רא"ש/שבת/כ/ד
|
פסקי הרא"ש - שבת |
דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף
ואידך מאי היא דתניא כירה שנשמטה אחת מירכותיה מותר לטלטלה בשבת. שתים אסור לטלטלה בשבת. ורב אמר אפילו אחת אסור לטלטלה. גזירה שמא יתקע והלכה כרב. תורה מאי היא דאמר רב עתידה תורה שתשתכח מישראל שנאמר והפלא ה' את מכותך הפלאה זו איני יודע מהו כשהוא אומר הנני יוסיף להפליא את העם הזה הפלא ופלא ואבדה חכמת חכמיו הוי אומר הפלאה זו תורה. שלחו ליה בני בשכר ללוי כילה מהו כשותא בכרמא מהו מת ביום טוב מהו. אדאזיל נח נפשיה דלוי. אמר ליה שמואל לרב מנשה אי חכימת שלח להו. שלח להו כילה חזרנו על כל צידיה ולא מצאנו לה שום היתר. ולישלח להו כרמי בר יחזקאל. לפי שאינן בני תורה. כשותא בכרמא עירובא. ולישלח להו כדרבי טרפון דתניא רבי טרפון אומר אינם כלאים בכרם וחכמים אומרים כלאים בכרם וקי"ל כל המיקל בארץ הלכה כמותו בחוץ לארץ. לפי שאינן בני תורה. מת ביום טוב לא יתעסקו בו לא יהודאין ולא ארמאין לא ביו"ט ראשון ולא ביו"ט שני. ולישלח להו כדרבא דאמר רבא מת ביו"ט ראשון יתעסקו בו נכרים ביו"ט שני יתעסקו בו ישראל ואפי' ביו"ט שני של ר"ה. לפי שאינן בני תורה אמר רבה בר רב הונא אמר רב חמא בר גוריא מתעטף אדם בכילה ובכיסכסים ויוצא בה לרה"ר בשבת ואינו חושש. ומ"ש מדרב הונא דאמר רב הונא אמר רב היוצא בטלית שאינה מצוייצת כהלכתא בשבת חייב חטאת. ציצית לגבי טלית חשיבי ולא בטלי הני לא חשיבי ובטלי. ורצועות התלויות באבנט נראה דלא חשיבי ובטלי. ואם היו של משי חשיבי ולא בטלי אלא א"כ קושר בהן בתי שוקיים:
< סימן קודם · סימן הבא >
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |