רא"ש על התורה/שמות/יב

רא"ש על התורה שמות יב

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ט

אל תאכלו ממנו נא. פשט מר' אברהם בן עזרא אל תדאגו ותאמרו נאכל הפסח נא כלומר שאינו מבושל כל צרכו מפני פחד מצרים לא תעשו כן ובשל מבושל במים ואל תאמרו נבשלנו בקדרה שלא ירגישו בנו המצרים שנאכל אלהיהם לא תעשו כן והוא כמו ולא בשל וכן תרגם אונקלוס ואף לא בשלא מבושל במייא. כי אם צלי אש ראשו על כרעיו ועל קרבו וא"ת נחתוך הראש והאיברים והכרעים שלא יכירו שהוא תועבתם לא תעשו כן אלא על אפם ועל חמתם. יכירו וידעו שהוא תועבת מצרים אשר אתם זובחים ואוכלים ויחפרו ויאבדו וימותו בנפש מרה כי אלהים חי וקיים בחזק יבא וזרועו מושלה לו ועשה בהם שפטים:

איתא בתלמוד כתוב א' אומר ששת ימים תאכל מצות וכתוב א' אומר ז' ימים תאכל מצות ז' בכלל היה. וא"ת איך משמע שיצא ז' מן הכלל. ופרשב"ם שלהי פסחים דכתיב ששת ימים תאכל מצות וביום הז' עצרת בפרשת ראה ומשמע בהדייא דיצא מכלל אכילת מצה השביעי ולגופיה לא אצטריך שהרי כתיב בפרשת פינחס וביום הז' מקרא קדש:

טז

כל מלאכה לא יעשה לכם. פרש"י ע"י אחרים ור"ל גוים ואני הקשיתי למורי הרב ז"ל א"כ מצינו אמירה לגוי שבות מן התורה. ותירץ אחרים קטנים שכן גבי שבת הם מוזהרים בפסוק האבות על הבנים:

כט

וה' הכה כל בכור. כל מקום שנא' וה' הוא וב"ד ומתוך כך ניחא לן באיוב ה' נתן וה' לקח וכו' למה אמר וה' די לו לומר ה' נתן ה' לקח אלא כשעושה חסד ומתנת חנם עם בריותיו הקב"ה אינו נמלך עם פמלייא שלו אבל כשלוקח א' מהם או כשמביא יסורין עליהם הוא נמלך עם ב"ד ולכך נאמ' וה' הכה:

ל

כי אין בית אשר אין שם מת. לפי שהיו קוברים אותם בבתיהם והכלבים מחטטים ומוציאין ומוליכין אותם מבית לבית:

לט

כי לא חמץ כי גורשו ממצרים. וא"ת וכי אם לא גורשו ממצרים היו אוכלין חמץ. וי"ל כי גורשו קאי אדלעיל ויאפו את הבצק אשר הוציאו ממצרים וכו' כלומר חוץ ממצרים וכן שמואל שוכב בהיכל ה' היכל ה' קאי לטרם יכבה שהרי אין ישיבה בעזרה אלא למלכי בית דוד בלבד:

אז"ל פסח שיצאו יש' ממצרים חמישי בשבת היה ושבועות בשבת היה שכן אמרינן פרק ר' עקיבא דכ"ע סברי דבשבת ניתנה התורה ועתה בזמן הזה חל שבועות ביום ב' דפסח וסימן אתב"ש ומאי שנא. וי"ל דאמרינן התם פרק ר' עקיבא אייר דההיא שתא מליוה ונראה שחמשים וא' יום היה מפסח לעצרת שעדיין לא נצטוו על ספירת העומר והפסוק מדבר מן השנים הבאות שלעולם אייר חסר:

מו

ועצם לא תשברו בו. לשון התלמוד פרש"י יש בו כזית בשר יש בו משום שבירת עצם. ור"ל הפשט מאזהרת השבירה לפי שיראה רעבתן אם שובר העצמות של פסח שהפסח נאכל על השבע אם כן כשאין עליו כזית בשר למה אין בו משום שבירת עצם והלא יותר יראה רעבתן. ושמעתי האי פירוש נמנו חבורה על הפסח והמה מרובים כל כך שלא הגיע לחלק אחת מהם כזית אך צריך לחזור על המוח מהעצם לשברו אין בו משום שבירת עצם אבל אם יש עליו כזית בשר עובר ועובר שיכול לצאת ידי חובה מכזית הבשר כך שמעתי אך לשון התלמוד לא משמע כן לפי':< הקודם · הבא >מעבר לתחילת הדף

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.