רב פעלים/ב/חושן משפט/ו

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רב פעליםTriangleArrow-Left.png ב TriangleArrow-Left.png חושן משפט

< הקודם · הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


שאלה. ראובן ושמעון שותפים, והלך ראובן מדעת שמעון וקנה לעסק השותפות חפץ אחד מגוי בהקפה לחודש ימים והוא קנאו בשבעים ליר'א, ואח"כ הגוי טען שמכרו בשמונים ליר'א, ולא היה עדים בדבר והלכו לערכאות ונתחייב ראובן שבועה, ואח"כ עמדו פשרנים ביניהם, ועשו שראובן ישלם חמשה ושבעים ולא ישבע, וכן עשה, ושמעון שותפו לא היה אותו זמן בעיר עם ראובן, כי היה בכפר, וכשבא ושמע שהגוי תבע את ראובן בשמונים, ובערכאות נתחייב ראובן שבועה ויפטר לשלם שבעים, ואח"כ בשביל השבועה שלם חמשה ושבעים, אמר שמעון לראובן אלו החמשה לירא תשלם מכיסך, כי היה לישבע באמת ולהפטר, וראובן משיב קשה עלי להשבע אע"פ שהיא שבועת אמת, וזה ידוע שכל אדם ישתדל שלא להשבע אע"פ שמפסיד ממון בזה, וגם הגוים יודעים שהיהודים קשה עליהם שבועת אמת, וכן עשיתי אני, ואין אני מחויב להעמיס עלי חומר השבועה אפילו באמת, כדי שלא תפסיד אתה שתי לירא וחצי, ומה ששלמתי שלמתי מממון השותפות שהוא שלי ושלך. יורינו איך שורת הדין מחייבת ושכמ"ה:

תשובה. ענין כזה הובא בספר השיב משה ח"מ סי' פ"ח בראובן ושמעון שהיו שותפים בסחורה, ולוה ראובן מעות מלוי לצורך השותפות, על צד היתר עסקא כתיקון חז"ל, וחתם ראובן לבדו על השטר, וקנו ראובן ושמעון סחורה במעות אלו, והלכו לעיר אחרת ומכרו אותה והפסידו בה הרבה, וסוף חזרו לעירם, והלך ראובן וסילק ללוי הקרן שלוה ממנו, ותבע לוי בעד הרווחים, ופסקו הב"ד שבועה על ראובן, שישבע שלא הרויח לפטרו מליתן הרווחים ללוי, והשיב ראובן מעולם לא נשבעתי אפילו על דבר אמת אף עכשיו לא אשבע, ואתן חלק המגיע עלי מן הרווחים, ושמעון גם הוא יתן חלקו, ושמעון משיב מאחר שאתה יודע האמת שלא היה ריוח, תוכל להשבע באמת ולהפטר, ועכשיו שאין אתה רוצה להשבע צריך אתה לשלם, גם המגיע לחלקי מדינא דגרמי, ותחלת הכל העלה הרב השואל שם, דדין זה הוא במחלוקת שנויה בין הסמ"ע ובין הש"ך בסי' פ"ו סעיף וא"ו גבי יורשין, ושוב עשה חילוק בזה, וכתב שבנידון זה גם הש"ך יודה לסברת הסמ"ע דמחמת זה שאינו רוצה להשבע לא מחייב מדינא דגרמי, וסו"ד העלה כיון שלא נתכוון להזיק, רק שאינו רוצה להשבע מחמת שמרחיק עצמו אף משבועת אמת, לא הוי גרמי ופטור, כל זה הוא מהרב השואל. והנה הגאון המחבר ז"ל שם פלפל קצת בזה שיש לחייבו מטעם מציל עצמו בממון חבירו, כדאיתא בסי' שפ"ח ס"ב, אך כתב דאין לחייב את ראובן משום זה, דאף דאסור להציל עצמו בממון חבירו, מ"מ אין חייב לשלם רק בנשא ונתן ביד, וכאן לא הוי אלא רק מניעת הטובה, והנה זה דוקא בחלוקה השניה, אבל בחלוקה הראשונה שהוא בעצמו נוטל ממון שמעון, א"כ הוי מציל עצמו בממון חבירו וחייב לשלם עכ"ד ע"ש:

וראיתי להגאון מהרי"ש ז"ל בשואל ומשיב רביעאה בח"ב סי' פ"ח בחצי התשובה הביא ענין זה שנשאל בו הרב השיב משה הנז' והעלה דפטור, דהא כל איש הירא וחרד לדבר ה' אינו רוצה להשבע אף באמת, ודאי אדעתא דהכי נחתו להשותפות שאם יוכל להתפשר בעד השבועה גם חבירו יכנס בזה ההזק, דאל"כ לא ירצו ללוות כי אם שיחתמו שניהם ולפ"ז אם יקרה שאחד בטוח יותר ואין המלוה רוצה בחיוב השני רק שזה לבדו יחתום, יארע קלקול לעסק, ובודאי נכנס לזה שזה יוכל להתפשר כפי מה שרואה להתפשר ומה לי גוף הממון או השבועה, ולא דמי למציל עצמו בממון חבירו וכו' ע"ש:

נמצא לפ"ז נ"ד לפי סברת הרב השיב משה יתחייב ראובן בהפסד חלק שמעון, כיון שנשא ונתן ביד ושלם לגוי כפי הפשר והוי מציל עצמו בממון חבירו, ולפ"ד הרב שואל ומשיב פטור כיון דשותפים הם אדעתא דהכי נחתו, ונראה טעם מהרי"ש ז"ל מסתבר טפי לומר אדעתא דהכי נחתו, וכיוצא בזה כתבתי בתשובה אחת באשה שרוצה לחלק מביתה לעניים ולצדקה כמנהג בתי העשירים ובעלה אע"פ שהיה עשיר מעכב מפני שהוא קמצן, דאע"פ שעומד וצווח אין שומעין לו, כי אדעתא דהכי נשאת לו, והארכתי בזה, והבאתי דברי הראשנים ז"ל דהכי ס"ל, ועל כן ודאי גם הכא י"ל אדעתא דהכי נחתי בשתוף זה מעיקרא. מיהו נראה לגם דעת הרב השיב משה היינו דוקא שלא היה ריוח באותו החפץ ושלם ראובן מעות הפשר מקרן השותפות, אבל אם היה ריוח באותו החפץ כנגד מעות הפשר, גם הרב השיב משה יודה דאין לשמעון טענה על ראובן:

שו"ר להרב זכור לאברהם אביגדור ז"ל בח"מ סי' מ"ז שהביא ענין כיוצא בזה, ונראה דעתי כסברת הרב השיב משה, דאם נשא ונתן ביד מחמת שלא נשבע ה"ז מתחייב בהפסד ע"ש, ורא תי ששם ציין על הרב פני משה ח"א סי' נ"ב בדף ק"ך ע"ד שהביא ענין אחד באפטרפוס שלא רצה להשבע, ולכך הפסיד שמעון ובא לטעון לחייבו בהפסד מדין פשיעה שגרם לו ההפסד מחמת שלא רצה להשבע, וסו"ד העלה דאין לחייב האפטרפוס בטענה זו ע"ש, והרואה יראה דהרב פני משה נמשך אחר סברת הרב שואל ומשיב, ואע"ג דהוא עשה בנידון שלו עוד סניף מטעם אחר עכ"פ מצינו חבר להרב שואל ומשיב בסברה זו:

ולפ"ז בנ"ד אם לא היה ריוח בעסק ונמצא כי החמשה לירא של הפשר נחסרו מן הקרן מחמת שלא רצה להשבע, הרי דין זה מחלוקת באחרונים הנז"ל, והמוחזק יאמר קי"ל, אבל אם היה ריוח וסך זה של חמשה לירא נחסר מן הריוח, נראה לכ"ע זה השותף ששלם הפשר ולא רצה להשבע פטור הוא, ואין לשותפו טענה עליו בדבר זה לומר לו למה שלמת ולא נשבעת באמת, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:


< הקודם · הבא >
מעבר לתחילת הדף
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.