרובות וזמן הרבה עד שנעשית, ואפילו אחר שנעשית צריך ג"כ עסק גדול ובני אדם הרבה שיהיו משמשין בה, משא"כ קרון זה אדם אחד יוכל להביא מן המדינה למקום שירצה ודי לאדם אחד להיות מנהיגו ורוכב בו וזה עדיף מבורגנין כיון שבאמת הוא מצוי במדינה הגדולה ובנקל אפשר להביאו למקום שזה האדם היה דר בו:

ואין להסתפק ולומר בזה הקרון כיון דצריך השוכב בו להיות מורגל ומלומד, ואם לאו לא יוכל לרכוב לא מהני לשער בו על מהלך אדם שאינו יודע לרכוב בו כלל, דזה אינו דבאמת שיעור זה של עשרה פרסאות לא נתנו חכמים על האדם אלא הדרך שיהיה כו"כ, שהאדם ההוא חולה ולא היה יכול לזוז ממקומו בעת ששמע עד אחר שנים ושלשה ימים מהני, כל היכא דהדרך עצמו אינו רחוק כ"כ, וכן אפילו היה זקן וא"א בעולם שיבא בשיעור זה ג"כ משערים בכך מפני שהשיעור תלוי בדרך ולא באדם, ולכן אע"פ שזה אינו יודע לרכוב בקרון זה משערין אם היה יודע היה אפשר שיבא בכו"כ, וזה ברור ופשוט, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.