קרן אורה/עירובין/ז/א

קרן אורה עירובין ז א

דף ז' ע"א

גמרא השתא סרטיא מכאן כו' ודקדקו התוס' דילמא קמ"ל דצריך צה"פ וי"ל דזה לאו רבותא היא דלא מצינו התירא דלחי וקורה בשני מחיצות אלא אליבא דר' יהודא דס"ל לחי וקורה משום מחיצה כמש"כ בריש מכילתין אבל לרבנן ודאי לא מהני לחי בשני רוחות אלא דלקמן משמע דגם אליבא דידן איכא מאן דס"ל דלחי מחיצה גמורה היא גבי מבוי שהכשירו בלחי:

שם גמרא אם הי' מבוי כלה לרחבה מותר שיטת רש"י ז"ל דקמ"ל דלא הוי כמפולש משום דנפרצה חצר כנגדו אבל משום איסור דיורין אהדדי חייש מדנקט דווקא רחבה אבל חצר אסרי אהדדי אם לא עירבו ואמר אביי דמשמיה דשמואל הוא דאי דרב קשיא דרב אדרב בתרתי דאמר רב מבוי שנפרץ במילואו לחצר ונפרצה חצר כנגדו מבוי אסור וחצר מותר מדנקט ונפרצה חצר כנגדו משמע דאיסור המבוי הוא משום מפולש אבל בלא פירצה משום דיורין לא אסרי אהדדי ומסיק הש"ס כאן שעירבו כו' דהא דאוסר רב המבוי הוא משום דאסרי אהדדי ולא משום מפולש משום דנפרצו זשלכנ"ז כו' והנה לפי פי' רבינו תם לקמן במבוי העשוי כנדל דזה חשיב מבוי העקום מה שמבואות הקטנים הם מפולשים מזל"ז אף שהם זשלכנ"ז א"כ הכא שמואל לטעמי' דמבוי עקום הוי כסתום ולא חשיב מפולש ורב לטעמיה דס"ל מבוי עקום כמפולש אבל למאי דמסיק כאן שעירבו כו' ורב נמי ס"ל דזשלכנ"ז לא הוי כמפולש קשה מ"ש ממבוי העשוי כנדל דהא התם נמי כותל המבוי הגדול נמשכין לכל צד ונראה שהוא מפולש למבוי הגדול ולא לרה"ר דאידך גיסא ולרש"י ז"ל לא תיקשי דרש"י ז"ל מפרש התם באנפי אחריתא אבל לשיטת התוספ' דלמאי דס"ד נמי מודה רב דבאמצע רחבה לא הוי מפולש ולמסקנא נמי בהכי איירי תיקשי מ"ש במבוי העשוי כנדל לפי' ר"ת וי"ל דשאני הכא כיון דחצר מותר לא חשיב כמפולש דדווקא במבוי עקום דשניהם אסורים וחשובים כאלו עומדים ביושר חשיבי כמפולש אבל הכא דחצר מותר אין המבוי נידון כמפולש והא דחצר מותר היינו משום דבי' איכא שם ד' מחיצות שלימות ולא אתו רבים ומבטלי אבל זכנ"ז אסור המבוי משום דהפילוש נראה והחצר מותר ובצידי רחבה ג"כ אסור אפילו זשלכנ"ז כיון דהכותל נמשך מזה לזה ומכוליה שמעתא משמע דחצר וודאי מותר באיזה אופן שיהיה הפירצה אבל בסוף שמעתא אמרינן דרב אתי לאשמעינן שריותא דחצר ופריך פשיטא מהא דחצר קטנה ומשני אי מהתם ה"א ה"מ היכא דלא דרסי בה רבים היינו דלא הוי פירצה אבל אם נפרצו דבקעי בה רבים חצר נמי אסור קמ"ל הא נמי תנינא חצר שהרבים נכנסין לה בזו כו' אי מהתם ה"א ה"מ זה שלא כנגד זה אבל זה כנגד זה אימא לא קמ"ל ולרבה דאמר לא שנו אלא זשלכנ"ז אבל זכנ"ז אסור הא דרב במאי מוקי לה בזשלכנ"ז מאי קמ"ל ומשני ה"מ לזרוק אבל לטלטל לא קמ"ל מכאן נראה דלרבה זכנ"ז אפילו חצר אסור וי"ל דילמא דס"ד דאיסורא דמבוי הוא מחמת מפולש א"כ שמעינן מינה דבחצר לא חיישינן לבקיעת רבים כלל אבל לפי המסקנא דאיסורא דמבוי הוא בלא עירבו ומשום דאסרי אהדדי א"כ לא שמעינן דיש חילוק בין מבוי לחצר לענין מפולש והיכא דמבוי אסור חצר נמי אסור אבל זה נראה לי דוודאי ליכא למימר דחצר אסור אפילו לזרוק כיון דאיכא ד' מחיצות וקי"ל כרבנן דלא אתו רבים ומבטלי מחיצה אלא האי איסורא אינו אלא לטלטל כמו המבוי דאיסורו מדרבנן הוא כמש"כ לעיל. ובזה מיושב מאי דקאמר לרבה אי מהתם ה"א ה"מ לזרוק כו' ולא קאמר הכי לעיל כי פריך הא נמי תנינא משום דהשתא וודאי מתני' לא איירי אלא לזרוק דמתני' בכל גוונא איירי אפילו זכנ"ז וא"כ אפילו זשלכנ"ז לא שמעינן דמותר לטלטל וקמ"ל רב בזשלכנ"ז מותר אפילו לטלטל וזו היא שיטת הריא"ז בשלטי הגבורים ע"ש ועיין מהרש"א ז"ל ומהרש"ל ז"ל מש"כ על ד' רש"י ז"ל בזה והרי"ף ז"ל כתב מבוי אסור משום מפולש וחצר מותר כדתנן חצר שרבים נכנסין לה בזו כו' ולא הביא כל החילוקים דרב יוסף ורבה ורב משרשיא ויש לדקדק הא מסקינן טעמא דמבוי אסור הוא משום דלא עירבו ולא משום מפולש אם לא שנאמר דסמך אהא דאמר רבא במבוי העשוי כנדל דצריכי צה"פ אף דאיירי בזה שלא כנגד זה דאל"כ לא הוי אמר אביי דסגי בצה"פ ועיין בהג"א מש"כ ולפי' רשב"ם אפילו זה כנגד זה והוא צריך ביאור ועיין בריטב"א ז"ל שכתב אם לא נפרץ המבוי במילואו גם המבוי מותר ולפ"ז אין חילוק בין חצר למבוי דבחצר נמי אם נפרץ במילואו וודאי אסור והיכא דאיכא גיפופי מבוי נמי מותר. והיכא דכל חד לחודי' אינן שוין דמבוי אם נפרץ משתי רוחות אפילו איכא גיפופי אסור לטלטל וחצר מותר וגבי מבוי עקום נמי לא מהני אם יעשה גיפופי בעקמימות וא"כ נראה דזה נמי דמיא למבוי עקום ועיין רש"י ז"ל שכ' בכלה לצידי רחבה מידי דהוי אמבוי עקום שיש בעקמימותו יותר מעשר ועיין לעיל גבי מבוי עקום מש"כ בזה ובעה"מ ז"ל כ' כאן פי' מחודש דהיכא דעירבו אסור משום מפולש דהכל אחד הוא ואם לא עירבו גם המבוי מותר ולא ביאר מאורן של ישראל כל סוגיא דשמעתא אליבא דהאי פירושא כי פירוש נפלא הוא ועיין בפסקי הרא"ש ז"ל ואין לשונו ז"ל מדוקדק:

הגרסה הראשונית של דף זה הונגשה באמצעות ובאדיבות דיקטה

< עמוד קודם · עמוד הבא >מעבר לתחילת הדף