רב פעלים/ב/אבן העזר/יח

רב פעלים ‏ ב אבן העזר

< הקודם · הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

שאלה. נשאלתי ממעלת החכמים הב"ד יכב"ץ ימחול כבודו לעיין על אודות הגט הנשלח לפה עירנו מעיר סנגפור יע"א, שנסתפקנו בו כמה ספיקות, ואע"פ שגט זה לא בא לידי נתינה, מפני שהאשה לא רצתה להתגרש, עכ"ז רצינו לברר הספיקות שהיה לנו בו להתלמד בזה לדבר אחר, ואלו הן הספיקות שנסתפקנו בו:

הספק הא', בשם המגרש, שכתוב אנא עבדאלה מאיר דמתקרי עבדאלה בן צאלח, וזה ידוע ומפורסם דשם זה עבדאלה מאיר נשתקע, וכל העולם אין קורין אותו אלא רק בשם עבדאלה לבד, גם, שאלנו לחכם יחזקאל שלמה דוד הי"ו, שהיה שותפו כשהיה דר בעיר הנכאן, ואמר שלא שמע מעולם שקורין אותו בשם זה, רק עבדאלה בלבד, ועיין להרב הלבוש ז"ל סי' קכ"ט סוף אות י"ח שכתב, על אשה שהיה שמה שמחה, ואח"כ נשתקע ממנה שם שמחה, והכל קורין אותה וריידא, שאין כותבין אלא רק וריידא, ואם כתב גם שם שמחה פסול, והביא דבריו הב"ש ס"ק ל"ז, והבאה"ט ס"ק ל"ג, ועיין להרב פתחי תשובה ס"ק נ"ה, שהביא משם הרב גט פשוט ז"ל, דאין להתיר אפילו במקום עיגון ושעת הדחק:

הספק הב', שכתוב בגט העומדת במתא בג'דאד, וזה ידוע שבגט שליחות אין לכתוב העומדת, אלא צריך לכתוב בכל מקום שעומדת, ועיין להרב גט פשוט סי' קכ"ח סס"ק י"ז שכתב גט שכתוב בו העומדת במקום פ' ואפשר שבעת ההיא לא היתה עומדת שם, כתב מהרשד"ם סי' נ"ח, דלא תנשא בגט זה יע"ש:

ועוד נמצא רעותא דגט הנז' נשלח לידינו עם הפוצטא בלי הרשאה כתיקון חז"ל, והגם שגט זה לא בא לידי נתינה, כי האשה לא רצתה לקבל הגט, הנה אנן ב"ד נכנסנו לספיקי הנז', והוצרכנו לכתוב לרו"ם כת"ר הי"ו, בעבור כי כפי הריאות, הנה זה המסדר שסידר הגט הזה הוא עם הארץ, ואינו בקי בדיני גיטין, וכתבו לנו אנשי סנגפור יע"א, שהוא סידר גיטין אחרים שם, אך הנשים שנתגרשו בגיטין שסידר המסדר, עדיין לא נשאו, וכותבים שזה המסדר אומר שיש לו סמיכה מחו"ר ירושלים תוב"ב לעשות גיטין, על כן חלותינו היא מרו"ם כת"ר, לחוות דעתו בזה, ושכמ"ה:

וזאת תשובתי להם. תשובה. מה שכתבתם לערער על המסדר הנז' שכתב עבדאלה מאיר, דמתקרי עבדאלה, מכח דברי הלבוש וגט פשוט ז"ל, אחה"מ דין הלבוש וגט פשוט לחוד, ונידון השאלה לחוד, כי דין הלבוש איירי דלא כתב דמתקרי, אלא רק כתב שני שמות בסתם, דהא כתב בזה"ל ואם כתב גם שמחה פסול, שכיון דנשתקע ממנה הרי הוא שם אחר לגבי דידה שאינה נכרת בו ע"כ, ואם כתב שמחה דמתקריא וריידא, הרי זו נכרת היטב, כי מפורש בדבר זה דמעיקרא היה שמה שמחה ונשתקע ונעשה במקומו וריידא, כיון דקאמר להדיה דמתקריא עתה וריידא, ועל כן נ"ד שכתב עבדאלה מאיר, דמתקרי עבדאלה בן צאלח, אע"ג דנשתקע שם מאיר, הרי ניכר היטב בזה עתה מאחר דקאמר דעתה מקריי עבדאלה בלבד, וליכא חששה דזה אדם אחר ששמו עבדאלה מאיר וזה פשוט וברור. והנה הרב דברי אמת ז"ל, בענין גיטין סי' ט', הביא מחלוקת הפוסקים בנשתקע שם הראשון, די"א לכתוב שם הנקרא בו עתה לעיקר ויכתוב דמתקרי על שם הראשון, ר"א דבכה"ג הוי מזוייף מתוכו, דאיך יכתוב דמתקרי על שם שאינו נקרא בו עתה, אלא ס"ל דיכתוב דמתקרי על שם הנקרא בו עתה ע"ש, וא"כ לפי סברה זו יפה עשה זה המסדר שכתב עבדאלה מאיר (שהוא שם הראשון) דמתקרי עבדאלה (שהוא שם הנקרא בו עתה), והנה לענין הלכה צריך לעיין בזה איך ראוי לכתוב בד"ז, ומאחר דאין הדבר הזה צריך לענין מעשה לעת עתה, לא נאריך לברר אותו עתה:

גם עוד מה שדנתם מהשערת השכל ששם עבדאלה מאיר לא היה נקרא בו, אלא ביום המילה, ואח"כ נשתקע לגמרי מכל וכל, אין השערה זו מוכרחת, די"ל אע"ג דאיהו לא חתים עבדאלה מאיר, וגם בפי העולם אינו נקרא אלא רק בשם עבדאלה בלבד, יתכן לא נשתקע שם מאיר לגמרי, אלא נקרא בו ג"כ בעליית ספר תורה וכן בשטר כתובה וכיוצא בזה, וכל כהאי גוונא יש מקום עיון, אם יש לזה דין נשתקע, וספק זה נתבאר בדברי האחרונים, ועתה אין לנו צורך בו לבארו, ועיין דברי אמת בענין גיטין סי' ט' הנז"ל, שכתב ראיתי למהר"י זיין הובאו דבריו בזרע אברהם אה"ע סי' י"ז, דכל שכתוב בכתובה לא מקרי נשתקע, ונסתייע מדברי גו"ר כלל א' סי' כ"ב ע"ש, ובהיכא דנקרא מן הלידה בשני שמות ראובן ישראל, ועולה לס"ת וחותם בשניהם, ורק בפי העולם אינו נקרא אלא בשם ראובן, יש בזה כמה חלוקי דיעות בין האחרונים, י"א כותבין ראובן ישראל דמתקרי ראובן, וי"א כותבין ראובן דמתקרי ראובן ישראל, ועיין פתחי תשובה ס"ק ל"ו, מה שהאריך בענינים אלה ודומיהן, גם הביא שם מה שיש לפרש במשמעות דמתקרי מהו, ועיין גט פשוט ס"ק י"ג:

ומה שכתבתם לערער על מ"ש העומדת במתא בג'דאד, והבאתם דברי גט פשוט מ"ש מן מהרשד"ם אה"ע סי' נ"ח, הנה דברי מהרשד"ם יש לפרשו ב' פירושים, ועיין כנה"ג סי' קכ"ח, הגהב"י אות כ"ב, וישועות יעקב בסדר הגט, דש"ע ס"ק כ"ז, אך כל זה איירי בהיכא דאנחנו רואין שהאשה היא עומדת שם, ואין לנו עסק עתה לברר בדין זה, ואיך שיהיה הנה המסדר שכתב העומדת במתא בג'דאד, ודאי עוית בזה, דלא היה ראוי שיכתוב כך, והיה לו ללמוד מדברי הש"ע דסי' קכ"ח ס"ב, דמפורש להדיה, דאם אין האשה עומדת במקום חתימת הגט, דאין כותבין מקומה כלל:

ואשר כתבתם עוד, לערער על המסדר ששלח הגט לידכם בפוצטה בלי הרשאה כלל, הנה בזה ודאי ניכר שהוא עם הארץ גמור ובער ולא ידע, ונראה דאין בידו סדר הגט, ואם יש אצלו לא ידע למקרי ביה, דהא מפורש כל זה בסדר הגיטין, ואיך ס"ד לשלוח הגט בלא הרשאה, ובשלמא אם נשלח הגט ביד שליח מהתם להכא, ולא מסר בידו ההרשאה, אלא רק עשה הרשאתו בפני עדים, יש ללמד עליו זכות קצת דסבר סגי בהכי, כיון דהגט ביד השליח, נאמן לומר שהבעל עשאו שליח בעדים, אבל בכה"ג דשלח הגט בפוצטה, איך ס"ד שתתגרש האשה בגט זה בלי הרשאה, דמי ימסור הגט ביד האשה, ומי יגרש:

זאת ועוד אחרת, נמצא אולת יתירה למסדר הזה, אשר מעלתכם לא נרגשתם בה בדברי שאלתכם, והוא, כי ראיתי ששלח ליד מעלתכם עם הגט הנז' שטר עדות דחתימי עליה תלתא בתורת מעב"ד, וזה נסחו, בחמישי בשבת בחמשה ימים לחודש אלול שנת חמשת אלפים ושש מאות וחמשים לבריאת עולם, למנין שאנחנו מונים בו כאן במתא סנגפור, אנחנו ב"ד ח"מ, במותב תלתא כחדא הוינא, ובא לפנינו עבדאללא מאיר, דמתקרי עבדאללה בן צאלח בן שכר וגירש את אשתו צלחה בת ששון יחזקאל ראובן מנשה, ואמר תתקבל גט זה אשתי, והרי היא מגורשת ממני ומותרת לכל אדם, ובטל כל מודעי דהוה ליה, ואין שום תנאי אלא הן גרושין גמורים, וקרינו הגט והיה כשר, והכל שריר ובריר ונהיר וזהיר וקים, וחתמו על זה שלשה שהם, פב"פ, ופב"פ, ופב"פ, ואחריהם כתב הבעל בזה"ל, אני עבדאלל'ה מאיר דמתקרי עבדאלל'ה בן צאלח בן שכר החתום מטה, העומד היום בסנגפור, מתא דיתבא על כיף ימא רבא, גרשתי את אשתי צלחה דמתקרייא צלתה בת ששון יחזקאל ראובן מנשה, בפני הב"ד פב"פ, ופב"פ, ופב"פ, בלי שום תנאי, ובביטול כל מודעי ככל הכתוב למעלה חתימתם אמת שריר ובריר ונהיר וזהיר וקים, וחתם עבדאלל'ה צאלח שכר, והוא הבעל, והזמן מכוון עם זמן הגט, וגם על דברי הבעל הנז' חתמי תרי סהדי, זה אשר מצאתי כרוך עם הגט ששלחתם אותי אלי לראותו:

והנה, בודאי דברים אלו הכתובים במעב"ד הנז', תקנם ועשאם המסדר ע"פ שכלו וחכמתו, ובזה ניכר שהוא עם הארץ גמור, יען כי מדברים שכתבו, נראה שהאשה צלחה נתגרשה מבעלה בפניהם, וכתבו מעב"ד על הגרושין שנעשה לפניהם, כי כתבו בפירוש במותב תלתא כחדא הוינא, ובא לפנינו עבדאלל'ה וכו', וגירש את אשתו צלחה וכו', ואין שום תנאי אלא הן גרושין גמורים, וקרינו הגט והיה כשר וכו', וגם הבעל בא אחריהם, ואזיל ומודה שגירש את אשתו צלחה בפני שלשה ב"ד הנז"ל, שכן כתב בזה"ל, אני עבדאל'ה וכו' גרשתי את אשתי צלחה וכו', בפני הב"ד פב"פ, ופב"פ, ופב"פ הנז"ל, בלי שום תנאי, וביטול כל מודעי וכו', וכל זה הוא שקר גמור, כי האשה היא בעיר בג'דאד, ואיך נתגרשה בעיר סנגפור, שלא היתה שם לא היא, ולא שלוחה, וכל דברים אלו נכתבו מחסרון דעת המסדר, שהוא סידר הדברים האלה ואמר להשלשה הנז"ל ולהבעל, כך צריכין אתם לכתוב ולשלוח כתיבה זו בחתימת ידכם לעיר בג'דאד עם הגט אשר תתגרש בו שם, ונמצא זה המסדר הוא בור ועם הארץ, ולא ידע בין ימינו לשמאלו, וגיבב דברים, ולא ידע מאי חורבא נפיק מזו הכתיבה, ומן הנראה יתכן שחשב, כיון שנכתב ונחתם הגט בסנגפור, והביאו הבעל בפני השלשה הנז"ל תתגרש בו האשה, והיא עודה יושבת במקומה פה בג'דאד:

ועל כן הא ודאי אע"ג דגט זה נתבטל מאליו בלא"ה, מפני שהאשה לא רצתה לקבלו, והמעב"ד היא נשארה עם הגט ביד ב"ד של פה עירנו, וכולם נעשו כחרם הנשבר, הנה ודאי איכא למיחש על שאר גיטין שעשה המסדר הזה שם מאחר שנתברר מזאת המעשה שהוא עם הארץ גמור:

והנה נודע מ"ש הריב"ש ז"ל סי' שי"ח, והרא"ם ח"א סי' ל"ה, והובאו דבריהם בב"י סוף סי' קמ"א, ובש"ע בהגה"ה סוף סעיף ט', וגם עיין עוד בהגה"ה סי' קמ"ב סוף סעיף ט' ע"ש, והגאון חתם סופר אה"ע ח"ב סי' נ"ד כתב, לכאורה נראה דהריב"ש סותרים דבריו מסי' רע"א לסי' שי"ח, אך באמת אין סתירה והיינו דכל דאתי גיטא לקמן ע"י שליח הולכה כדי למסרו לאשה ולא ראינו בו שום ריעותא, רק שהמסדרים לא היו בקיאים דאה"ן לא נחוש, אבל עובדא דסי' שי"ח הוה בשליח קבלה דנקרע הגט במקום קבלתו ואינו לפנינו לראותו, ורק אנחנו סומכים שנעשה כראוי, ולהכי כל שהמסדרים הם ע"ה ואינם בקיאים לא סמכינן עלייהו להתיר בגט שנעשה על ידם, אבל אה"ן אי הוה מייתי הגט לפנינו וראינו שאין בגט שום פקפוק, אע"פ שהמסדרים לא היו בקיאים אין לעגן ולפסול בדיעבד, אלא אמרינן מסתמא עשו סדר הגט המסודר לפניהם ולא שינו בדבר, וכתב עוד דלפ"ז תיקשי אתשובת הרא"ם דיליף מהך דהריב"ש ז"ל לנ"ד לפסול, ולמה פסל הרא"ם ולא חש לעיגונא, כיון דלפני הרא"ם היה הגט נכון וישר, ורק פסלו מכח פיסול ההרשאה, ועל זה כתב הגאון ז"ל. דס"ל כיון דכל סמיכות הריב"ש בסי' רע"א להתיר, היינו משום דהשתא בזה"ז הסידורים של הגט הם מצויים וכתובים לפני המסדר, להכי הוי בכלל מ"ש בגמרא, סתם ספרי דדייני מגמר גמירי, ואמרינן מסתמא עשה כפי סדר הכתוב ומסודר לפניו, אך בעובדא דהרא"ם הוה שכתב בהרשאה שהבעל מנה אותו לשליח קבלה, ולא הרגישו שאין הבעל יכול למנות שליח קבלה, א"כ הרי נכשלו במ"ש בסידורים שלפניהם, ואז שוב אין לסמוך כלל, אפילו בדברים שאין אנחנו רואין פיסול לפנינו עכ"ד ע"ש:

ולפ"ז בנידון השאלה הנז' יש לחוש על גיטין אחרים שסידר אותו האיש, ובאי לידי גירושין כיון שאין הגט לפנינו, דודאי כל גט קורעון אותו אחר שגרשו בו, וכמ"ש הח"ס ז"ל בדעת הריב"ש, ועוד אפילו אי הוה הגט לפנינו ולא ראינו בו שום רעיתא של פיסול, ג"כ יש לחוש בו משום פסולים שאינם ניכרים, וכמ"ש הח"ס ז"ל בדעת הרא"ם ז"ל, יען כי כאן טעה המסדר הזה בדברים הכתובים להדיא, בסידורים של הגט הנדפסים בש"ע ושאר ספרים, ולא עשה ההרשאה כפי מה שנכתב בסדר הגט, וזה מכשול וחסרון גדול, ואם הוא הולך ועושה כפי סדר הגט הכתוב ומוצג לפניו, איך לא עשה ההרשאה כאשר כתיב ומוצג בסידורים של הגט הנדפסים, וגם עוד אם היה לו עינים לראות בש"ע, לא היה כותב דיתבא במתא בג'דאד, ולכן כיון שזה נכשל בסידור הגט חיישינן לשאר פיסולים שאינם ניכרים. ועוד ממה שמצינו שסידר שטר עדות דחתימי עליה שלשה שמעידין ומגידים דהבעל עבדאלה הנז' גירש את אשתו בפניהם גירושין גמורים, מזה נראה שהוא עם הארץ גמור וכאשר כתבנו לעיל, ובזה גרע טפי מאותם עובדי שדברו בהם הריב"ש והרא"ם ז"ל הנז':

והנה, מצינו כמה גדולי אחרונים, שסמכו על תשובת הריב"ש, והסכימו לפסול הגט בכה"ג, וכמ"ש הרב זקן אהרן בסי' י"ד, גם הגאון צמח צדק בסי' ק"י, הביא תשובת הריב"ש הנז', וסמך עלה, ורק עשה חילוק דלא שייך בנ"ד, וכן הוא בעבודת הגרשוני סוף סי' ל"ה, ואפילו הרב פנים מאירות ח"ג סי' מ"ז דף נ"ח ע"ג, לא התיר אלא בהיכא דלא טעו בדבר הפוסל מן הדין ע"ש, ובנידון השאלה טעה בדבר הפוסל מן הדין, ששלח הגט עם הפוצטה בלי ההרשאה, ובזה גם הרב פ"מ יודה, ועיין להרב פני יהושע אה"ע סי' וא"ו ע"ש, גם ראיתי להגאון מצאנז ז"ל, בדברי חיים אה"ע סי' פ"ט, שהאריך קצת בענין זה, והעלה מ"ש להקל במקום עיגון, אינו אלא בהיכא דלא טעו בדבר הפוסל מן הדין, ועיין עוד להרב הנז' בסי' צ' מ"ש שם. עוד ראיתי להגאון חתם סופר באה"ע ח"ב סי' ח', מה שהשיב לגאון אחד בזמנו, ע"ד הגט שנשלח ע"י שליח, ונמצא בו כמה ריעותות, אך המסדרים מיד הבעל ליד השליח, כתבו התנצלות, שלא היה להם סופר כראוי, והיה בזמן בהול, דהבעל היה בורח, ובבריחתו הגיעוהו בספר המדינה, והשתדלו ממנו גט פטורים לאשתו כי לא ישוב עוד, ורב אחד שבא הגט לידו, תיקן בגט מה שאפשר לתקן ומסרו ליד האשה כדת משה וישראל, וסמך על התנצלות המסדר, וגם ידע שיש לו סמיכה מהרב הזקן זצ"ל וכו', ועל זה הגאון השואל רצה לפסול גם בכה"ג דאומר המסדר התנצלות, וגם לא היה הטעות גדול ב"כ, אבל הגאון ח"ס הכשיר מטעם שאומר התנצלות, וגם שיש לו סמיכה, וגם מוחזק בהוראת או"ה, לכך נקבל התנצלות שלו ע"ש, ולפ"ז בנידון השאלה דליכא שום התנצלות במה ששלח הגט בלא הרשאה, וגם ניכר שהוא עם הארץ גמור, מלשון המעב"ד שסידר לשלשה ב"ד וכנז"ל, הא ודאי לכ"ע פסלינן כל מה שנעשה על ידו, ולפחות לפסול אותם הגיטין שנתגרשו בהם הנשים שעדיין לא נשאו, דאפשר לקבל עתה גיטין מחדש, עשויים כדין וכהלכה:

וזאת תורת העולה, דכל הנשים שנתגרשו בעיר סנגפור יע"א, ע"פ המסדר הנז', אם עדיין לא נשאו, צריכין גרושין מחדש ע"י מסדר בקי בדיני גיטין ומוסמך, ואם יש שכבר נשאו, אין אני מגלה דעתי בהם. כ"ז כתבתי בנחיצה רבה, והשי"ת יאיר עינינו באור תורתו אכי"ר:

< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.