רא"ש/בבא בתרא/ג/יח

רא"ש בבא בתרא ג יח

פסקי הרא"ש - בבא בתרא < סימן קודם · סימן הבא > מעבר לתחתית הדף דפים מקושרים

דף זה הועלה אוטומטית, ייתכנו שגיאות בתחביר קוד הדף. נא לא להסיר את התבנית לפני בדיקת תקינות ידנית
אם הכל בסדר - נא הסירו תבנית זו מן הדף

ושמעינן מהא הא דאמר הבא ליפרע מנכסי יתומים לא יפרע אלא בשבועה אם נטל שלא בשבועה מחייבינן ליה לישבע ומשמתינן ליה עד דמשתבע. ומיהו אי לא בעי אשתבועי לא נחתינן לנכסיה אלא משמתינן ליה עד דמשתבע כדין מי שחייב לישבע שבועת היסת. וכן כתב רב אלפס בהלכות שבועות: אמר ליה לקוחה היא בידי לא מצית אמרת דהא נפיק עליה קלא דארעא דיתמי היא. פירשו התוספות ודאי אי הוה טעין לקוחה היא בידי מהימן כיון דאכלה תלת שנין בחיי אבוהון. גם אין ידוע דבתורת משכנתא אתא לידיה. משום קלא בעלמא לא יפסיד חזקתו אלא הכי קאמר לא מצית אמרת כלומר לא היית ברצון אומר כך ולא היית יכול להעיז פניך ולומר כן מפני הקול ואין זה מיגו והכי אמר בפרק האיש מקדש דף נ. גבי דברים שבלב דקאמר היה לך הוה ליה למימר מזיד הייתי ומשום דאין אדם משים עצמו רשע אין כאן מיגו אע"פ שאם היה אומר מזיד הייתי היה נאמן מכ"מ אין זה מיגו ורב האי גאון ז"ל כתב דאי הוה טעין לקוחה היא בידי לא היה נאמן כיון דנפק עליה קלא דארעא דיתמי היא ופירש ה"ר יונה ז"ל דבריו דמיירי שיצא הקול בחיי האב בתוך שני חזקה שהיתה אצלו במשכנתא לשנים ידועות וכלו השנים ההם אחר מיתת אביהן ומתוך כך יצא הקול דאכיל ארעא דיתמי כי כלו שני המשכנתא ולא החזיר להם הקרקע הלכך לא היתה החזקה שהחזיק בחיי אבוהון חזקה דאין לך מחאה גדולה מזו דהוה ליה לאזדהורי בשטריה כיון דנפיק קלא דבמשכנתא איתיה גביה ומחמת הקול לא נזקק אביהם למחות או שמא מיחה בפני עדים ואינן מצויין והוא הקול כי נשמעת מחמת מחאת האב ועדות הוא על המחאה דכל מחאה אינה אלא הוצאת קול דאמרינן חברך חברא אית ליה וכו' ומפני הקול היה לו ליזהר בשטרו כי כל מחאה אינה באה מיד למחזיק אלא הקול נשמע אליו ואם תאמר והיאך היה יכול לומר לקוחה היא בידי והלא היתומים קטנים וידוע היה שהקרקע היה מתחלה של אביהם והיאך יביא עדי חזקה שאכלה שלש שנים בחיי אביהן והא אין מקבלין עדות שלא בפני בעל דין ובפני היתומים קטנים היינו כמו שלא בפני בעל דין והכי אמר בריש הגוזל בתרא דף קיב. בר חמוה דרבי ירמיה טרק גלי באפיה דרבי ירמיה אתו לקמיה דרבי אבא אמר ליה שלו הוא תובע והא אית ליה סהדי דאבוה יהבה ניהליה אמר ליה וכי מקבלין עדות שלא בפני בעל דין דבר חמוה קטן הוה והכא נמי היאך יביא עדי חזקה להוציא הקרקע מחזקת היתומים וי"ל דשאני הכא שכבר אכלה שלש שנים בחיי אביהן וגם אין ידוע שבתורת משכנתא באתה לידו וכבר היה מוחזק בחיי אביהם ולהחזיק מה שבידו מקבלין עדות בפני יתומים קטנים דאם לא כן לא שבקת חיי ללוקח קרקע ומת המוכר ויבואו הקטנים ויחזיקו ולא יוציאו מידן עד שיגדלו ודמיא להא דאמרינן התם תינוק שתקף בעבדיו וירד לתוך שדה חבירו אין אומרין נמתין עד שיגדיל אלא מוציאין אותה מידו וכו'. אלא זיל אהדר ניהלייהו וכי גדלי יתמי אישתעי דינא בהדייהו:

מעבר לתחילת הדף
< סימן קודם · סימן הבא >

אוצר הספרים היהודי השיתופי מקפיד מאד על שמירת זכויות יוצרים: הגרסה הראשונה של עמוד זה לא הוקלדה בידי מתנדבי האוצר, אך פורסמה ברשת תחת "נחלת הכלל" (Public domain). אם אתם בעלי הזכויות ולדעתכם המפרסם הפר את זכויותיכם והטעה אותנו באשר לרישיון, אנא פנו אלינו (כאן) ונסיר את הדף בהקדם.