רא"ש/סוכה/א/א
|
פסקי הרא"ש - סוכה |
סוכה שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה ורבי יהודה מכשיר. ושאינה גבוהה י' טפחים ושאין לה שלש דפנות ושחמתה מרובה מצלתה פסולה:
גמ' מה"מ אמר רבה אמר קרא למען ידעו דורותיכם כי בסוכות הושבתי את בני ישראל עד עשרים אמה אדם יודע שהוא דר בסוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שהוא דר בסוכה מאי טעמא משום דלא שלטא ביה עינא. ורבי זירא אמר מהכא וסוכה תהיה לצל יומם מחורב עד עשרים אמה אדם יושב בצל סוכה למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות. רבא אמר מהכא בסוכות תשבו שבעת ימים אמרה תורה צא מדירת קבע ושב בדירת עראי עד עשרים אמה אדם עושה דירתו דירת עראי. פי' ראויה לעמוד בבנין עראי הלכך אפילו אי עביד קבע כגון שסיכך על מחיצות של ברזל שפיר דמי למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא קבע. לרבה דאמר למעלה מעשרים אמה אין אדם יודע שדר בסוכה משום דלא שלטא ביה עינא אם היו דפנות מגיעות לסכך כיון דשלטא ביה עינא אע"ג דגבוה מעשרים אמה ולמעלה כשירה. ולרבי זירא דאמר למעלה מעשרים אמה אין אדם יושב בצל סוכה אלא בצל דפנות אי אית בה יותר מד' אמות כיון דרויחא איכא צל סוכה וכשירה. ולרבא דאמר למעלה מעשרים אמה אין אדם עושה דירתו דירת עראי אלא דירת קבע לית ליה תקנתא אלא בין דפנות מגיעות לסכך בין אין דפנות מגיעות לסכך בין יש בה יותר מד' אמות בין אין בה יותר מד' אמות כיון שהיא גבוהה למעלה מעשרים אמה פסולה. איכא מ"ד הלכתא כרבה דהא בכל מילי כרב עבד[1] ואנן מסתברא לן דהלכתא כרבא דקי"ל סוכה דירת עראי בעינן ורבי יהודה דמכשיר ס"ל דסוכה דירת קבע בעינן פי' דמכשיר אף בדירת קבע ולית הלכתא כותיה ואי הוו דפנות מגיעות לסכך כ"ש דהוה ליה דירת קבע. ועוד דהא סוגיא בענין סוכה ע"ג סוכה כוותיה. וכן פסק הר"ז הלוי ז"ל כרבא דבתראה הוא ואפילו לאביי דאקשי עליה הא קבליה לטעמא מדאשכחן לאביי דאמר רבי ורבי אושעיא וכו' כולהו סבירא להו סוכה דירת קבע בעינן. ומינה שמעינן דטעמא דרבנן משום דבעינן דירת עראי. אע"ג דחשו לה לקושיא דאביי כדאמר כולהו כרבא לא אמרי משום קושיא דאביי מ"מ כיון דאביי גופיה קבליה לטעמא דרבא כדאמר הלכך דרבא עדיף ועליה סמכינן ע"כ. ולאו ראיה היא כמו שפירש ר"י לקמן (דף ז:) דהא דחשיב לרבי יהודה לא משום דאסקינן לעיל טעמא דרבנן דפסלי משום דבעינן דירת עראי דהא אביי דהכא הוא דאקשיה ליה לרבא לעיל דאית ליה ההוא טעמא אבל מ"מ אמת הוא דלמעלה מעשרים אמה לא קיימא בלא קבע. ואמרינן נמי בפרק הישן (דף כא:) רבי יהודה לטעמיה דאמר סוכה דירת קבע בעינן ודייקא מהא דמכשר למעלה מעשרים. וכן פסק הרי"ץ גיאות ז"ל כרבא וכן ה"ר ישעיה דטרנ"י. אבל בעל העיטור פסק כרבה ולא נראו לי דבריו:
אמר רב שמואל בר רב יצחק אמר רב הונא הלכה צריכה שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו והיינו ז' טפחים על ז' טפחים דגברא באמתא יתיב ושולחנו טפח כדאיתא בירושלמי פרק הישן (הלכה ח) כמה כדי שולחן טפח. א"ל רבי אבא דאמר לך מני ב"ש היא. בסדר רב עמרם פסק בשש מקומות הלכה כב"ש והך דהכא שתהא מחזקת ראשו ורובו ושולחנו חדא מינייהו ואע"ג דאמר בפרק קמא דברכות (דף יא.) אמר רב יוסף עשה כב"ש לא עשה ולא כלום ומייתי ראיה מעובדא דרבי יוחנן בן החורני שהיה יושב ראשו ורובו בסוכה ושולחנו בתוך הבית ההיא בסוכה גדולה איירי ופליגא בתרתי כדמסיק בשמעתין.
בגדולה הלכה כב"ה דלא גזרינן שמא ימשך אחר שולחנו אבל בקטנה הלכה כב"ש כדפסיק הכא וכן משמע הלשון צריכה שתהא מחזקת ומיירי שהוא ושולחנו בתוך הסוכה[2] ולא שייך הכא טעמא שמא ימשך אלא בשיעור הכשר סוכה קא מיפלגי אבל בסוכה גדולה והוא יושב על פתח הסוכה רחוק מן הדפנות ושולחנו בתוך הבית איכא למיחש שמא ישכח ישיבת הסוכה וימשך אחר שולחנו. ובהא הלכתא כבית הלל וכן כתב רי"ץ גיאות ז"ל והר"ז הלוי ז"ל ובעל העיטור. אבל הרב אלפסי סבר דחד טעמא לתרוייהו ובשניהם פסק כב"ש וכ"כ ה"ר ישעיה דטרנ"י ואין דבריו נראים דלישנא שתהא מחזקת לא משמע הכי. ועוד מדקתני בברייתא רבי אומר כל סוכה שאין בה ארבע אמות על ארבע אמות פסולה וחכמים אומרים אפילו אינה מחזקת אלא כדי ראשו ורובו ושולחנו כשירה דמשמע דומיא דארבע אמות שגם שולחנו בתוך הסוכה ואפ"ה פסל ת"ק דאידך ברייתא אלמא לאו משום שמא ימשך:
- ↑ שבת דף כב.
- ↑ האחרונים תמהו שהרי עסקינן בסוכה קטנה שאין בה כדי להחזיק שולחנו, ומהו שכתב רבינו ומיירי שהוא ושולחנו בתוך הסוכה. ובקרבן נתנאל דחק שמשמע אף באופן שדחק והכניס שולחנו עמו. ובשו"ת בית הלוי (ח"ג סימן נג) הקשה שמלבד שהוא דוחק לבאר כן דברי רבינו, הרי שבכה"ג שאין מחזקת שולחנו כדרכו הרי אף הרי"ף (החולק על רבינו כדלהלן) מודה שפסולה לב"ש ואף לשינה וישיבה. לכך ביאר כוונת רבינו באופן שאף שולחנו בתוך הסוכה אלא ששיעור הסוכה קטן ואינו מחזיק שולחנו, כגון שהיתה סוכה קטנה פתוחה לסוכה גדולה ושולחנו בסוכה הגדולה או שהיתה הסוכה קטנה ופסל יוצא ממנה ושולחנו תחת הפסל, שלדעת הרי"ף פסול שהרי אין בסוכה שיעור כדי להחזיק שולחנו ולדעת הרא"ש כשר כיון שאין חשש שמא ימשך. והוכיח כן רבינו מהלשון צריכה שתהא מחזקת דמשמע אף אם שולחנו בתוך הכשר סוכה בעינן שתהא גוף הסוכה מחזקת אף שולחנו.
 |
אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם. |
· סימן הבא >