קרן אורה/תענית/כא/א

מתוך אוצר הספרים היהודי השיתופי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

קרן אורה TriangleArrow-Left.png תענית TriangleArrow-Left.png כא TriangleArrow-Left.png א

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחתית הדף


לדף הבבלי
צורת הדף


עיון בפרויקט 'מפרשי האוצר' מבית 'אוצר החכמה' על דף זהלדף זה באתר "על התורה" לדף זה באתר "ספריא" מידע וקישורים רבים על דף זה ב'פורטל הדף היומי' לדף זה באתר "ויקיטקסט" לדף זה באתר "הכי גרסינן" לשינויי נוסחאות של התלמוד הבבלי, האתר כולל תמונות והעתקות של כל עדי הנוסח לתלמוד: קטעי גניזה, כתבי יד ודפוסים קדומים. האתר כולל גם סינופסיס ממוחשב לכל התלמוד במספר תצוגות המאפשרות להבליט ללומד שינויים שהוא מעוניין בהם. All content on the FGP portal is the property of The Friedberg Jewish Manuscript Society לדף זה באתר "שיתופתא" לדף זה באתר "תא שמע"



דפים מקושרים


צור דיון על דף זה
לדיון כללי על דף הגפ"ת הנוכחי


מפרשי הדף

רבנו גרשום
רבינו חננאל
רש"י
תוספות
ריטב"א
חי' הלכות מהרש"א
חי' אגדות מהרש"א
גבורת ארי
קרן אורה
רש"ש

שינון הדף בר"ת


דף כ"א ע"א

גמרא אתו תרי מלאכי השרת שמעי' כו' דאמר חד לחברי' נישדי עלי' גודא כו' נראה דהני תרי מלאכי הם שני מלאכים המלוים לאדם בלכתו לדרך כמש"נ כי מלאכיו יצוה לך לשמרך כו' ואחד מימינו ואחד משמאלו וידוע כי הימין מלמד זכות ושל שמאל להיפך ע"כ אמר חד לחברי' נשדי עלוי' גודא שמניחין חיי עולם ואלו דברי המלמד חובה אמר לי' אידך שבקינהו דאיכא בהו חד דקיומא לי' שעתא ועיין מהרש"א ז"ל בח"א שכתב כן ומביא האי עובדא הכי אגב הא דיתבו תחות גודא רעותא ללמדנו כי אין לך דבר שומר מן הנזק כמו העסק בתורה והפורש ממנה אפילו לצורך פרנסתו עומד במקום סכנה מצד מד"ה לולי חסדי המקום ב"ה אשר מצד המדה הזאת ניתן רשות לעסוק מעט בצרכי עצמו וכמו שאמר הלל במדרש נגמול חסדא לההיא עלובתא:

שם גמרא א"ל הא מני ר"מ היא דאמר מצוה לקיים ד' המת ופירש"י ז"ל דקאי דאמר ירשו אחרים תחתיהן אבל בכתובות פירש"י ז"ל דקאי ארישא אם אמר אל תתנו להם אלא שקל דאין נותנין להם אלא שקל אע"ג דסוף סוף כולהו נכסי דידהו נינהו משמע מדבריו דבסיפא כ"ע מודים דאין נותנין להם אלא שקל כיון דיש זכות לאחרים אחריהם וכ"כ הרשב"ם ז"ל בב"ב דארישא קאי ובכתובות בגמרא משמע כן ופריך התם על הא דפסיק הלכתא בין אמר תנו ובין אמר אל תתנו נותנין להם סלע הא קי"ל מצוה לקיים דברי המת ועיין ברמב"ם ז"ל פי"ב מהל' זכי' ומתנה בהלכה זו:

שם גמרא ויצא ממנה ג' מתים בג' ימים כו' לכאורה למאי דקי"ל בתרי זימני הוי חזקה לענין נשואין ומילה וחיישינן לסכנה אפילו בתרי זימני א"כ אמאי לא נחוש כאן נמי אפילו לב' ימים וי"ל דילפינן משור המועד דלא הוחזק ליגח אלא בתלתא זימני ורבי נמי מודה בשור המועד ועוד נראה דהכא טעמא כדאמרינן במדרש שאין צרה מושלת ג' ימים שלימים וכמש"נ ביום השלישי יקימנו כו' ולהכי אם ח"ו גברה הצרה ג' ימים ע"כ לבקש רחמים ולהתענות והא דא"ל ר"נ בר"י לר"נ בר ר"ח כמאן כר"מ דאמר ריחק נגיחותיו חייב כו' בלשון תמיה אמר לו כן דאל"כ אלא לפי האמת א"כ אפי' לר' יוסי גבי מועד דבעינן דווקא ג' ימים היינו משום דכתיב קרא מתמול שלשום וכיון דליכא למילף ק"ו לקירב נגיחותיו א"כ לא מצינן לחייבי' כש"כ מסברא דנפשין אבל הכא אמאי לא נחוש נמי לחד יומא ולאפושי רחמי' אלא ודאי הכא שאני וכדכתיבנא וליכא חיובא להתענות אלא בג' ימים ואפשר ר"נ בר ר"ח נמי החמיר ע"ע ולא מחמת חיוב עשה כן ומה שפלפלו האחרונים ז"ל בדברי הטור סי' ק"ד לענין הרגל הזכרה דיליף התם בק"ו קירב מרוחק הנכון בזה מש"כ המ"א ז"ל דדווקא בשור המועד והכא אמרינן דהדבר תלוי בימים ולא הריחוק הוא הגורם אלא הימים גורמים תדע דאפילו נגח נגיחה אחת ביום א' לעת ערב וביום ב' בערב נגח נגיחה שני' חשבינן להו לשתי נגיחות אפילו הם קרובים זל"ז ואלו נגח ב' נגיחות ביום א' אפילו רחוקים זה מזה לא חשיבא אלא חדא אבל לענין הרגל הזכרה לא מסתבר לומר דבימים הדבר תלוי ושפיר ילפינן מדברי הירושלמי דע"י צ' פעמים הוא מתרגל לומר כדין בין בריחוק בין בקירוב אלא דבפ' חזקת הבתים לענין שני חזקה לא משמע כן קצת:

Information.svg

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >
מעבר לתחילת הדף