רב פעלים/ג/אורח חיים/ב

רב פעלים ‏ ג אורח חיים

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. מצינו בספר בן איש חי הלכות שנה ראשנה פרשת וישלח שכתבת בענין תיקון חצות תיקון רחל ותיקון לאה זמנו עד עלות השחר, והן עתה הביאו שמועה משם כת"ר דתוך חצי שעה קודם עה"ש אין אומרים תיקון רחל אלא דוקא תיקון לאה, יורינו המורה לצדקה אם כנים הדברים שכך אמרת או לאו:

ועוד שאלה אחרת באנו לשאול מי שאינו יכול ללבוש שני זוגות תפלין רש"י ור"ת ביחד ומוכרח ללבוש של ר"ת בפ"ע אחר התפלה ואינו מברך עליו, ורצינו לדעת אם דינו לענין הפסק בין יד לראש הוא כדין תפילין של רש"י דקי"ל דאסור להפסיק בין יד לראש אפילו לענות קדיש וקדושה, או"ד התם שאני דאיכא ברכה שמברך על תש"י, ולכך אסור, אבל דר"ת שאינו מברך עליו מותר לענות קדיש וקדושה, בין יד לראש, יורינו ושכמ"ה:

תשובה. על שאלה הראשונה, כן הם הדברים אשר שמעתם, שכך אמרתי מקרוב דתוך חצי שעה קודם עלות השחר אין לומר תיקון רחל משום דאיכא למימר בזה שב ואל תעשה עדיף, וטעמא דידי הוא דאע"ג דחצות הלילה זמנו עד אור הבוקר שהוא כעלות השחר, הנה נודע טעם אמירת תיקון רחל בקינות ובכיה בחצות הלילה הוא מפני שצריך לבכות על רחל שירדה בחצות לילה בבריאה בסוד שכינה בגלות שיורדת למטה בעת הזאת, וכמ"ש רבינו ז"ל בשער הכונות בדרוש תיקון חצות דרוש א' וז"ל, לבכות על רחל שירדה בבריאה בסוד שכינה בגלות היורדת למטה בעת הזו ממש עכ"ל, וכתוב שם בשער הכונות בענין התפילין דרוש ה' וז"ל, בחצי הלילה יורדת הספירה העשירית דרחל בעולם הבריאה בהיכל הז' העליון הנקרא היכל ק"ק דבריאה כנודע, ועומדת שם עד אור הבוקר, וכל אותה חצות לילה יושבת ומזמרת וכו' ע"ש, וכתב עוד וז"ל על ידי עסק התורה שעוסקים ישראל הקמים אחר חצות לילה הם מוסיפין בה כח והיא עולה מעט מעט עד שנמצא כי באור הבוקר גמרה היא לעלות באצילות עכ"ל. ונודע דאור הבוקר דנקיט רבינו ז"ל הוא עלות השחר, ועל כן זמן חצי שעה האחרון של חצות לילה הוא נקרא זמן הסמוך לאור הבוקר. והנה בעלמא בכמה עניינים קי"ל הזמן של חצי שעה הסמוך לזמן העקרי יש לו דין חשיבות מעין זמן העקרי וחוששים בו כאלו הגיע זמן העקרי, וכן מצינו עוד כיוצא בזה בענין מופלא הסמוך לאיש, לדון זמן הסמוך מעין זמן העקרי:

על כן מאחר כי בחצות הלילה עולה רחל מעט מעט עד שיהיה גמר עלייתה באצילות באור הבוקר, לכן י"ל תוך חצי שעה קודם אור הבוקר שהוא כעלות השחר חשיב כאלו עלתה לאצילות, ואיך בוכין עליה ומקוננין והא ודאי דיש לחוש בכך ושב ואל תעשה עדיף. ועוד איכא נמי טעם פשטי שלא לומר תיקון רחל שהוא קינות ובכיה תוך חצי שעה, דאולי נעשה עמוד השחר ולא ניכר למראה עינים של האדם, ובשלמא תיקון לאה מזמורי תהלים הוא, ואם לא הועיל לתיקון לאה דעבר זמניה הרי האומר לומד תהלים ומה בכך, משא"כ תיקון רחל כולו קינות ובכיה הא ודאי אם נניח במונח שעלה השחר אין ראו לאומרו, ולהכי יפה אמרנו בדבר זה שב ואל תעשה עדיף:

עוד יש לי טענה אחרת בדבר זה והוא דמצינו להרב תורת חכם דף נ"ז ע"ב שכתב וז"ל ומ"ש בדרושי התפילין שיורדים באור הבוקר זה נקרא אור בקר אבל הוא מעט קודם עלות השחר בעת שמשחירין פני הרקיע בצד מזרח אשר אז נקרא אילת השחר כמ"ש הרב ז"ל בדרוש חג השבועות וכו' ע"ש, וא"כ יש לנו להסתפק דגם כאן שכתב רבינו ז"ל באור הבוקר גמרה היא לעלות באצילות אולי הוא מעט קודם עלות השחר וזה המעט לא ידענו שיעורו כמה, ולכן יש לנו לומר דתוך חצי שעה שב ואל תעשה עדיף:

ועל שאלה הב' יש להשיב דמצינו להגאון חיד"א בברכ"י סי' ל"א סק"ב שכתב בענין הנחת תפילין בחוה"מ, שמעינן מהא המניח תש"י דר"ת אף שאינו מברך אין לשוח ש"ח, אבל יכול לענות קדיש וקדושה כיון דבלא"ה אינו מברך, אבל ודאי לא אריך ללמוד איזה דבר במשך הנחתם, דאבעי ליה לכוין בהנחתם ולא להסיח דעתו בלימוד, ודוקא בקדוש וקדושה שהוא חייב לענות יש מקום להתיר, וכן ראיתי בספר באר היטב סי' כ"ה משם הרב דרכי נועם סי' יו"ד דמותר לענות קדיש וקדושה בעוד שהוא מניח תפלין דר"ת עכ"ל ע"ש. מיהו בספרו קשר גודל סי' ג' אות כ"ה פסק בסתם וז"ל אף שאינו מברך בשל ר"ת לא יפסיק בין תפלה של יד לתפלה של ראש עכ"ל, ולא זכר שר בדבריו היתר עניית הקדיש וקדושה, משמע דלא פסיקא ליה דין זה דקדיש וקדושה שכתבו בברכ"י, ומ"ש בפתחי תשובה סי' כ"ה על דברי הרב דרכי נועם הנז' שכ"כ בכור שור, הנה אנכי ראיתי להרב בכור שור שהביא ענין זה של ההפסק בחדושי סוטה דף מ"ד מן הש"ס, ולא נזכר שם ענין קדיש וקדושה, ואדרבה כתב דברים בסתם וז"ל כיון דמניחים תפלין דר"ת משום ספיקא דילמא העיקר כן, א"כ קרינן בהו סח בין תפלה לתפלה עכ"ל ע"ש:

אמנם הגאון הלבוש ז"ל סי' כ"ה סעיף ט' כתב אע"פ ששתי מצות הן צריכין להיות סמוכים ותכופים זו לזו, דכתיב והיו לאות על ידך ולזכרון בין עיניך שיהיה הוויה אחת לשתיהן, לפיכך לא יפסיק ביניהם אפילו לענות איש"ר וקדושה, ואפילו כשמניח אותם בלא ברכה כגון אותם שנוהגין להניחם בחוה"מ בלא ברכה אעפ"כ אסור וכו' ע"ש. וכתב הרב נשמת אדם סי' י"ג אות ג' דברי הלבוש הנז' וכתב שכ"כ הר"ן בסוף ר"ה, מדכתיב והיו הווייה אחת לשתיהן ע"ש, והרב פתח הדבור בהשמטות כתב דהר"ן והלבוש שכתבו הטעם משום דכתיב והיו משמע דגם לאיש"ר וקדושה אין להפסיק אפילו בחוה"מ שאין מברכים, וכן דעת אליה רבא, ועיין להרב אשל אברהם סי' כ"ה, ומהתימה על הרב הגדול חיד"א בברכ"י שלא הביא סברת החולקים הנז' עכ"ד ע"ש, ואפשר מחמת כן לא זכר הרב חיד"א ז"ל בפסקי הלכות שלו בקשר גודל האי דינא דקדיש וקדושה שכתב בברכ"י, משום שיש בזה חולקים לפי טעם הנז':

על כן לענין הלכה לדידן דקי"ל ע"פ זוה"ק וכתבי רבינו האר"י ז"ל דתפילין דר"ת הוא בתורת חיוב דתרווייהו צריכי, צריך לחוש לטעם הר"ן והלבוש להזהר בשב ואל תעשה שלא לענות קדיש וקדושה בין יד לראש בתפילין של ר"ת:

ואחר הישוב בס"ד נ"ל לומר דבר חדש, ונראה שהוא נכון בעזה"י, דמאחר שאין מברך על תפילין דר"ת אם נזדמן לו קדיש וקדושה וברכו אחר שהניח תפילין של יד יענה, אך אחר שיענה יחלוץ התפלין של יד שלבש ויחזור וילבשנו תכף כדי ללבוש אחריו תפלין של ראש תכף ואז יקיים מצות ויהיו שתהיה הווייה אחת לשתיהן וכה"ג כתבו האחרונים בענין ברוך שאמר אם קודם שאמר הברכה בעודו בברוך שקודם הברכה יענה קדיש וקדושה ואמן וכל דבר שבקדושה, אך אח"כ יחזור ויאמר מתחלת ברוך שאמר כדי לומר נוסח פ"ז תיבות בלתי תוספת דברים בנתים:

ושו"ר בתיקונים דף ט' ע"א שכתב ובגין דא בקשורא דתרווייהו מאן דשח שיחה בינייהו דאיהי שיחת חולין עבירה היא בידו דעבד בה פירודא בין ו"ה דאיהו עמודא דאמצעיתא ומלכותיה וכו' ע"ש. ובספר כסא מלך על דברי התיקונים דף ג' דקדק מדברי התיקונים הנז' דאוסר להפסיק בשיחה אחר שהניח תפלין עד שיקרא ק"ש ע"ש, ואנא עבדא בהגהותי לספר התיקונים כתבתי דאין הכריח לזה, מיהו הרב כסא מלך שם דקדק מדברי התיקונים דף ט' שיש קפידה שלא ישיח בין תפילין של יד לשל ראש וכתב עוד כי בתקוני זוהר חדש דף ל"ו ע"ב מפורש דאם שח בין תש"י לתש"ר עביד פרודא ביחודא ע"ש, על כן כיון דמפורש בז"ח דעביד פגם השח בין תש"י לתש"ר, וגם מדברי התיקונים דקדק כן, נמצא בתפלין של ר"ת אסור לשוח בין יד לראש אע"פ דאין שם ברכה, אך בתיקונים דף ט' מפורש מאן דשח שיחה בנייהו דאיהי שיחת חולין עבירה היא בידו, ואם נפרש דקאי זה על השח בין יד לראש נמצא קפיד על שיחת חולין דוקא, אבל בד"ת וכ"ש בעניית קדיש וקדושה אין בזה פגם, ויש לצדד נמי לאידך גיסא דאפילו בקדיש וקדושה יש קפידה, ובודאי כיון דמסתפקא לן שורת הדין מחייבת שב ואל תעשה עדיף גם בקדיש וקדושה:

וכבר כתבתי לעיל בס"ד עצה נכונה בזה שיענה קדיש וקדושה ואח"כ יסיר תש"י מעליו ויחזור וילבשנו כדי לחברו עם תש"ר בלי הפסק ויהיו שתיהם בהווייה אחת, וגם הפגם דחש ליה בזה נתקן בכך, ועיין בסה"ק רב פעלים ח"א באורח חיים סי' ד' שנשאלתי במי שלא היה לובש אלא תש"ר דלא היה לו תש"י ואחר שלבש תש"ר הביאו לו תש"י אם יכול ללבוש תש"י בעוד התש"ר עליו, או"ד צריץ לפשוט התש"ר וילבשם כסדרן והעלתי דיסיר התש"ר ויחזור ויניחם כסדרן, והבאתי ראיות לזה ע"ש. ולכן בנ"ד נמי ככה יעשה כאשר כתבתי והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.