רא"ש/קידושין/א/כד

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

רא"ש TriangleArrow-Left.png קידושין TriangleArrow-Left.png א TriangleArrow-Left.png כד

פסקי הרא"ש - קידושין
< סימן קודם · סימן הבא >
מעבר לתחתית הדף


דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף


אמר רבא אמר ר"נ אומר אדם לבתו קטנה צאי וקבלי קידושיך מדרבי יוסי בר רבי יהודה לאו אמר רבי יוסי בר רבי יהודה מעות הראשונות לאו לקדושין ניתנו וכי משייר בה שוה פרוטה הוי קידושין הכא נמי לא שנא ואם תאמר מאי קמ"ל פשיטא שהיא מקודשת דאפילו אם היה אומר תן מנה לפלוני ותתקדש בתי לך היתה מקודשת מדין ערב כל שכן כשהוא אומר תן מנה לבתי ויש לומר דהכא לא שייך להזכיר דין ערבות לפי שלא דיבר למקדש אלא לבת ועוד שנתן לה רשות להתקדש אפי' בשטר ולא שייך כאן דין ערב כיון שאין נהנה בקבלת השטר דערב משעבד עצמו בשביל הנאת הלוה אלא קמשמע לן רב נחמן דאותו כח וזכות שזיכתה לו תורה בקדושי בתו יכול הוא ליתנו להתקדש את עצמה מדעתה מדרבי יוסי בר ר' יהודה דאמר מעות הראשונים לאו לקידושין ניתנו וכשמכר האב את בתו נעשה כאילו אומר לה אם ירצה האדון ליעדך קבלי קדושין דהיינו שיור פרוטה שעליך אבל אין לפרש שבא ללמוד מדרבי יוסי בר רבי יהודה שמתקדשת אע"ג דקטנה לאו בת זכיה היא דאי אפשר לומר כן דאם אינה זוכה בקידושין היאך מתקדשת בקבלתה ואי בת זכיה היא מן התורה מה אנו צריכין לדרבי יוסי בר ר' יהודה לענין זכיה ואם בא ללמוד מדרבי יוסי בר ר' יהודה לענין זכיה שזוכה מן התורה כמו שהיא זוכה בשאר א"כ אמאי נקט לבתו קטנה אפי' בקטנה אחרת יכול להשמיענו חדוש זה שיש לה זכיה מן התורה ועוד בקל היא זוכה התם בשאר כיון שאינו אלא מחילת שיעבוד בעלמא ואם תאמר היא גופא תיקשי לך היאך היא מתקדשת בקבלתה הא קטן לית ליה זכיה מדאורייתא כדאמר בפרק קמא דבבא מציעא דף יב. דקטנה אין לה יד לזכות בעצמה ומציאת חש"ו אפילו לרבי יוסי אין בו גזל גמור אלא מדבריהם ויש לומר דבדעת אחרת מקנה אותה יש לה זכיה מדאורייתא כדמשמע בגיטין פרק התקבל דף סד: דפריך לרב חסדא דאמר אחד זה ואחד זה זוכה לעצמו ואינו זוכה לאחרים ממתניתין דאומר אדם לעבדיו ולשפחותיו העברים הא לכם מעות הללו ופדו בהן מעשר שני והא שפחה עברית קטנה היא וזוכה לאחרים ודחו לה בעציץ שאינו נקוב מדרבנן מכלל שרצה להוכיח שהיא זוכה אף לאחרים מדאורייתא ושמעינן מינה דלרב חסדא זוכה לעצמו מן התורה ולרב יהודה דפליג עליה דרב חסדא זוכה מן התורה אף לאחרים ואמרינן נמי במסכת סוכה דף מו: לא ליקני איניש לולבא לינוקא דינוקא מיקני קני אקנויי לא מקני אלמא בדעת אחרת מקנה זוכה מן התורה הלכך כשנתן לה אביה רשות לקבל קידושיה יש לה יד לזכות בהן ומתקדשת אבל יתומה קטנה נהי שיש לה כח לזכות לעצמה אין לה כח להקנות עצמה לבעלה דאין מעשה קטנה כלום אבל האב מקנה אותה לבעל בקבלת קידושיה והיא מקבלת קידושיה בשליחות אביה אע"ג דאין שליחות לקטן לטובתה לזכותה לעשית שליח כדפרישית לעיל סי' טו ואפי' לית הלכתא כר' יוסי בר רבי יהודה דאמר מעות הראשונות לאו לקידושין ניתנו מ"מ מייתי שפיר רב נחמן סיוע לדבריו דבהך סברא דקאמר שהיא מתקדשת בשיור פרוטה שעליה מדעת אביה לא אשכחן מאן דפליג עליה בהא דהאי דקאמרי רבנן מעות הראשונות לקידושין ניתנו לאו מהאי טעמא קאמרי:


מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >
Information.svg

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain).

אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.